ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך הציגה בכנס כלכליסט את האני מאמין שלה על רשות ניירות ערך, הבורסה, השחקנים בבורסה, ושוק ההון בכלל. "מאז כניסתי לתפקיד כיושבת ראש הרשות, לפני כשמונה חודשים, ראיתי חשיבות בשרטוטה של אסטרטגיה ברורה לרשות ולכן הובלתי תהליך עמוק להגדרה ולבנייה של אסטרטגיה זו" אמרה גואטה והמשיכה – "כחלק מהתהליך חקרנו מספר נושאים בסיסיים: מה תפקיד הרשות, מי הם בעצם הלקוחות שלנו,. איך אנחנו נתפסים בעיני "הלקוחות" שלנו, מהם המאפיינים של שוקי הון מצליחים בעולם; היכן אנחנו עומדים ביחס אליהם; איך מייצרים הצלחה, כאן, בשוק ההון המקומי שלנו.
"לאחר שהעמקנו בשאלות שהצגתי, קיימנו שיח עם מקבילים בינלאומיים, חוקרים באקדמיה מהארץ ומהעולם, וגורמים שונים בשוק ההון המקומי, החלטתי שפעילות הליבה שלנו לשנים הקרובות תונחה על ידי חמישה עוגנים מרכזיים: לשמור ולחזק את רמת ההוגנות בשוק; למצות את הפוטנציאל של הטכנולוגיה והחדשנות לטובת השוק הציבורי; לפתח את התחרות ברמת השירותים הפיננסיים למשקיע; לפתח את השוק הציבורי ונגישותו לציבור; ולהבטיח כי שוק ההון הישראלי יתרום לפיתוח הכלכלה הישראלית.
"התהליך המשמעותי שעברנו הוביל אותנו למספר מסקנות. הבולטת שבהן היא ההכרח בפיתוח ובהרחבת שוק ההון הציבורי הישראלי באופן שיתמוך בהצלחת הכלכלה הישראלית, והדגש הוא על השוק והכלכלה הישראליים. לכאורה הצורך בפיתוח שוק הון ציבורי ישראלי הוא טריוויאלי, אבל הסתבר לנו שלא לכולם ברור הקשר בין שוק הון מצליח לבין כלכלה מצליחה. וככל שהעמקנו את הבדיקה בשווקים מצליחים אחרים בעולם: ארה"ב, אנגליה, אוסטרליה, צרפת, ואפילו בסין, מצאנו שבאג'נדה של המקבילים שלנו בעולם כתוב בצורה מפורשת שמטרת העל שלהם היא לתרום לחיזוק ולצמיחת הכלכלה המקומית.
לצערי, בישראל המשוואה הזו ששוק הון חזק הכרחי לכלכלה מצליחה לא הופנמה. המטרה שלנו היא לשנות את סדרי העדיפויות, כך ששוק ההון יהיה שחקן דומיננטי בכלכלה הישראלית. הכלכלות המצליחות בעולם הן: ארה"ב, סין, יפן, גרמניה ואנגליה. והבורסות הגדולות בעולם, כמה לא מפתיע, הן של אותן מדינות בדיוק: הנאסדק ובורסת ניו יורק, הבורסה של טוקיו, הבורסה של לונדון, היורונקסט באירופה, והבורסה של שנגחאי בסין. אנחנו רוצים שישראל תצטרף לאותו מועדון מכובד.
"על הקשר בין שוק ההון לכלכלה עמד רק לפני מספר ימים בית המשפט העליון בהחלטתו המכוננת בעניינו של נוחי דנקנר וציין בצדק כי 'שוק ההון מקדם הקצאה יעילה של מקורות ומשאבים במשק. משכך, שוק ההון מהווה מנוע לצמיחה כלכלית בטווח הארוך ולכן עבירות בשוק ההון מסבות נזק עצום למשק הכלכלי בישראל ולחברה בכללותה'. אחת הדרכים לחבר בין שוק ההון לכלכלה היא לעודד השקעה בתשתיות הלאומיות.
"נכון להיום, מדובר, במצטבר בהיקף פרויקטים בסדר גודל של כ – 50 מיליארד שקלים, בהם משתתפים גורמים מהמגזר הפרטי. המטרה שלנו היא להעביר חלק משמעותי מהמימון הזה לשוק ההון הציבורי. אני רוצה שהציבור הרחב, כל ציבור המשקיעים, ייהנה מההשקעות האלה. לשם כך, אני פועלת בשיתוף פעולה עם החשב הכללי במשרד האוצר, ראש רשות המסים וגופי ממשלה נוספים להקמה של קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות לאומיות. הקרנות ייהנו מהטבות מס ייחודיות וזאת בתנאי שההחזקות שלהן יהיו בנכסי תשתיות בלבד והרווחים יחולקו באופן שוטף למשקיעים. המהלך ייצא לפועל בשבועות הקרובים. אנו בהחלט חווים התעניינות רבה של השוק במוצר הזה.
