בתאריך 17.08.2022 אושרו בוועדת הכספים של הכנסת כמה תקנות, שעשויות להשפיע על עלות ניהול קרן הפנסיה של כל אחד מאיתנו. בראש וראשונה, ביטלה ועדת הכספים את המגבלה על עמלת ההוצאות הישירות. יחד עם זאת, אושרה גם תקנה המחייבת את הגופים הפנסיוניים השונים בישראל, בשקיפות מלאה, שתקל על החוסכים בקרנות לבצע השוואות יעילות בין הקרן שלהם לקרנות האחרות.

המגבלה על ההוצאות הישירות והמשמעות שלה

כאמור, השינוי הראשון הינו ביטוח המגבלה על עמלת "הוצאות ישירות", שהן בעצם עלות הניהול של הכספים בידי גורם חיצוני, שגופי הפנסיה גובים מכספי החוסכים. על מנת להבין טוב יותר מהי עמלת הוצאות ישירות, חשוב להכיר את העמלות שנגבות מכל אחד מהחוסכים בקרנות הפנסיה. העמלות כאמור הן עמלה עבור הצבירה, עמלה עבור ההפקדות, וכן עמלות הוצאות ישירות.

עמלה עבור הצבירה

עמלה עבור הצבירה היא עמלה שהגוף הפנסיוני גובה מההון שכבר נחסך בקרן הפנסיה. למרות שלכאורה מדובר באחוזים נמוכים, הרי שלאורך השנים יכול להגיע הסכום שנגבה לאלפים רבים של שקלים. בקרנות הפנסיה השונות, אחוזי העמלה עבור הצבירה משתנים. כך למשל בקרן פנסיה מקיפה, אחוז העמלה המרבי יכול להגיע לכדי 0.5% מהצבירה. בקרן פנסיה כללית, העמלה יכולה להגיע לכדי 1.05% מהצבירה. גם בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, אחוז העמלה דומה. יחד עם זאת, מרבית קרנות הפנסיה וקופות הגמל גובים אחוזים המוכים בהרבה מהמצוין לעיל. קרנות ברירת מחדל גובות עמלות נמוכות במיוחד.

עמלה עבור ההפקדות

עמלה עבור ההפקדות היא עמלה שנגבית עבור ההון שמופקד מדי חודש לקופה למעשה, זוהי עמלה שיכולה להשתנות בהתאם לגובה השכר וגובה ההפקדה החודשית לפנסיה. בקרנות המקיפות, העמלה יכולה להגיע לכדי 6% מגובה ההפקדות. בקרנות הכלליות היא יכולה להגיע לכדי 4% מההפקדות החודשיות לכל היותר, וגם בקופות הגמל וביטוחי המנהלים, שיעורי העמלה דומים. גם כאן, קרנות פנסיה ברירת מחדל גובות עמלות נמוכות באופן משמעותי מאלה המתוארות לעיל. בנוסף, מרבית קרנות הפנסיה גובות עמלות נמוכות מהמקסימום המותר. משא ומתן מול קרן הפנסיה עשוי להוריד את גובה העמלות.

עמלת הוצאות ישירות והמשמעות שלה

בנוסף על שתי העמלות המתוארות לעיל, גובות קרנות הפנסיה השונות גם עמלות הוצאות ישירות. העמלות האלה נגבות מדי שנה בדיעבד עבור שימוש באנשי השקעות מחוץ לחברת הניהול, או עבור הוצאות נלוות אחרות שנעשות בהשקעות מורכבות. עם ההוצאות הללו ניתן למנות תשלומים לעורכי דין, מתווכים בעסקאות השונות ועוד. עד לא מכבר, גובה העמלות עבור ההוצאות הישירות יכול היה להגיע לכדי 0.25% מהסכום בקרן הפנסיה. מצד אחד, החוסכים היו מוגנים מפני גביית עודף עמלות עבור הוצאות ישירות. מצד שני, מרבית החוסכים כלל לא היו מודעים לעצם הגבייה של העמלה הזאת, כיוון שהיא "התחבאה" בתוך הדיווח שנמסר להם. רק על מנת לסבר את העין – 0.25% ממיליון שקל, הם 2,500 שקל בשנה. לאורך עשרים שנה, מדובר בעמלה בגובה 50,000 שקל – סכום לא מבוטל לכל הדעות. הגדלה של העמלה הזאת עשויה להגדיל את ההוצאות של החוסך בעשרות אלפי שקלים לאורך השנים.

