מנתוני הלמ"ס עולה כי חלה ירידה גדולה ביכולת של זוגות צעירים לרכוש דירה בשנים האחרונות, הקושי עולה אם הם נשואים ויש להם ילדים קטנים.
בשנת 2017 רק 64.2% מהמשפחות שלהן לפחות ילד אחד החזיקו בבעלותם דירה, לעומת יותר מ-70% בשנים קודמות. הצניחה המשמעותית בשיעור המשפחות הצעירות עם ילדים קטנים שמחזיקות דירה בבעלות חלה בין 2008 ל-2017. .
גם אצל אחוז הצעירים המתגוררים בדירה בבעלותם התמונה דומה. כלומר בדיקת גיל ומצב משפחתי ללא שאלה על מס' ילדים. שיעור צעירים בקרב בני 20–29 שגרו בדירה בבעלותם ב־2005 עמד על 63.9%, ובתוך עשור, ב-2015, צנח שיעורם ל-55.3%. מדובר בצניחה של כתשע נקודות אחוז בעשור. בקרב בני 30–39 חלה צניחה קטנה יותר, ועדיין משמעותית מ-78.1% ל-71.6%.
מי שספגו את הירידה הגבובה ביותר הם הזוגות הנשואים, אצלם שיעור הגרים בדירה בבעלות צנח בשיעור חד יותר עם השנים לעומת הרווקים והגרושים. צעירים נשואים בני 29־20 גרו ב-2005 בדירה בבעלותם בשיעור של 56.3%, ואילו ב-2015 חלה צניחה ל-39.1%. כלומר שיעור בעלי הדירה הנשואים בגילים אלו נחתך בכשליש. בקרב הגרושים נרשמה גם כן ירידה, אך מתונה יותר: מ-39% ל-32.6%.
שיעור הזוגות הנשואים שגרו בדירה בבעלות בטווח גיל 40-39 עמד על 72.1% ב-2005, וצנח ל-60.3% ב-2015. בקרב הגרושים הנתון נותר כמעט ללא שינוי – 43.4% לעומת 43.5%.
הנתונים הללו מתייחסים רק למתגוררים בדירה בבעלות, ולא לכאלה שיש דירה בבעלות אך משכירים אותה או לא גרים בה מסיבות אחרות. ב-2008 עמד שיעורם של מחזיקים בדירה בבעלות ולא גרים בה על 23.6% מתוך כלל משקי הבית, ואילו ב-2017 השיעור ירד ל-17.7%.
עם זאת, בנק ישראל מספק נתונים סותרים:
"ההסתברות לרכוש דירה ראשונה עלתה בקרב כלל האוכלוסייה הצעירה, ומתוכם במשקי הבית השייכים לחמישוני ההכנסה הרביעי והחמישי היא גדולה יותר מאשר בחמישוני ההכנסה הנמוכים יותר", נכתב במחקר. בסיכום המחקר צוין כי "בעשור האחרון עלו מחירי הדירות בקצב מהיר, יותר מההכנסה הפנויה של משקי הבית. התוצאות מצביעות על עלייה בשיעור משקי הבית שרכשו דירה ראשונה בקרב כלל האוכלוסייה הצעירה".
ההבדל הוא בעיקר בגלל הפילוח של הלמ"ס לאוכלוסיות שונות, המראה שחלה ירידה בעיקר אצל נשואים ומשפחות צעירות
להשקיע בבורסה או לקנות דירה?
;זה הזמן לקחת משכנתא ולקנות דירה;
