המזומן הוא אחד הסימפטומים הגדולים של הכלכלה השחורה. אנשים שעובדים בשחור – מקבלים כסף בשחור ומשלמים כסף בשחור, ומתחמקים מתשלומי מיסים – הם לא מעבירים את הכספים האלו דרך הבנקים, הם לא משלמים על זה מס – הם חיים על חשבון משלמי המיסים – אם כולם היו משלמים כחוק, המס היה יורד בצורה דרמטית, ומסתבר שחלק מאוד גדול מהציבור לא משלם מיסים כחוק – מדובר בעשרות מיליארדים מדי שנה, מדובר על סכום מצטבר של מאות רבות של מיליארדים.

אחת המלחמות הגדולות נגד התופעה – נגד הכלכלה השחורה, הוא צמצום השימוש במזומנים. איך עושים זאת? הכנסת מנסה להגביל את השימוש במזומן ואת אחזקת המזומנים לסכום צנוע יחסית של 5 אלף שקל. בדרך הזאת, לא יוכלו המעלימים למינהם להחזיק ביד בוחטה של אלפים רבים, רבבות רבות. כל כסף שהוא מעבר למותר הוא בגדר כסף לא כשר.

מדובר על תוכנית מצויינת, השאלה מה יהיה הרף בסופו של דבר ואיך תהיה האכיפה. אבל במקביל בנק ישראל מסביר שיש דרך נוספת (שצריכה להיות במקביל לצמצום במזומנים). הדרך הנוספת היא הרחבת התחליפים למזומנים.

עירית מנדלסון מנהלת מחלקת החשבות ומערכות התשלומים בבנק ישראל אמרה, בדיון על החוק לצמצום המזומן בכנסת – "הצעת החוק לצמצום השימוש במזומן מטרתה לצמצם את הכלכלה השחורה והיא כוללת שני מרכיבים עיקריים – אחד מגביל ומצמצם, והשני מרחיב ומאפשר. אני אדבר על החלק שבסמכותנו ובאחריותנו –  החלק שנועד לאפשר, להרחיב ולהגביר – את השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, שבין שאר יתרונותיהם יוכלו גם לשמש תחליף לאמצעי התשלום מבוססי הנייר. כפי שאראה מיד, בשנים האחרונות, ובפרט מאז פרסום דוח הוועדה הסופי ביוני 2017, לא המתנו לתהליך החקיקה ופעלנו נמרצות בתחומים רבים כדי ליצור את הסביבה והתשתיות שיעודדו את התפתחות אמצעי התשלום המתקדמים בישראל, ולחלק גדול מהעשייה יש כבר תוצאות בשטח.

"מחלקת החשבות ומערכות התשלומים בבנק ישראל מופקדת על היציבות והיעילות של מערכות התשלומים השונות במשק. מדובר במערכות שמהוות תשתית קריטית לפעילות הכלכלית התקינה במשק, לא פחות מתשתיות קריטיות אחרות. כולנו מודעים לתוצאות ולהשלכות של כשל בתשתית משקית קריטית. לשמחתנו, הציבור לא מקדיש יותר מדי מחשבה להשלכות האפשריות של כשל בתשתית מערכות התשלומים, משום שאנחנו מצליחים ליצור מצב שבו כשלים כאלו הם נדירים יחסית, וכשהם מתרחשים ההיקף מצומצם והם מטופלים במהרה.

"אסור לנו לקחת כמובן מאליו את היציבות של מערכות התשלומים. לכן, יש לקחת בחשבון ששינויים מרחיקי לכת במערכות הם תהליכים ארוכים, הדורשים השקעת משאבים, מאמץ וחשיבה רבה של כל בעלי העניין המעורבים –  המחוקק, הרגולטורים, השחקנים הקיימים והחדשים בשווקים, והציבור הרחב – על מנת שהשינויים יעשו בצורה חכמה ויעילה, שתאפשר התרחבות ופיתוח של מערכות התשלומים מבלי לפגוע ביציבותן וביתירות שלהן, ותוך הגברת התחרות.

