על פי פסק הדין, אישה שרכשה עם בעלה במשותף דירה תהיה פטורה ממס הרכישה על הדירה שרכש לפני שנישאו ולפני ההסכם
לאחרונה ביטלה ועדת הערר בבית המשפט את החלטת רשות המסים לחייב שני בני זוג במס רכישה עבור דירה שנייה שקנו. הרוב קבע כי יש להפריד בין בני הזוג ולהעניק לאישה פטור משום שחתמה על הסכם ממון שלפיו נשללות הזכויות בדירתם הראשונה, והלכה למעשה זו דירתה היחידה.
בני הזוג על הסכם ממון שלפיו הדירה שאותה רכש הבעל לפני נישואים תישאר בבעלותו הבלעדית. בני הזוג חיו בדירה במשך כשנתיים, וכשהמשפחה התרחבה רכש הבעל דירה חלופית. לאחר כמה שנות נישואין החליטו בני הזוג לרכוש דירה משותפת. מנהל מיסוי מקרקעין סירב להעניק לאישה פטור ממס רכישה על חלקה בדירה זו,אף שזו דירתה היחידה. אז היא הגישה ערר לוועדה.
לטענת האישה, הסכם הממון קובע במפורש שאין לה שום זכויות בדירת בעלה (כולל החלופית), ולכן אין לראות אותם כ"תא משפחתי אחד" ויש להפריד את חישוב המס שלה ושלו. מנהל מיסוי מקרקעין הגיב כי הסכם הממון נחתם לצורכי "תכנון מס פסול", כיוון שבפועל אין בין בני הזוג הפרדה רכושית, והאישה גרה עם בעלה מבלי לשלם דמי שכירות.
אלא שלפני כמה שנים קבע בית המשפט העליון שבמקרים שבהם בני הזוג בוחרים בהפרדה רכושית, אפשר לסתור את ההנחה הזו כדי לשמר את האוטונומיה הכלכלית שיצרו. לצורך כך עליהם לעמוד בשני תנאים: קיומו של הסכם ממון ויישום הפרדה רכושית בפועל.
בניגוד לעמדת מנהל מיסוי המקרקעין, הוועדה סברה שהעובדה שהאישה לא שילמה לבעלה שכירות לא סותרת את הפרדת הרכוש. לפיה, העדויות והראיות שהציגו בני הזוג מוכיחות שכיבדו את הסכם הממון אף שבחרו לחיות בדירת הבעל. מאחר שהאישה אינה בעלת הדירה של הבעל, כפי שקובע הסכם הממון, היא זכאית ליהנות מההטבה שהעניק המחוקק למי שרוכש דירה ראשונה.
כן נקבע ששימוש משותף בדירה ללא תשלום השולל הפרדה רכושית עשוי להיטיב עם זוגות בעלי יכולת ולמנוע מזוגות אחרים לבצע הפרדה לגיטימית. עוד נאמר שאי אפשר להוכיח הפרדה מוחלטת בתוך המשפחה.
כאמור, לפי דעת הרוב ונקבע כי העוררת זכאית לפטור ממס על זכויותיה. מנהל מיסוי מקרקעין חויב בהוצאות משפט של 20 אלף שקל