חוק האיגוח – ככה הבורסה תממן פרויקטי תשתיות
"בהקשר זה, אחד הכלים החשובים ביותר להרחבת המוצרים הנסחרים בתחום התשתיות, הוא 'חוק האיגוח' ואנו פועלים לקדם אותו יחד עם שותפינו במשרד האוצר, בנק ישראל, משרד המשפטים ורשות שוק ההון. המטרה של חוק האיגוח היא להפוך את המימון הפרטי שניתן לענף התשתיות ותחומי מימון נוספים, לנכסים שייסחרו בשוק ההון הציבורי. הנושא מתחדד לנו מכיוון שבשנים האחרונות כמויות הכסף בעולם גדלות, וזאת כאשר הריבית היא אפסית, וכך נוצר מצב של תמחור סיכונים בחסר ולכן אנו חווים מעבר השקעות מואץ לשוק הפרטי על חשבון השוק הציבורי.
"תופעת הצמצום בהיקף השוק הציבורי ניכרת גם בעולם. אם נסתכל על מדינות ה-OECD , וכן על בריטניה, וארה"ב נראה שחלה ירידה בכמות החברות הרשומות למסחר. זו אכן תופעה כלל עולמית. ניתן לראות שגם אצלנו בישראל בשנת 2009 היו 622 חברות ציבוריות, ונכון ליולי 2018 המספר פחת ונותרו רק 454. כ- 30% פחות במשך עשור שנים, שזה המון! לעומת זאת, באותן שנים, היקפי הפעילות בשוק הפרטי תפחו.
אם ניקח לדוגמא את שוק הקרנות הפרטיות שמשקיעות לרוב בנכסים לא סחירים, מאז שנת 2009 כמות הקרנות שילשה את היקפה. באותה התקופה, תיק ההשקעות הפרטיות המנוהל על ידי משקיעים מוסדיים ישראליים גדל מ- 83 ל 235 מיליארד שקלים, כלומר שילש את היקפו, כאשר היקף ההשקעות הפרטיות של מוסדיים בחו"ל גדל כמעט פי שישה. מה שמדגיש שוב את הצורך בעידוד השוק הציבורי בישראל, כמשקל מאזן. אני מאמינה שהשוק הציבורי טוב יותר למשקיע, כיוון ששם הוא מקבל ערכים מוספים של שקיפות, נזילות ופיקוח ולכן נשאף להרחיב אותו ככל שניתן.
אני אפעל לעידוד השקעות בשוק ההון בישראל באופן שיעודד את הכלכלה הישראלית. התפיסה הזו תהיה לנו כמצפן, כך שכל אחד מהמהלכים שנבחר לקדם ייבחן – בין היתר – ב"משקפיים" של האם ובאיזו מידה הוא תורם לכלכלת ישראל.
"שני נושאים נוספים שאני מתכוונת לקדם שקשורים זה בזה ומהווים כאמור חלק מהתוכנית האסטרטגית של הרשות הם תחום החדשנות ותחום התחרות. העולם משתנה בקצב מסחרר. אנחנו רואים איך הטכנולוגיה חודרת לכל תחום, ו"משבשת" את הסדר הקיים. תראו מה UBER עשתה לשוק המוניות, מה AIRBNB עשתה לשוק המלונאות, ומה AMAZON עשתה לשוק הקמעונאות. גם תחום הפינטק הוא תחום כזה והוא משנה וישנה לחלוטין את הדרך שבה אנשים צורכים שירותים פיננסיים, בנקאיים ועוד. יותר שירותים דיגיטאליים הנגישים לצרכנים, יותר תחרות, פחות עלויות לצרכן.
"אבל מוזר שדווקא שוק ההון הישראלי הוא בבחינת הסנדלר שהולך יחף. מדהים בעיני שישראל – אומת הסטארט אפ, מובילה את תחום הפינטק בכל העולם אבל בשוק ההון שלנו קצב אימוץ הטכנולוגיה הזו איטי מידי. את זה אני רוצה לשנות. שוק ההון שלנו צריך להיות חוד החנית של הקדמה והטכנולוגיה בשירותים הפיננסים. ולכן בימים אלה התחלתי לקדם מספר מהלכים אשר נועדו לייצר תשתיות לכניסתם של שירותים פיננסיים טכנולוגיים, כדי להפוך אותם לנגישים לכל המעוניין, וזולים יותר.
שוק הברוקראז' – יהפוך לבטוח יותר ותחרותי יותר
"בואו ניקח לדוגמא את תחום צריכת שירותי הברוקראז'. אחת הבעיות בשוק הברוקראז' בישראל היא שכמעט כולו מסופק על ידי הבנקים. זאת למרות שבנוסף להם, יש לנו בבורסה עוד שמונה חברים אחרים, חלקם בתי השקעות גדולים ישראליים, שהיו יכולים לייצר תחרות לבנקים, אך הדבר לא קורה. לדעתי, הסיבה לכך נעוצה בשני גורמים עיקריים: ריכוזיות שוק ההון והתלות האפשרית של בתי השקעות, במערך ההפצה של הבנקים. למרות קיומם של כלים טכנולוגיים להפצה מלאה ועצמאית. חסמי ידע שמונעים מהציבור נגישות לשירותים זולים. אני מקווה שפרסום העמלות באתר הבורסה, ישפר את המצב. אני רוצה לעודד את הפיתוח של השוק הזה לטובת משקיעי הריטייל שהם הציבור הרחב. לשם כך החלטתי להסדיר את תחום הברוקראז', ולהפוך אותו לבטוח יותר ולתחרותי יותר.