החלטת ועדת הכספים והמשמעות שלה

כאמור, ועדת הכספים ביטלה את ההגבלה על גובה עמלת ההוצאות הישירות, ומכאן ואילך יכולים הגופים הפיננסיים השונים להגדיל אותה. יחד עם זאת, הם יצטרכו להציג בתחילת השנה את השיעור המקסימלי של 'העלויות החיצוניות' שנגבו. כמו כן, הם מחויבים להציג בסוף השנה גם את התשואה נטו בקרן, בניכוי כל דמי הניהול, לרבות ההוצאות הישירות שנגבו לאורך השנה. בנוסף, כל אחת מקרנות הפנסיה תחויב לפתוח מסלול פאסיבי בדמי ניהול מוזלים, שכולו סחיר ללא 'הוצאות ישירות' בכלל. חוסכים שיבחרו במסלול הזה, יוכלו להיות בטוחים שהעמלה הזאת לא תיגבה מהם. יחד עם זאת, הם גם לא יכולות ליהנות מהתועלת הרבה הגלומה בקרנות שבהן העמלה הזאת נגבית. בנוסף, מחויבים הגופים הפנסיוניים לפתוח מסלול בדמי ניהול משתנים  – שזה אומנם דמי ניהול שישתנו על פי התשואות בפועל. כך יוכל החוסך לדעת שאמנם ההוצאות היו גבוהות, אבל גם הביצועים של הקרן היו טובים.

ציבור החוסכים בישראל ובדיקת ההוצאות בקרנות הפנסיה

למרבה הצער, הציבור הישראלי בכללותו היה בעבר ועודנו גם היום פאסיבי למדי בהתייחסות שלו לחיסכון הפנסיוני שלו. זאת, למרות העובדה שמדובר אולי בחיסכון המשמעותי והגדול ביותר עבור כולנו כאחד. בקרנות הפנסיה השונות נחסכו עד היום סכומים שמגיעים לכדי טריליון וחצי שקל ויותר. גם השינויים המתוארים לעיל עברו בשקט יחסי, ללא דיון ציבור או בדיון ציבורי זניח. בדיון בוועדת הכספים נחשפה העובדה שהדימוי של העמלות הללו כבלתי חשובות וזניחות, טופח בכוונה תחילה על ידי הגופים המנהלים את כספי של הציבור. זאת משום שכשאף אחד לא מבין כמה לוקחים לו על דמי הניהול ולמה, הרבה יותר קל לקחת, ולא לעמוד בפני הביקורת הנלווית לכך.

האם נושא העמלות הוא באמת נורא מסובך?

התשובה לשאלה הזאת היא חד משמעית – לא מסובך בכלל להבין את נושא העמלות. יחד עם זאת, בגלל שבדוחות התקופתיים יכול החוסך לראות הורדות בסכומים נמוכים לכאורה, הוא לא תמיד מבין את המשמעות של הסכומים הללו וההצטברות שלהם לאורך זמן. הוא רואה בדוח הורדה של עמלות בסך מאות בודדות של שקלים, אבל הוא רואה מצד שני את גובה החיסכון הפנסיוני, ולכאורה זה נראה מאוד הגיוני ואפילו זול. ואמנם לגופים שמנהלים את הכספים בקרנות הפנסיה, יש אינטרס ברור לקבע בדיוק את אורח החשיבה הזה. אבל במציאות זה לא מסובך, והצגה ברורה ומובנת של העמלות תגרום לכל חוסך להבין היטב את משמעות הכסף שהוא משלם לקרנות הפנסיה.

למה בכלל יש הוצאות על קרן הפנסיה?

