יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר החליט כי בשלב הראשון לא יוכלו קרנות הנאמנות הזרות להציע קרנות בשקלים. כלומר, לא יהיה ניתן לנטרל את החשיפה המטבעית.החלטה זו היא בניגוד לכוונה הקודמת, להפוך את הקרנות הזרות לשקליות, ובכך בעצם להפוך את התחרות למשמעותית יותר. אחרי הכל, המשקיעים בקרנות היו עוברים לקרנות הזרות באם היה מדובר באותו המוצר בדיוק רק בדמי ניהול נמוכים משמעותית, אלא שאם בקרנות הזרות יש את סיכון המטבע (דולר, אירו ועוד), הרי שמדובר כבר על מוצר שונה, וההערכות שהוא לא יגרוף חלק משמעותי מתעשיית הקרנות.
אז למה האוזר שינה את עמדתו. מנהלי הקרנות לחצו. טענתם היא שהם סופגים מכל עבר "מכות" לרבות השקה קרובה של קופות הגמל להשקעה שמהווה תחרות ישירה בקרנות, ותחרות גם מצד קרנות זרות, בכלל תפגע בענף.
על פי בדיקת אתר, "הון, מדריכים פיננסים" ההיקף הכספי של הקרנות שמתמחות בהשקעות בחו"ל מתקרב ל-20 מיליארד שקל וזה הסכום עליו יתחרו בעצם הקרנות הזרות והקרנות המקומיות.אחרי הכל, הקרנות הזרות, ככל הנראה, לא יפעלו בשוק המקומי, ולא יקימו קרנות נאמנות על אג"ח מקומי ועל מניות מקומיות, למרות שהן יכולות יחסית בקלות ליצור מכשירים עוקבים על המדדים האלו.
נראה שהסיכון של הגופים המקומיים מסתכם במקסמוים של 20 מיליארד שקל (שמהווה כ-9% מהיקף התעשייה כולה) עם זאת, מדובר על קרנות שדמי הניהול בהן גבוה משמעותית מהממוצע על רקע המומחיות הלכארוה נדרשת בניהול כספים בבורסות זרות (כספים שמושקעים במניות, אג"ח ועוד). על פי ההערכה, דמי הניהול של הקרנות שמתמחות בהשקעה בחו"ל ביחס לדמי הניהול בכלל מסתכמים בכ-15% ואף למעלה מזה.
אלא שכאמור, הסיכון הגדול של תעשיית הקרנות המקומית היה באם תנוטרל החשיפה המטבעית בקרנות הזרות, וזה כנראה לא יקרה.