מעודכן ל-05/2022
קרן פנסיה ברירת מחדל אמורה לעזור לאלו שאין מי שידאג להם להפחתת דמי הניהול. זו כוונה מבורכת של משרד האוצר והפיקוח על שוק ההון והביטוח, שיצאה לדרך ב-2016. מדובר ברפורמה אמיתית בשוק הפנסיה, וכנראה זאת הסיבה שהיא גררה התנגדות חריפה מצד גופי הפנסיה הגדולים.
על פי הרפורמה, מדי שלוש שנים יקיים משרד האוצר מכרז שבו ייבחרו קרנות ברירת המחדל לשלוש השנים הבאות.
במכרז קרנות ברירת המחדל לשנים 2021-2024 (בתוקף מנובמבר 2021) נבחרו ארבע קרנות: אלטשולר שחם, מיטב דש, מור ואינפיניטי. דמי הניהול בכל הקרנות הם עד 0.22% מהסכום הצבור ועד 1% מההפקדה החודשית. מדובר על דמי הניהול שיינתנו למצטרפים חדשים והם יהיו בתוקף למשך עשר שנים ממועד ההצטרפות.
מחשבון - כמה תרוויחו ממעבר לקרן פנסיה ברירת מחדל
המצב לפני הרפורמה היה מתסכל ביותר – קרנות הפנסיה גבו ועדיין גובות דמי ניהול גבוהים מהעובדים החלשים, בעוד שהעובדים המאורגנים תחת ועדים חזקים, משלמים הרבה פחות. מדובר על דמי ניהול משני סוגים – דמי ניהול על ההפקדות השוטפות (מקסימום של 6%) ודמי ניהול על הצבירה (מקסימום של 0.5%). בפועל, אם תבדקו כמה משלמים עובדים בבזק, טבע, חברת החשמל, תעשייה אווירית, אל-על, ועוד חברות גדולות וחזקות, תגלו שהם משלמים דמי ניהול על צבירה בסדר גודל של 0.1%-0.2%, וגם בדמי הניהול על ההפקדות הם משלמים משמעותית פחות מהמקסימום. אבל לעובדים הלא מאוגדים במשק, אין את הכוח של עובדי טבע, בזק והחברות הגדולות – הם לא מגיעים כגוף אחד לקרן הפנסיה ולכן גם לא מצליחים להשיג הנחה גדולה. מכאן, הרעיון של קרן ברירת מחדל – קרן שתאפשר לכל מי שרוצה, לנהל את החיסכון הפנסיוני דרכה, וזה יהיה בעלויות ניהול נמוכות.
קרן פנסיה ברירת מחדל – חישוב הרווח (חיסכון בדמי הניהול)
ולמה זה כל כך חשוב? דמי הניהול נוגסים חלק משמעותי מהשווי של הפנסיה שלכם. אם אתם משלמים דמי ניהול על צבירה של 0.5%, לעומת 0.2% לכאורה זה אולי נראה הפרש זניח – 0.3%, אבל אם תגלגלו את זה על פני 20-30 שנה ואולי יותר, תגלו שמי שחוסך ומשלם דמי ניהול נמוכים מחזיק בקרן ששווה 20% יותר (ואף למעלה מכך). חשוב להדגיש – זה לא רק חיסכון של 0.3%, שמבטא בעצם תשואה גבוהה יותר לחוסך בשיעור דומה – זה גם התשואה על גבי תשואה לאורך כל הדרך (ריבית דריבית), הכסף שנחסך מייצר תשואה נוספת, ועל פני זמן זה משמעותי. לחיסכון הזה צריך גם להוסיף את החיסכון בדמי הניהול על ההפקדות. כלומר, קרן פנסיה ברירת מחדל תחסוך לכם סכום שמגיע להיקף של עשרות אחוזים מהיקף הקרן.
בקיצור, לדמי הניהול השפעה ניכרת על השווי של הפנסיה שלכם, וזה קריטי במיוחד בתקופה שבה הריבית אפסית והיכולת של גופי ההשקעה לייצר תשואה, נמוכה מאוד. אומנם באפריל 2022 בנק ישראל החל במהלך של העלאת ריבית, אחרי שנים של ריבית אפסית, ואף נקב ביעד של ריבית בגובה 1.5% בעוד שנה, אבל נכון לעכשיו הריבית במשק היא 0.35%, כלומר עדיין נמוכה מאוד, ולכן אתגרי ייצור התשואה של גופי ההשקעות עדיין בתוקף.
750 אלף עובדים משלמים דמי ניהול מקסימליים!
