פול רומר הוא זוכה פרס נובל לכלכלה ל-2018. הוא מכהן כפרופסור  בבית הספר למנהל עסקים בניו יור. רומר אחד  הכלכלנים המצוטטים ביותר בעולם האקדמי, בעיקר בתחום הצמיחה.

ב-1977 סיים תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת שיקגו, שם גם עשה את הדוקטורט שלו בכלכלה. הוא לימד בין היתר באוניברסיטאות וורצ'סטר, קליפורניה, סטנפורד וניו יורק

בשנת 2000 ייסד את חברת Aplia העוסקת במתן פתרונות לימוד דרך האינטרנט. ב-2016 מונה לכלכלן הראשי של הבנק העולמי. הוא התפטר מתפקידו בינואר 2018 לאחר תקופה ממושכת של חיכוכים עם הנהלת הבנק ועובדיו, ובעקבות התבטאות שלו ביחס לאמינות מחקרי הבנק

ב-2009 נאם בועידת TED ובה הציג את רעיונו המהפכני של ייסוד "ערי אמנה" (Charter Cities), ערים בינלאומיות חדשות באזורים בלתי מיושבים, שייהנו ממגילות זכויות. ערים אלו יאפשרו פיתוח והתקדמות ללא מגבלות חוקיות המונעות צמיחה.הוא עומד בראש ארגון Charter Cities שנועד לקדם מטרות אלו. ערים אלו יבוססו למעשה על שיתוף מידע ועם מעט רגולציה, ויתרון נוסף שלהן שהן לא יוצרות חיכוכים עם תושבים, משום שמדובר בערים חדשות.

מחקריו ועל מה זכה בפרס נובל

עבודתו בולטת בתחום הצמיחה הכלכלית.  את המאמר פורץ הדרך שלו  Increasing Returns and Long-run פרסם ב-1987 וב-1990 פרסם את  Endogenous Technological Change. שני מאמרים אלו הם מעשרת המאמרים המצוטטים ביותר בתחום הכלכלה.

רומר הוא נציג תאוריית הצמיחה החדשה שכונתה אצלו  צמיחה אנדוגנית דרך שינויים טכנולוגיים, להבדיל מתיאוריית הצמיחה הקלאסית. לפי רומר, השקעות במחקר ופיתוח מביאות לצמיחה והוא הראה מודלים המצביעים על הצורך של החברה בבניית מוסדות וחקיקה לעידוד השקעות אלו כדי להביא לצמיחה הריאלית. .

את פרס נובל לכלכלה קיבל עם עמיתו ויליאם נורדהאוס על עיצוב שיטות המטפלות בכמה מן הנושאים החשובים בזמנינו, ובניסוח של הוועדה:

"המחקרים של הזוכים השנה, נוגעים לסוגיות הכלכליות הבוערות ביותר של זמננו: כיצד ניתן ליצור צמיחה בת קיימה בעולם גלובאלי, תוך דאגה לאיכות החיים של האוכלוסייה העולמית. השאלה כיצד מתמודדים בני האדם עם משאבים מוגבלים, היא שאלה שהייתה תמיד בלב הכלכלה. הטבע והידע תמיד הוכרו על ידי הכלכלה כמשאבים במחסור. למרות זאת, כלכלנים לא הרבו לחקור את האופן בו הכלכלה, הידע והטבע משפיעים אלו על אלו"

פול רומר הרחיב את הרעיון שהסיבה לצמיחה החריגה בעשרות השנים  היא הטכנולוגיה. הוא טען בתחילת שנות ה-80 כי הטכנולוגיה לא רק מתפתחת באופן עצמאי ורק אז מוטמעת לתוך הכלכלה, אלא היא עצמה כאמור תוצאה של מאמץ מכוון של תאגידים ושל מדינות.

עוד ניבא בשנות ה-80 את הצמיחה למשך 25 שנה קדימה – ודי דייק. לעומת המודלים שהיו פופולאריים טרם זמנו, רומר לא הניח כי מדינות עניות יותר יצמחו בהכרח בקצב מהיר יותר. למעשה, נקודת ההתחלה של מדינות, בעת כתיבת הניבויים של רומר, בקושי ניבאה היכן יהיו בעוד מספר שנים. רומר ניבא כי הגישה לטכנולוגיה חדשה תשפיע בצורה שונה על הצמיחה של כלכלת כל מדינה – וניבוייו היו קרובים יותר למציאות.

הבעיה, לפי רומר, היא שרעיונות חדשניים לא זוכים לתמיכה מהכלכלה ולכן צריך גיבוי של הממשלה או של מוסדות שיעודדו אותם. עם זאת, מחקרי המשך הראו שעודף עידוד כזה חונק לפעמים את הרעיונות הטובים ביותר ואינו מעודד את הכלכלה.

ציטוטים

על האקלים:

"הסכנה בתחזיות חמורות מאוד היא שהן עלולות לגרום לאנשים להיות אפטיים וחסרי תקווה. חת הבעיות כיום היא שאנשים חושבים שהגנה על הסביבה היא גם יקרה וגם קשה לביצוע, אז הם מתעלמים מהבעיה ומעמידים פנים שהיא לא קיימת. בני האדם מסוגלים להגיע להישגים מרשימים אם הם רוצים".

על משברים:

"משבר הוא דבר נורא לבזבז" על חוסר ניצול הזדמנויות במשברים כלכליים.

על בינה מלאכותית:

"צריך לאפשר יותר שיקפות מידע. אפילו לדרוש זאת"

ג'ון נאש – זוכה פרס נובל שהביא את הכלכלה להוליווד

ישראל אומן – זוכה פרס נובל שלימד את הכלכלנים את תורת המשחקים

פול קרוגמן – זוכה פרס נובל שבעד התערבות ממשלה והפחתת הגלובליזציה