קרנות ההייטק אמורות למשוך משקיעים פרטיים ומוסדיים שייהנו מפוטנציאל התשואות של הסטארטאפים המקומיים. האוצר מספק רצפה להשקעה בקרנות ההיטק ולאחרונה פרסם מכרז לגופים המוסדיים לנהל קרנות כאלה. השאלה אם גופים כאלו יכולים ומתאימים לנהל השקעות טכנולוגיות? אחרי הכל, ההצלחה בהרבה מקרים היא לא דווקא בגלל הטכנולוגיה, אלא בגלל הקרבה לשוק האמריקאי והקרבה לשוק האמריקאי בכלל. לגופים הזרים וגם המקומיים שעוסקים בהון סיכון יש ניסיון של שנים רבות, שמאפשר להם להגדיל את סיכויי ההצלחה.

למוסדיים אין את היתרון הזה, אבל יש להם מתנה גדולה מהאוצר – תהיה רצפה להשקעה, כלומר ההפסד של המשקיעים בקרן יהיה מוגבל.

הקרנות האלו יוצעו לקרנות פנסיה וגופי השקעה גדולים. גם היום הגופים האלו משקיעים בקרנות הון סיכון, וכעת שיש להם רצפה להפסד, והטבות נוספות, הם צפויות להשקיע בקרנות החדשות. אבל, בחיסכון הפנסיוני יש דמי ניהול – מי ישלם אותו? ובכן, זה עובד כך – גופי הפנסיה מוגבלים בגבייה של דמי ניהול נוספים על כספים שעברו לניהול חיצוני (וקרנות הייטק זה ניהול חיצוני)  ללא יותר מ־0.25% מהחיסכון בשנה.

אלא שלגבי הקרנות טכנולוגיה, הרי שאלא ככל הנראה יוחרגו משעור דמי הניהול האלו, ויאפשר לגופי הפנסיה לבחור בהן גם אם דמי הניהול יעלו על 0.25% מסך דמי הניהול של הקרן.

מי יתמודד על ניהול קרנות ההייטק?

מנהלי קרנות הנאמנות הישראלים הם, ככל הנראה, אלו שינסו לקדם את קרנות הטכנולוגיה החדשות. חלקם כבר הביעו התעניינות וחלקם כנראה יחבור לגופי טכנולוגיה, או אנשים שמתמחים בהשקעות טכנולוגיות.

למדריכים נוספים:

קרנות הי-טק – כל מה שצריך לדעת

מחשבון דמי ניהול בקרנות נאמנות