מדי שנה מצטרפים לשוק העבודה כ-150 אלף עובדים חדשים. בעקבות הרפורמה בשוק הפנסיה, עובדים חדשים שלא הוצעו להם הטבות (הסדר פנסיוני מוזל), ישויכו אוטומטית לקרן פנסיה ברירת מחדל, ובה הם ישלמו פחות דמי ניהול.
קרן פנסיה ברירת מחדל תשויך אוטומטית לעובדים החדשים שלא מקבלים הוזלות בהסדר פנסיוני אחר. אבל עובדים ותיקים לא ייהנו מההליך האוטומטי הזה – הם יצטרכו לפנות באופן אקטיבי ולבקש לעבור לקרן ברירת המחדל. ייתכן מאוד שכבר בשלב הפנייה, ינסו לפתות אותם בתנאים טובים יותר – כך שאם אתם בקטגוריה הזאת, אתם חייבים לעשות זאת, מדובר על הרבה כסף.
עובדים שמחליפים מקום עבודה ישויכו לקרן פנסיית ברירת המחדל, אלא אם למעסיק יש הסדר פנסיוני מוזל באחת מקרנות הפנסיה הקיימות.
5 קרנות הפנסיה הגדולות – 96% מהשוק
המצב עד 2016 בשוק הפנסיה הראה תמונה של ריכוזיות גבוהה. חמש קרנות הפנסיה הגדולות – מנורה מבטחים פנסיה, מגדל מקפת, כלל פנסיה, הראל פנסיה והפניקס פנסיה, החזיקו 96% מהשוק ובסכום אבסולוטי מדובר על היקף של 194 מיליארד שקל. על זה נגבו בשנה 1.4 מיליארד שקל (דמי ניהול מהצבירה ודמי ניהול מההפקדות). בקרנות האלו יש 3.8 מיליון חוסכים, מחצית מתוכם חשבונות רדומים בהיקף של 34 מיליארד שקל. מדובר על חשבונות של אנשים שהחליפו מקומות עבודה, והקרן הקודמת נזנחה (אין בה הפקדות). הבעיה היא שבקרנות הלא פעילות יש לרוב דמי ניהול מקסימליים, ולכן חשוב מאוד לבדוק אם יש לכם קרנות כאלו – כאן, תוכלו לאתר את הקרן שלכם, וכאן מדריך על איחוד קרנות הפנסיה.
עם כניסת הרפורמה לתוקף אמר שר האוצר דאז, משה כחלון: "מדובר במהפכה בשוק הפנסיה בישראל. לראשונה גם עובדים לא מאוגדים ייהנו באופן אוטומטי מתנאים מצוינים. הרפורמה תגדיל את קצבת הפרישה של העובדים במאות עד אלפי שקלים בחודש. אני קורא לכל העובדים: דאגו לעתידכם והצטרפו לקרנות הזוכות, ההבדל בכיס בגיל הפנסיה יהיה מאוד משמעותי".
הקרנות הגדולות חששו
כאמור, הרפורמה בשוק הפנסיה גררה ביקורת חריפה מצד קרנות הפנסיה הגדולות שחששו מאוד מאחר שקרנות פנסיה ברירת מחדל עלולה להסית את החוסכים מהקרנות שלהם. חלק מקרנות הפנסיה הגדולות גם לא השתתפו במכרז – אחרי הכל, זה סוג של גול עצמי.
חברות הביטוח שמנהלות את קרנות הפנסיה הגדולות פרסמו בדוחותיהן את המהלך הצפוי של האוצר והפיקוח על הביטוח – הקמת קרן פנסיה ברירת מחדל, כאחד מגורמי הסיכון המשמעותיים לפעילותן, וגם האנליסטים המכסים את תחום הביטוח ראו בקרנות האלה סוג של פגיעה עתידית ברווחי הקרנות הוותיקות וברווחי חברות הביטוח המחזיקות בקרנות.
עד כמה החברות חששו ניתן להתרשם ממצגת של בני שיזף, המשנה למנכ"ל הפניקס באותה עת (הנה המצגת של שיזף) . שיזף תיאר תרחיש קיצוני ביותר כתוצאה מהקמת קרן פנסיה ברירת מחדל. לגישתו, ההשקה של קרן פנסיה ברירת מחדל, תחסל את תחום ניהול החיסכון הפנסיוני דרך קרנות פנסיה, כאשר קרנות פנסיה יתמוטטו. טענתו היתה שלא ניתן לנהל כספים בדמי ניהול נמוכים, אבל אלו שטויות – הגופים המוסדיים צריכים להתעורר ומהר ולהפנים שלרוב החוסכים אין בכלל צורך בניהול אקטיבי. הניהול האקטיבי – ניהול של ניירות ערך באופן שוטף לא משיג תוצאות עודפות על פני המדדים עצמם. כלומר, מי שמשקיע לאורך זמן במדד מסוים, משיג תשואה טובה יותר מניהול דרך מנהלי השקעות שבוחרים ניירות ערך מאותו המדד. על רקע זה, בעולם הגישה הרווחת כיום היא ניהול פסיבי – ניהול עוקב מדדים. ניהול כזה דרך תעודות סל וקרנות מחקות הוא זול מאוד (אין צורך במנהלי השקעות רבים), וכאמור אם תוצאות לא פחות טובות מניהול אקטיבי. (כאן, תוכלו להרחיב על תעודות סל וקרנות מחקות – האם זה כדאי?).
