תגידו , זה אמיתי? נגידת בנק ישראל , ד"ר קרנית פלוג, תלמידה של פרופ' סטנלי פישר, שעזב/ ברח את התפקיד (לפני הקטסטרופה), השתתפה בכנס על שוק הנדל"ן וניתחה את הכשלים והסבירה את הפתרונות למחירי הדירות, אבל…אף מילה על הריבית. הריבית לא קשורה, הריבית לא אשמה. מצחיק, מגוחך. אבל, תשאלו כל בר דעת ברחוב והוא יסביר לכם שהריבית הנמוכה מחמחמת את שוק הדירות. כשהריבית תעלה, רק אז תתחיל אולי מגמה של היעצרות וירידת מחירים

בכנס שהתקיים באוניברסיטת תל אביב לרגל חנוכת מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול אמרה פלוג – "נעשו ונעשים ניסיונות להגדלת ההיצע בשוק הדירות, ואני חושבת שהוא גדל אבל יש עוד הרבה מה לעשות בכיוון הזה. ברור שכדי להיענות לביקושים צריך להגדיל את היקף הקרקע הזמינה לבנייה כולל באזורי הביקוש. אני חושבת שבמקביל  צריך להגדיל את המלאי התכנוני הזמין כדי להמשיך ולשווק קרקעות גם בהמשך. זה ישפיע גם על הציפיות, וזה משמעותי בשוק הנדל"ן. כמו כן, צריך לטפל בקיצור משך הזמן משלב הייזום ועד לשלב הבנייה. השלב הזה ארוך מדי. צריך לסנכרן בין תוכניות הבנייה לתוכניות בפיתוח. לא פעם יש פרויקטים מוכנים אבל יש מחלף או תשתיות אחרות שלא הושלמו. וזה מסרבל, וזה מעכב את הבנייה. חייבים לעבוד במקביל ולא בטור"

פלוג התייחסהלתוכניות הפינוי בינוי ותמ"א 38 כשלהערכתה – "נושא ההתחדשות העירונית הוא הפוטנציאל העיקרי להגדלת היצע הדירות במרכז. ויש לפעול במישור זה. בנוסף, יש גם לתמרץ רשויות לקדם בנייה למגורים וגם לבחון את סוגיית הארנונה. אנחנו משתתפים בדיון עם גורמים שונים בממשלה בנושא הדיור ולא אכנס לפרטים אבל הממשלה מודעת לצורך לטפל בנושא הדיור. יש לה תפקיד מרכזי ביצירת ההיצע ובקיצור התהליכים כדי שיוכלו להיענות לביקושים. צריכים לקבוע מדיניות עקבית וברורה שתשפיע על הציפיות. הממשלה הציבה את הטיפול בדיור בסדר עדיפות מאוד גבוה ואם תטפל בכל הדברים נראה את הפירות".

באותו כנס התמקדה פלוג בשוק המשכנתאות. פלוג ציטטה מחקרים שנעשו בבנק ישראל כדי להמחיש את הפער בין העשירונים העליונים לעשירונים התחתונים. זה ברור, זה ידוע, אבל זה כל פעם מחדש מחזק את החשיבות שבטיפול בפער בין השכבות ובמחירי הדירות. "רוכשי הדירות בעשירון העליון זקוקים רק ל­60 חודשי הכנסה, בעשירון הנמוך ביותר מדובר על 144 חודשי הכנסה", אמרה פלוג, והמשיכה – "זו התמונה, וחשוב להבין אותה גם כדי לגבש מדיניות בתחום הדיור. אחת הקבוצות שמצבן בעייתי ביותר אלו בעלי ההכנסה הנמוכה בישראל. שיעור משקי הבית שמוציאים יותר מ-40%  על דיור עומד על 35%. זה גבוה, וגבוה גם בהשוואה בין לאומית. במקביל, הממשלה מספקת רשת ביטחון מאוד צנועה בתחום הדיור. היקפי הדיור הציבורי צנועים מאוד. בכל הקשור לסיוע לאנשים ברמות ההכנסה הנמוכות אנחנו מאוד צנועים. גם בהשוואה בין לאומית למדינות אחרות בעולם".