"במסגרת עבודת הוועדה לאמצעי תשלום מתקדמים בראשותי קודמו הנושאים הבאים: בנק ישראל פרסם קול קורא לבחינה של היתכנות הקמת תשתית מאובטחת לתשלומים קמעונאים, מידיים ומהירים, ובכלל זה גם תשתית לקישור בין מספרי חשבון תשלום למספרי טלפון. תשתית כזו תאפשר לאנשים פרטיים ועסקים לבצע ביניהם תשלומים והעברות של סכומים קטנים במהירות, תוך סליקה מיידית, ובנוחות מקסימלית הנגזרת מהטכנולוגיות המתקדמות הקיימות בתחום.

"זו תשתית חדשנית הקיימת במספר מדינות בעולם ואינה מבוססת על כרטיסי החיוב. היא תאפשר אמצעי תשלום חדש בישראל: ׳תשלום מהיר׳ ושרות חדש של חשבונות תשלום. מהו חשבון תשלום, ובמה הוא שונה מחשבון העו"ש שכולנו מכירים? ובכן, זהו שרות מסוג חדש של חשבון שמשמש רק לצורך תשלומים אותו יספקו גופים חדשים בנוסף לבנקים, ואנו בבנק ישראל פועלים בשיתוף עם משרד האוצר, רשות שוק ההון, משרד המשפטים והרשות להגבלים עסקיים לקדם אסדרה של שרותי תשלום מתקדמים בסטנדרטים בינלאומיים. פרסמנו את עקרונות האסדרה וטיוטת חוק צפויה להתפרסם בקרוב.

"בנק ישראל הוביל שינויים נרחבים בכללי הסליקה של שב"א- המפעילה את תשתית כרטיסי החיוב,  כך שיקלו על כניסת שחקנים חדשנים לשוק וכן פועל בשיתוף עם הרשות להגבלים עסקיים להוצאת ניהול הכללים משב"א לגוף בבעלות המשתתפים.  המשמעות היא שאם עד היום גישה למערכות הסליקה של שוק כרטיסי האשראי התאפשרה רק דרך הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, כיום כל גוף שמעוניין בכך יכול לפתח מערכות סליקה מתקדמות, ולהציע שירותי סליקה מלאים או חלקיים לבתי עסק שונים. בנוסף, ניתנה הנחייה שכל מסוף תשלום חדש יאפשר תשלום ללא מגע לשיפור הנוחות והגברת היעילות לשימוש בכרטיסי חיוב.

"יישום חוק הסליקה האלקטרונית של שיקים –  החוק שנכנס לתוקף באופן מלא בנובמבר 2017 קידם באופן משמעותי את תהליך סליקת השיקים בישראל אל המאה ה-21, והביא אותו לרמה המקובלת בעולם. בתהליך זה הלקוחות נהנים מהפקדת צ'קים נוחה, זולה  ויעילה בצורה דיגיטלית, מבלי צורך להגיע לסניף.

"בנק ישראל בוחן ביחד עם משרד המשפטים את הבסיס המשפטי הנדרש לשימוש בהוראת חיוב דיגיטלית (צ'ק דיגיטאלי). כלומר, פעולת התשלום בצק תתבצע באופן דיגיטלי ללא נייר מעת מתן הצ'ק. אסדרה של נושא הסבות הצ'קים בישראל, חלק מרכזי בהצעת החוק שלפניכם, תתרום לאבטחת התהליך ותפעל למניעת השימוש בצ'קים בפעילות לא חוקית.

"הצעדים שבנק ישראל מקדם במערך התשלומים והסליקה, בשיתוף עם גורמים נוספים, יגבירו את החדשנות ויביאו לכך שהשוק יתאים את עצמו להתפתחויות הטכנולוגיות המתקדמות בארץ ובעולם, יקדמו את התחרות במקטעים רבים, והכל תוך שמירה על  האמון בשירותי התשלומים, ועל יציבות ובטיחות תשתיות התשלומים המשמשות את כלל הציבור. תהליכים אלו מבוצעים כאמור על פני זמן ובאופן הדרגתי המאפשר לציבור ליהנות מפירות השינויים. במקביל, הקלות רגולטוריות שהנהיג הפיקוח על הבנקים מאפשרות לבנקים לאמץ טכנולוגיות חדשות, וחלקם השיקו אפליקציות תשלומים מתקדמות שמהוות תחליף נוסף לשימוש במזומן. נמשיך לערוך את השינויים בצורה אחראית ומושכלת, תוך שיתוף כלל הרגולטורים, הפעילים בשוק והציבור הרחב".