בשורה גדולה לחוסכים
מכל מקום, טענתו של שיזף ושל חברות הביטוח האחרות היא שהמכרז של האוצר בעצם מחייב את קרן ברירת המחדל להציע לכל מי שרוצה להצטרף את אותם דמי ניהול שהציעה במכרז. מנגד, קרנות הפנסיה האחרות אינן מחויבות לכך, ולכן התוצאה תהיה – קרן ברירת המחדל תקלוט אליה את כל הלקוחות הכי פחות רווחיים, אלו שהקרנות הקיימות יהיו מוכנים לוותר עליהם, אלו שעלויות התפעול שלהם גבוהה מדמי הניהול שהם משלמים. ובמי מדובר? עובדים בשכר נמוך שעדיין לא הגיעו לצבירה של סכום כסף משמעותי לגיל הפרישה, ולכן דמי הניהול וההכנסה מהם לגוף הפנסיה היא נמוכה. הטענה היא שבשביל להתגבר על חוסר הרווחיות, קרן ברירת המחדל תשקיע פחות משאבים הניהול הכסף של, ותספק שירות פחות טוב. והמסקנה של חברות הביטוח היתה – הקרן אמנם תהיה זולה, אך המחיר יהיה פגיעה בחוסכים.
הטענות האלו הן במקרה הטוב שטויות, ובמקרה הרע – הונאה. אפשר לנהל כספים גם בעלויות נמוכות יותר, והנה נקודה למחשבה – כמה מנהלי השקעות צריכים כדי לנהל 100 מיליון שקל? ובהמשך לשאלה זו – כמה מנהלי השקעות צריכים כדי לנהל 1 מיליארד שקל? האם משהו השתנה? גידול של ההיקפים הכספיים משמעותו יותר כספים מושקעים במכשירים/ניירות ערך/מדדים. אז יקנו יותר מניות ואיגרות חוב ממשלתיות. אז יקנו יותר פייזר, גוגל, פייסבוק. האלוקציה (הרכב הנכסים) לא אמורה להשתנות – המניות הן אותן מניות, האג"ח הן אותן אג"ח. אז אולי יצטרכו יותר אנשים לתפעול ההשקעות, אבל לא פי 10 (כפי שעלו נכסי הקרן), וזה עוד מבלי להתייחס לכך שכל הניהול הזה יכול להיות דרך מכשירים פסיביים, בלי מנהלי השקעות כלל.
בפועל, דווקא ככל שהקרן גדולה, כך יותר מתאים שהיא תפעל דרך מכשירים פסיביים שהם נזילים יותר. כך היא נמנעת מלהגדיל (או להקטין כשיש פדיונות) אחזקות פחות סחירות, ככה היא נמנעת מלהשפיע על המחיר דרך הפעולות שלה.
מיהן קרנות הפנסיה ברירת מחדל ומי יכול לעבור?
כאמור, ארבע קרנות הפנסיה ברירת מחדל לשנים 2021-2024 הן אלטשולר שחם, מיטב דש, מור ואינפיניטי, והן פתוחות לכולם. במשרד האוצר מדגישים כי התנאים שיינתנו, כלומר דמי הניהול, יהיו לכל המצטרפים לקרן, גם כאלו שמגיעים לקרן דרך סוכני ביטוח ויועצים, וגם מקרנות ברירת מחדל אחרות.
לא לוותר על הבדיקה – זה יכול לחסוך לכם מאות אלפי שקלים
מחשבון - כמה תרוויחו ממעבר לקרן פנסיה ברירת מחדל
עדכון – הזוכות בניהול קרן הפנסיה ברירת מחדל
שתי הקרנות הראשונות שזכו במכרז הראשון של קרנות ברירת המחדל ב-2016 היו מיטב דש והלמן אלדובי. בהמשך זכו גם אלטשולר שחם, הפניקס ופסגות, וכאמור לשנים 2021-2024 נבחרו ארבע קרנות במכרז.
מדריכי פנסיה:
לאחד את חשבונות הפנסיה – זה חוסך הרבה כסף!