מדריך עמלות הבנקים והברוקרים הפרטיים (נתונים מעודכנים)
"בשלב ראשון אני מקדמת את חוק הברוקר-דילר שיסדיר את תחום הפעילות של הברוקרים הפרטיים. החוק הזה גם יאפשר כניסה של ברוקרים זרים לישראל, אשר ייצרו תחרות לבנקים וירחיבו את היצע השירותים לציבור הישראלי בשוק ההון. ובנוסף לכך, לפני כשבועיים אפשרנו לגופי השקעה בינלאומיים גדולים ועושי שוק הפועלים לצידם, לרשום את מוצריהם למסחר בבורסה בישראל. מהלך זה צפוי להרחיב את היצע המוצרים ורמת הנזילות במסחר.
"גם מכירת הבורסה למשקיעים זרים פרטיים צפויה לתרום להכנסת חברים חדשים למסחר, כפי שקרה גם בשווקים אחרים במקרים דומים. המטרה היא שגופים כמו JPM, שהודיעו ממש לאחרונה על שירותי ברוקראז' אונליין חינם ללקוחותיהם, יכנסו לארץ ויציעו שירותים דומים לציבור הישראלי. אלו יהוו תחרות ראויה לבנקים על כיסו של הצרכן הישראלי. בסופו של דבר, השוק צפוי לגדול והעלויות צפויות לרדת.
"אגלה לכם שמאז כניסתי לתפקיד, אני נפגשת באופן קבוע עם הרגולטוריות במערכת הפיננסית ושמחתי להיווכח שכולנו שותפות לרצון ולעשיה של הסרת חסמי רגולציה לקידום התחרות בשוק הפיננסי. אני בטוחה שהעבודה המשותפת תישא פרי.
"לסיכום, אני רוצה לחלוק אתכם את תפיסתי כרגולטור. בעולם יש מושג רווח שנקרא Good Regulation. מושג שאין לו אפילו תרגום הולם בעברית. Good Regulation היא רגולציה אפקטיבית שמניעה את שחקני השוק לפקח זה על זה. היא למעשה מערכת שמעודדת צמיחה ואחריות אישית. אנחנו כרשות ניירות ערך לא רוצים להיות מעורבים בקבלת ההחלטות הפנימיות של שחקני השוק. זהו תפקידם. שוק ההון סובל כיום מנכות עמוקה. הדבר עולה גם בפגישות שלי עם שחקני השוק השונים, גרמו לכך אוסף של נסיבות, סיבות ואירועים. בחלק מהנושאים הטיפול גם אם היה נכון, היה בוטה ואגרסיבי ובפועל דוחף את השוק לבינוניות שעלולה לפגוע בטובת המשקיעים החוסכים.
"יצרנו במו ידינו, שוק ששואף במקרה הטוב להגיע לתשואת הבנצ'מרק, הבינוניות, שברירת המחדל שלו היא על פי רב השקעה בנדל"ן על פני השקעה בפיתוח מנועי הצמיחה של השוק המקומי, וכל זה כשאנחנו מעמידים במבחן את הנכס היקר מכל – החיסכון הציבורי – שראוי ליחס ולטיפול המעולים ביותר שיש. זהו עתידנו הכלכלי כאנשים זקנים – כולנו נהיה שם. אני כרגולטור רוצה להיות בצד ההסדרה וההעצמה של מרחב האפשרויות בשוק. אני מתכוונת לייצר שקיפות באשר למדיניות האכיפה הכוללת של הרשות.
"הכללים יהיו ידועים לכל שחקני השוק ולמי שינהג לפיהם יהיה "גל ירוק", בלי תמרור או רמזור בכל צומת. אך באותה נשימה אני גם אומרת בצורה מאוד ברורה – מי שיסטה מהכללים, ירד מהכביש במהירות, ללא פשרות. אני מאמינה שרשות ניירות ערך צריכה להיות מגדלור לשוק ההון. בבחינת המבוגר האחראי. לדעת מתי לסייע למפוקחים, מתי ללמוד מהם, אבל גם – ובעיקר – לדעת מתי "לשחרר" ולתת למפוקחים לגדול ולקחת אחריות מלאה על מעשיהם ממקום של בגרות ואמון; זאת כל עוד הם אינם מנצלים את כוחם לרעה כמובן. מטרתנו היא אחת, לפעול לטובת כלכלת ישראל ושוק ההון המקומי".