חינוך חינם? לא ממש! יש תשלומי חובה, תשלומים עבור שירותי רשות, תל"ן ורכישת שירותים מרצון – ויש גם שירותים שאסור לגבות עבורם כסף ■ מבולבלים? במדריך שלפניכם תוכלו להתעדכן בכללים לגביית תשלום ולהבין אחת ולתמיד על מה אתם אמורים לשלם וכמה מותר לגבות מכם 

במדינת ישראל אמנם קיים חוק לימוד חובה מגיל הגן ועד כיתה י"ב – שאחד העקרונות בו הוא שהחינוך יהיה חינם, כלומר במימון המדינה. אולם כל הורה לילדים במערכת החינוך יודע שה"חינם" הזה עולה לא מעט כסף בכל שנה.

הכוונה היא שמשרד החינוך לא מחויב לספק את כל השירותים בחינם, ומדי שנה הוא מפרסם מה השירותים שעליהם ההורים חייבים לשלם. כדאי גם לדעת כי אסור לגבות מההורים יותר מהמחירים שמפורסמים (בטבלה בסוף הכתבה)

תשלומי החובה

תשלומי החובה כוללים ביטוח תאונות אישיות. משרד הבריאות משלם עבור שירותי בריאות השן – ועבור שירותים שלא סופקו יינתן החזר מהרשות המקומית.

שירותי רשות

אלו כלל שירותי החובה והרשות שמותר  לגבות עבורם כסף לתשפ"ב ואסור לגבות יותר מהסכום המצוין.

*בשקלים

מתוך אלה, יש תשלומים שהם בגדר רשות – כגון: תשלומים עבור שיעורי שחייה, סל תרבות, ועד הורים ומסיבות – וההורה אינו חייב לשלם עבורם, אבל אם רוב ההורים שילמו, אסור למנוע מתלמיד לקבל את השירות או שצריך להציע לו שירות חינוכי אחר חלופי.

.

.

שירותים מרצון

שירותים מרצון הם שירותים המוצעים על ידי בית הספר, בנוסף לשירותי הרשות שהוזכרו קודם. אלו שירותים שמוצעים על-ידי בית הספר, בדרך כלל כדי לחסוך בהוצאות על-ידי רכישה מרוכזת, או שהם ניתנים לנוחיות ההורים ואין חובה לרכוש אותם. גביית התשלומים בעבור שירותים מרצון מחייבת את אישור כל הורי התלמידים המקבלים את השירות ואת אישורו של מפקח בית הספר.  אלו הסכומים המרביים עבור כלל השירותים מרצון:

בבתי ספר שבהם יש למידה באמצעות אמצעי קצה טכנולוגיים הנרכשים במרוכז אפשר לגבות עד סך של 677 שקל בשנה עבור אמצעי הקצה הטכנולוגי שיהיה בבעלות התלמיד. לחלופין, אפשר יהיה לגבות עד סך של 300 שקל להשאלת אמצעי קצה טכנולוגי שיעמוד לשימושו של התלמיד. התשלומים האמורים יכללו ביטוח, עלות השימוש בפלטפורמה אם יש כזו וגם מע"ם.

תוכנית לימודים נוספת (תל"ן)

ההורים רשאים לבקש תוכנית לימודים נוסםת עבור העשרה.  גם  אלו אינם מחייבים את ההורים שאינם מעוניינים לשלם. אלו הסכומים המקסימליים שמותר לגבות בשקלים עבור כל אחד משלבי הלימודים: נכון לתשפ"ב

שירותים שעליהם אסור לגבות תשלום:

1. חומרי מלאכה, חומרי לימוד וערכות להוראת טכנולוגיה ומדעים.
2. אגרת שכפול.
3. הוצאות מנהלה, אחזקה, ציוד, התקנת ציוד ותשתיות, תפעול ורכישת ציוד בסיסי של המוסד, מכונות צילום, דואר, טלפון, צורכי משרד, ביקורת חשבונות וכד', חשמל, מים, חומרי ניקוי וסניטציה, בדק בית, סיוד, צביעה, תיקוני נגרות ושמשות וכד', תיקוני ריהוט וציוד, הוצאות ביטוח ציוד נגד גניבות (כולל השתתפות עצמית), נסיעות, אש"ל, הובלות, ביטוח ואחזקה וכדומה'.
4. שכר עובדי מנהלה ושירותים ושכר עובדי הוראה, חוץ משכר הניתן במסגרת תוכנית לימודים נוספת.
5. שכפול חוזרים מנהליים והודעות של בית הספר להורים.
6. שימוש בספרייה והשאלת ספרי עיון.
7. תשלומים כוללים לקופת כיתה נפרדת, למעט תשלום מוגבל לנושאים מיוחדים, כיתתיים, חד-פעמיים שפורסמו בחוזר "הודעות ומידע" (אין לנהל קופת כיתה).
8. הפעלת תוכנית השלמה בבית-הספר (ובכלל זה שיעורי השלמה לעולים חדשים)
9. שירותי היגיינה: חינוך להרגלי בריאות ועזרה ראשונה במוסד החינוך.
10. טיפול מונע – עבודת עובדים סוציאליים למניעת חיסורים ונשירה במוסד החינוך ולעידוד הביקור בבית הספר.
11. ייעוץ מקצועי הניתן בין כותלי בית הספר.
12. עמלה עבור גביית תשלומים כלשהם.
13. תשלום עבור הנפקת תעודת בגרות.
14. אגרת שמירה.
15. מבחנים פנימיים.

כמו כן, אסור לגבות סכומים עבור מתנות לצוות המורים, העובדים והמנהלים, למעט שי סמלי.

עולים חדשים? מגיע לכם מלגת לימודים, וגם מלגת קיום

בית הספר של החגים – יותר ימי לימודים, פחות ימי חופש