רבים מקרב החוסכים לפנסיה תוהים לא אחת על משמעות העמלות. לכאורה, הכסף שוכב בקרן הפנסיה ולא עושה שם שום דבר, אז למה בעצם יש עבורו הוצאות? התשובה לשאלה הזאת היא פשוטה. ניהול הכספים בקרן הפנסיה הוא מלאכה לכל דבר ועניין, ומי שמבצע אותה ראוי לתגמול, בדיוק כמו תשלום לספר, למניקוריסטית או לרופא. כאשר מדובר בעמלת 'הוצאות ישירות'. היא נגבית תמורת העברת הכספים לקרן אחרת, קרן מתמחה שתשקיע במקומה, בתחומים שאנשי המקצוע של קרן הפנסיה עצמה אינם מבינים ואינם עוסקים בהם. את העלויות שגובות הקרנות האלה, קרנות הפנסיה מטילות על הלקוחות. כבר בשנת 2014, הבינה דורית סלינגר, מי שהייתה ממונה על רשות שוק ההון עד שנת 2018, שהעלויות הללו הן נסתרות, לא שקופות ואינן מובנות מספיק ללקוחות, ולכן הגבילה את העלות ל-0.25% מסך נכסי הקרן בסוף השנה שעברה. ועדת הכספים הסירה, כאמור, את המגבלה, אבל קבעה סייגים לגביית העמלות.

הסרת ההגבלה בהוצאות הישירות – יתרונות וחסרונות

ההגבלה שהטילה סלינגר בזמנו, מנעה מחברות וגופים פיננסיים שונים לגבות עמלות גבוהות, תוך העדר שקיפות. יחד עם זאת, כל הצדדים, קרי גם קרנות פנסיה וגם גופים אזרחיים שונים, התקוממו כנגדה. ועדת יפה, שהוקמה בסוף יוני 2021 (ההודעה על הקמת הוועדה יצאה בתאריך 28.06.2021), המליצה לבסוף כי כל קרן תיתן מחיר אחד לעלויות הניהול אצלה, בלי שום עלות נסתרת. המשמעות – החוסכים בקרנות יקבלו בדוחות שלהם מספר סופי, המגלם בתוכו את העלויות הצפויות. כך הם יוכלו להשוות ביעילות את העמלות שהם משלמים, לעמלות שמוצעות להם, למשל, על ידי גופים פיננסיים אחרים בהקשר לחיסכון שלהם. גופים מוסדיים שונים, כמו גם רשות שוק ההון, התנגדו להחלטה, משום שלטענתם היא תפחית את המוטיבציה שלהם להשקיע בקרנות חיצוניות, שלעיתים קרובות מייצרות רווחים עודפים. ההתנגדות הזאת מעוררת תהייה מסוימת, שכן אם ההשקעות הללו אכן כל כך רווחיות, הרי התועלת שלהן גם לגופים המשקיעים היא משמעותית, כך שהם ממש לא מפסידים. אבל האמת היא, שבניתוח שביצעו בוועדת יפה, התברר שהקרנות החיצוניות כמעט ולא השיגו תשואות עודפות על פני ההשקעות הרגילות בתוך הקרנות. מכאן שהעמלות שנגבו היו מיותרות, ונגבו עבור השקאות שלא הניסו לחוסכים תועלת עודפת כלל ועיקר.

החלטות ועדת יפה והמשמעויות שלה

על פי ההחלטה של ועדת יפה, הגופים הפנסיונים יחויבו להודיע לחוסכים על העלות המרבית של ההוצאות הישירות. כך יוכלו החוסכים לדעת אל נכון כמה ייגבה מהם, ויוכלו אגב כך להשוות בין הקרן שלהם לקרנות אחרות, על בסיס אותה האמירה עצמה, של הקרנות האחרות. גם בסוף השנה, כפי שכבר הוזכר לעיל, יחויבו הקרנות השונות להציג את הרווחים בניכוי ההוצאות הישירות. אולי למנהלי הקרנות זה לא ממש נוח, אבל לחוסכים זה משקף בצורה הולמת את עלות החיסכון שלהם.