עוד מדינה שבה נפתחות הקלפיות בנושא שלא הוכרע היא בריטניה, הקלפיות נפתחו הבוקר לאחר שנתיים ארוכות שלא ביקרו שם. במשאל העם ב-2016 החליט העם הבריטי לתמוך ביציאת בריטניה מהשוק האירופי למרות השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה. בהמשך התגלה חוסר יכולת של ראש הממשלה הקודמת תרזה מיי ממפלגת השמרנים לקדם את ההליך. בוריס ג'ונסון החליף אותה והוא שעומד בראש המפלגה השמרנית במערכת הבחירות הנוכחית, וג'רמי קורבין מייצג את מפלגת הלייבור.
ההערכות הן כי השמרנים יזכו ליתיתרון קל. ג'ונסון הצהיר שיוציא אל הפועל את תוכנית הברקזיט עד 31 בינואר 2020, כפי שהתחייב לבריסל. במקביל, הוא שואף לחתום על הסכמי סחר חופשיים עם האיחוד האירופי עד סוף השנה הבאה.
לעומתו, קורבין מעוניין לנהל משא ומתן עם האיחוד האירופי לגבי תנאי הברקזיט ואז לערוך משאל עם נוסף, שבו יבחרו הבריטים האם לעזוב את האיחוד תחת התנאים המסוכמים, או להישאר.
הלייבור סומכים בעיקר על הצעירים, שלא היו בעלי זכות הצבעה וכן לא רצו אל הקלפיות. בבחירות לפני שנתיים הצביעו יותר מ-70% מבני השישים ומעלה לעומת מספרים דלים אצל הצעירים.
ההחלטה על הברקזיט משפיעה גם על השווקים שפחות מעוניינים בטלטלות גדולות וכל עיכוב בהחלטה מבורך עבורם.
מאז 2016 המשקיעים הזרימו לבריטניה 30% פחות השקעות לעומת שלוש השנים שקדמו למשאל העם. באותה התקופה זינקו ההשקעות הזרות בשאר מדינות האיחוד ב־43%. גם משרות רבות נפגעו מכך. עם זאת, הבורסה נשארה יציבה כל עוד לא הצליחו להגיע להסכמי הברקזיט ומדד לונדון אף טיפס, גם ההוצאה הצרכנית עלתה, הרבה ממנה על בילויים ומועדונים.
בריטניה נכנסה להאטה השנה וכן לסימנים מוקדמים של מיתון. אם ג'ונסון יזכה הדבר צפוי להוביל לפרישה מהירה מהאיחוד. תרחישים אחרים הם קואליציות עם מפלגות קטנות וכן יציאה למשאל עם נוסף.