מסקירה של הפעילים שוקי הון עולה שהסיכון בשווקים גובר. הסיבה היא ההתפשטות הגלובלית של הקורונה בעולם, וארגון הבריאות העולמי הגדיר זאת כמגיפה גלובלית. מדינה אחרי מדינה סוגרות את גבולותיהן, עוברות למצב של השבתה ואף עוצר בפעילות ובחיים בכלל.
הכרזת הנשיא טראמפ על מצב חירום לאומי בארה"ב לוותה בהכרזות דומות במדינות אחרות, כולל ישראל. על פי
המומחים בתחום האפידמיולוגיה, יידרשו עוד כחודש או חודשיים עד למיצוי מרבית ההדבקות מהנגיף, והתקווה הגדולה היא שמאותה נקודת זמן ואילך, שיעור ההדבקות יפחת הדרגתית עם הזמן, כפי שקרה בסין ובדרום קוריאה.
עם זאת, אי הוודאות סביב התחזית הזאת גדולה, ויש הטוענים שתופעת הקורונה תמשיך ללוות אותנו במשך חודשים רבים השנה, וייתכן אף בחורף הבא.
היסטוריה גם בשווקים הפיננסיים. כפי שחזו בפעילים בסקירות קודמות, רמת התנודתיות בשווקים עלתה בחדות, ובמהלך המסחר אתמול מדד ה- VIX הגיע ל- 83 נקודות, רמה דומה לזאת ששררה בשיא המשבר הגלובלי של 2008 .עוד עובדה היסטורית: אתמול מדד ה- S&P500 רשם ירידה יומית חדה בשיעור של 13% ,השיעור הגבוה ביותר מאז/אוקטובר 1987 .ירידות בשיעורים יומיים כל כך חדים נרשמו גם במהלך המשבר הגדול של 1929 בארה"ב.
מדדי המניות באירופה רשמו את הירידות הגדולות ביותר מתחילת השנה. בלטו במיוחד הבורסות של מדינות גוש האירו, וגרמניה למשל, עם ירידות של כ- 35% מתחילת. השנה. מדינות אירופה נמצאות עתה במוקד ההתפשטותשל הקורונה וכתוצאה מכך הוחלט על סגר כללי באיטליה,בספרד ובצרפת. בגרמניה, הכרזת ראש הממשלה מרקל על כך שסביר ש 70% – 80% מהאוכלוסייה ידבקו במחלה יצרה הפתעה ופחד בקרב הציבור. על הרקע הזה, הנשיא טראמפ אסר על נחיתה של טיסות מאירופה – כולל בריטניה
ואירלנד, לארה"ב. בארה"ב, מדדי הדאו ג'ונס, ה- S&P500 ,והנאסד"ק ירדו בשיעורים של 29% ו- %23 בהתאמה. מדדי
המניות בת"א ירדו בשיעורים דומים. במהלך יום שישי האחרון, הנשיא טראמפ הודיע על מצב חירום לאומי, ועל נקיטת שורה של צעדים משמעותיים שהתקבלו בברכה ע"י השוק, לאחר אכזבות רבות מהודעות קודמות במהלך השבוע. הודעות אלה לא הצליחו ליצור אמון בקרב המשקיעים במידת ההתגייסות של קובעי המדיניות להתמודדות מול המשבר שנוצר. גם בשוק האג"ח ניכרת
תנודתיות גבוהה בשבוע האחרון. התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים הגיעה אתמול לרמה של 74% לאחר שסיימה את השבוע האחרון ברמה קרובה לאחוז.
גם ההתפתחויות בשוק הנפט העולמי הן חריגות מבחינה היסטורית. בשבוע האחרון ערב הסעודית הפתיעה את שוק הנפט בהחלטה להרחיב את היקפי הפקת הנפט משטחה. זאת, לאחר שלא הושגו הסכמות בין ארגון אופ"ק לבין רוסיה לגבי צמצום הדרגתי של מכסות הייצור במטרה למנוע ירידה חדה במחירים. כתוצאה מכך, באותו יום נרשמה הירידה vיומית החדה מאז מלחמת המפרץ של 1991 .בסיכום מתחילת השנה, מחיר חבית ברנט ירד ב- 3.23% , ומתחילת השנה הירידה מסתכמת ב- 55% .ירידות המחירים הגבירו את החששות מחדלות פירעון ואף מפשיטות רגל של חברות גדולות בתחום הפקת אנרגיה. חששות אלה תרמו לירידה במניות בנקים החשופים במיוחד לענף האנרגיה, ולעלייה במרווחים על אג"ח קונצרניות בענףהזה יחסית לתשואות הממשלתיות.
קובעי המדיניות פועלים בצורה נחרצת על מנת למנוע מיתון עמוק ו/או משבר כלכלי ממושך. במהלך מפתיע נוסף מבחינת העיתוי הפד הפחית את הריבית ל- 25%. בשבוע האחרון, ריבית הבנק המרכזי באנגליה הופחתה ב-50 נקודות בסיס לרמה של 25% לשנה. במקביל, הפד ובנקים אחרים מפעילים צעדי מדיניות מרחיבים במישורים אחרים, כגון אספקת נזילות נוספת בשוק הריפוי. ממשלות איטליה, גרמניה, ארה"ב, ישראל וספרד הודיעו על הגדלת הוצאות בעיקר בתחום הבריאות, וכן על סיוע לחברות שנפגעו במיוחד מההאטה בפעילות על רקע הקורונה.
כידוע, צעדים כאלה לא יפתרו את בעיית הקורונה, אולם הם יכולים לצמצם את הפגיעה של הנגיף בפעילות הכלכלית
והעסקית.תופעה בולטת בשבוע וחצי האחרונים בישראל היא הפיחות המהיר של השקל מול הדולר לרמה של 77.3 , כאשר בתחילת השנה שער החליפין עמד על 46.3 שקל לאירו. מתברר שמרבית ההאצה בפיחות השקל נובע ממחסור בנזילות דולרית בהקשר של השקעות בחו"ל ע"י משקיעים מוסדיים מקומיים. בנק ישראל הודיע על התערבות בשוק הריפוי הדולרי, וכתוצאה מכך סביר להניח שתחול ירידה בתנודתיות של שערי החליפין.
רשות ני"ע הכריזה על שורת צעדים להקל על שוק ההון עם משבר הקורונה
רשות ני";ע תוזיל את ביטוח ניהול התיקים: תפרסם תביעות ותקל על חובת הביטוח