החלטת הריבית הקרובה של הפד, ב-26 ביולי, נראית כעניין סגור, כך שהריבית בדרכה לעלות פעם נוספת אחרי עצירה בפעם הקודמת. עם זאת, הדילמה של הבנק המרכזי האמריקאי, בראשות היו"ר ג'רום פאואל, גדולה מאוד בכל הנוגע להחלטות הבאות. כך סבורים כלכלני בית ההשקעות פסגות בראשות האסטרטג הראשי אורי גרינפלד.

לדבריהם, ההחלטה הקרובה נראית פשוטה אבל היא טומנת בחובה את כל הפלונטר של המדיניות המוניטארית בארה"ב ובעולם בכלל.

מצד אחד האינפלציה במגמת ירידה ברורה כאשר בנתוני המדד האחרונים שפורסמו גם אינפלציית השירותים רשמה ירידה, מה שבהחלט מרגיע את הפד. מצד שני, שוק העבודה האמריקאי עדיין חזק מאוד ומהווה בעיני הפד איום אינפלציוני ברור. אם זה לא מספיק הרי שבניהול מדיניות מוניטארית, יש חשיבות גבוהה מאוד לציפיות האינפלציה בשווקים ואלו עדיין גבוהות מדי בעיני הפד. מכיוון שהשווקים גם מגלמים העלאת ריבית ביום רביעי ההחלטה של הפד היא למעשה קלה שכן אם הריבית לא תועלה ציפיות האינפלציה עלולות לעלות עוד יותר והפד יאותת לשווקים על אבדן שליטה.

השאלה המעניינת, לדברי פסגות, היא כיצד הפד ינהג בהחלטות הבאות. הבנקים המרכזיים בעולם המודרני פועלים באופן כזה שהם מנסים להעריך מהי רמת הריבית הנדרשת כדי להוביל להאטה בכלכלה ומכאן גם באינפלציה. כיום, בפד מניחים שרמת הריבית הנוכחית (אחרי ההחלטה של רביעי) היא מספיקה כדי לעצור את שוק העבודה ולכן החליטו לקחת בינתיים פסק זמן. עם זאת, ההשפעה של העלאות הריבית שכבר היו על הכלכלה ממשיכה להתעכב, כנראה בגלל אפקט חסכונות העתק מתקופת הקורונה, ושוק העבודה חם מאוד. כל חודש שעובר ובו ההשפעה ממשיכה להתעכב הוא חודש שבו בפד יצטרכו לשקול העלאת ריבית נוספת.

הפלונטר במציאות זו היא שכל העלאה נוספת כזו עשויה להיות למעשה מיותרת ורק להוביל להשפעה שלילית חריפה יותר משהפד מעוניין, כלומר להעמקת המיתון ועלייה חדה יותר בשיעור האבטלה בעתיד. מצד שני, אם הפד לא יעלה את הריבית ובדיעבד יתברר שהוא טעה לגבי רמת הריבית הנדרשת כדי לייצר האטה, האינפלציה עלולה להתפרץ מחדש ולהיות עקשנית יותר, בדומה למה שקרה בשנות ה-80 של המאה הקודמת.

בפסגות מתייחסים גם לזווית הישראלית ומציינים כי בעיניים של בנק ישראל התמונה דומה ואפילו יותר מורכבת. בישראל יהיה לאינפלציה כנראה קשה יותר לרדת לכיוון היעד משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שוק הדיור שהוא קשיח יותר מאשר בארה"ב. השנייה היא העלייה בפרמיית הסיכון השקל על רקע האירועים בגזרה הפוליטית. לכן, על אף שבבנק ישראל אימצו את גישת פסק הזמן של הפד לא מן הנמנע שהריבית עדיין לא הגיעה לשיאה ותועלה פעם נוספת באחת מההחלטות הבאות.