ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך סבורה כי הבורסה סובלת – המשקיעים הפרטיים מעדיפים להשקיע בנדל"ן; השוק נהיה ריכוזי. משקיעים גם גופים מוסדיים לא מסתכלים כמעט על רוב המניות בבורסה. במצב כזה, צריך לעשות מהפכה, ונראה שהיא הגיעה עם כוונות טובות.
"כדי להבריא את שוק ההון הישראלי ממשלת ישראל צריכה לקבוע כי קיומו של שוק הון כחול-לבן תוסס ובריא נמצא במקום מוביל בסדר היום הלאומי. אני חושבת שהיעד הלאומי צריך להיות קיומו של שוק הון ישראלי שמצוי עם הפנים ללונדון ולניו יורק, לצד סינגפור והונג קונג. אנחנו צריכים לשאוף לכך שישראל תהיה זירה פיננסית עולמית רלבנטית. אני רוצה שחברות – גם זרות, גם בינלאומיות – ששוקלות לגייס, ישקלו ויבחרו לעשות זאת בבורסה שלנו, בבורסה בתל אביב". אמרה יו"ר רשות ניירות ערך, גואטה בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
"נכון לבחון את נושא שינוי מבנה הפיקוח על המערכת הפיננסית בישראל, ממקום שמסתכל על טובת המערכת הפיננסית בראייה ממלכתית ולא פרסונאלית", אמנרה גואטה והוסיפה כי "הנהלת רשות ניירות ערך מגבשת תוכנית אסטרטגית שמפרקת ובוחנת את שאלות היסוד הנוגעות לתכלית, לאופי, ולהיקף המנדט שקיבלה הרשות מהמחוקק. אין נושא שאחשוב שהוא חשוב ויכול לסייע לשוק ההון הישראלי שאחשוש מלגעת בו ולבחון אותו".
גואטה הוסיפה כי "מספר החברות הרשומות למסחר ירד; היקפי המסחר פוחתים; רמת הריכוזיות במסחר עולה, ומספר השחקנים יורד. ובישראל גם המשקיעים מקרב הציבור מדירים את רגליהם מהבורסה ונראה שהם מעדיפים להשקיע בנדל"ן. גם הנזילות בשוק ההון הישראלי חלשה מאד – הנתונים מראים כי 50 מהחברות הגדולות בבורסה לבדן תורמות כ 90% ממחזורי המסחר, כך שיתר 400 החברות בקושי נמצאות במשחק, כלומר נמצאות בסביבת נזילות דלה." אולם לדבריה "אנו עדים להתאוששות מסוימת בשוק ההון בשנתיים האחרונות, אך הדרך למקום אליו נרצה להגיע, עוד ארוכה. נכון להיום שוק ההון הישראלי אינו מהווה תמונת ראי של הכלכלה הישראלית. הכלכלה הישראלית חזקה; שוק ההון הישראלי חלש".
גואטה הדגימה את האסורד שלמרות שיש בארץ חברות הייטק מובילות וגדולות הן לא מגייסות בארץ אלא בחו"ל – גם במסגרת הרישום הכפול החברות האלו העדיפו של להגיע לכאן – "זה לא סוד שענף ההיי-טק הישראלי אינו מתממן בבורסה בתל אביב. הוא מתממן באמצעות קרנות הון סיכון ישראליות, בעיקר זרות, וכן בבורסות זרות. התוצאה של המצב זה היא התרחקותן של חברות אלה מישראל – חלקן לא מאוגדות פה, או לא פועלות פה – באופן שפוגע בתרומתן לכלכלה הריאלית. אבל אני לא מתכוונת להשלים עם זה. אני מתכוונת לטפל ביצירת אלטרנטיבות מימון זמינות ויעילות בשוק ההון הישראלי. אלה יבטיחו את שימור הערכים והנכסים של החברות לטובת הכלכלה המקומית והמשקיעים בישראל".
ומה דעתה של גואטה בקשר לחיסכון הפנסיוני – היא סבורה שזה מאוד מאכזב שהגופים המוסדיים משקיעים מיליארדים רבים בשנה במניות ואגרות חוב זרים, במקום לעשות זאת בשוק המקומי. הבעיה לטענתה שהחברות הישראליות הגדולות לא מגיעות לבורסה הישראלית. הן מעדיפות לא להנפיק ואם הן מנפיקות אז זה בחו"ל. "בנטרול אג"ח ממשלתי, מתוך 1.6 טריליון שקל נכסים שמנוהלים בידי המשקיעים המוסדיים, כ -37.5%, מושקעת בחו"ל". היא הוסיפה כי "אני לא רואה סיבה ששיעור כה מהותי מחסכונות הציבור הישראלי יוזרמו ויושקעו מדי חודש בשווקים בחו"ל, כאשר חלק גדול מכך לא נובע רק משיקולים של פיזור או של העדפת השווקים בחו"ל, אלא מהסיבה שלמשקיעים מוסדיים אין מספיק 'סחורה' להשקיע בה בישראל או שהנזילות הדלה בשוק ההון, פשוט לא מאפשרת זאת. וזה לא שאין חברות בישראל. חלקן פשוט מעדיפות להישאר פרטיות מאוסף של סיבות וכשהן כן מקבלות החלטה להפוך ציבוריות הן פשוט מדלגות על תל אביב.
"אנחנו לא מתיימרים לחשוב שאם נבצע מספר שינויים, או אפילו הרבה שינויים, חברות ענק בינלאומיות יעבירו את מרכז פעילותן לישראל, או שחברות ישראליות גדולות יסחרו רק בישראל. השאיפה שלנו בהקשר של חברות טכנולוגיה ישראליות או חברות ישראליות גדולות היא ששוק ההון בישראל ישמש, הלכה למעשה, מסלול המראה ידידותי עבור חברות ישראליות שרוצות בהמשך הדרך להיסחר בשווקים הגדולים בעולם. השאיפה שלי שהחברות הגדולות שבדרך לבורסות הגדולות בעולם, בשלב הביניים, יראו בבורסה שלנו, תהיה תחנה אטרקטיבית עבורם ואולי אף יחליטו להישאר כאן. אנחנו צריכים לוודא שהבורסה שלנו תהפוך טרמינל בינלאומי משוכלל, יעיל, אטרקטיבי, גמיש וחדשני שחברות יוכלו לעבור בו וגם להישאר בו. השאיפה שלי היא לייצר שוק שימשיך לפעול לצד השוק העולמי הגדול".