חברות הטכנולוגיה עמוסות בעובדים ופחות בעובדות. על כל אישה בהייטק יש לפחות 4 גברים, ויש מקומות שהפער גדול פי כמה. למעשה, אם מדובר בסטארטאפ אזי היחס לרוב הרבה יותר גבוה – נשים לא רוצות לעבוד בסטארטאפ, כנראה בגלל החשש שמדובר בעומס של שעות ועומס של אחריות.
בחברות בשלות וגדולות יותר יחס הנשים טוב יותר, ועדיין – עולם ההייטק הוא עולם גברי.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
הייטק – עולם גברי
רוב עובדי ההייטק בישראל – כמו גם במדינות מפותחות אחרות – הם גברים, והסיבות לכך מגוונות. סיבה אחת היא בחירות שונות של גברים ונשים לאורך כל שלבי רכישת ההשכלה וההכשרה, ואחר כך גם בשוק העבודה. השערה נוספת היא שקיים קושי לנשים, שכבר רכשו את הכישורים רלוונטיים, להשתלב בתעשייה. כלומר, חסמים בשוק העבודה מקשים על נשים להשתלב בענפי ההייטק באותם שיעורים כמו גברים.
הכלכלן הראשי בחן לעומק את פערי ההשתלבות והשרידות בתעשייה של מי שכבר רכש את הכשרה הרלוונטית באמצעות מעקב אחר דפוסי התעסוקה והשכר עד לשנת 2015 של בוגרי ובוגרות תואר ב- "מקצועות ההייטק" בשנת 2006; ובאופן דומה אחר עובדים ועובדות שכבר נקלטו בתעשייה, ובשכר גבוה יחסית, בשנת 2008.
"רוב בוגרי מקצועות ההייטק (כ- 70%) – גברים ונשים – לא עוזבים את התעשייה מרגע שנכנסו אליה, ונשארים לעבוד בה גם שנים לאחר סיום התואר", נכתב בסקירת הכלכלן הראשי.
"שיעור העוזבות את התעשייה גבוה רק במעט משיעור העוזבים. מאידך, קיים פער מגדרי ברמה ובקצב התפתחות השכר של העובדים והעובדות בתעשייה. פער זה אינו מבוטל כבר בשנים הראשונות להשתלבות בשוק העבודה, והוא הולך וגדל עם העלייה בוותק
"הסבר עיקרי לפער בקצב התפתחות השכר הוא ההשפעה השונה שיש להורות על עובדים ועובדות. בעוד שתוואי עליית השכר של נשים יורד כתוצאה מהולדת הילדים, קצב עליית השכר של גברים אינו מושפע מהותית מהמעבר להורות.
"קנס האימהות – ההשפעה הנאמדת של הילדים על שכר האימהות בהשוואה לנשים ללא ילדים – עומד בהייטק על 9% לאישה עם ילד אחד ו- 15% לאישה עם שני ילדים.
"הפערים המגדריים בענפי ההייטק אינם ייחודיים – הן פערי השכר המגדריים והן "קנס האימהות" הם באותו סדר גודל גם לבוגרי משפטים.
"בעבודה קודמת שנערכה באגף הכלכלן הראשי נמצא כי מבין בוגרי מקצועות ההייטק באקדמיה, שיעור נמוך יותר של נשים עובדות בתעשייה; ושהפער מתרחב עם העלייה בגיל הבוגרים. עם זאת, בעבודה הנ"ל הניתוח היה ברמת הממוצעים לשנתון גיל, והם אינם לימדו בהכרח על רמת השרידות של מי שבפועל השתלבו בתעשייה. במיקוד זה אנו עוקבים לאורך זמן אחר אותם פרטים, מכאן שהניתוח עשוי להוביל לתוצאות ומסקנות שונות; ובכך חשיבותו.
"מעקב אחר אותם פרטים לאורך זמן היא דרך מקובלת לבחון פערים מגדריים בהתפתחות הקריירה של צעירים וצעירות עם רקע השכלתי דומה. במחקר מפורסם משנת 2009, בחנו חוקרים מהרווארד ואונ' שיקאגו (Bertrand, Goldin & Katz) את התפתחות התעסוקה והשכר של כ- 10,000 בוגרי ובוגרות MBA מאוניברסיטת שיקאגו. הם מצאו כי בעוד פערי השכר בין הבוגרות והבוגרים היו נמוכים יחסית בתחילת הקריירה, קצב התפתחות השכר היה שונה. כך, תשע שנים אחרי סיום התואר הבוגרים הרוויחו פי 1.6 מהבוגרות (שכר שנתי של כ- 400 אלף דולר לגברים, לעומת 250 אלף דולר לנשים). הפער המגדרי נפתח בעיקר בשנים בהן אותן בוגרות הפכו לאימהות, דבר שהתבטא, בין היתר, בירידה בכמות שעות העבודה של אותן נשים.
70% מהעובדים בהייטק לא עוזבים את התחום
"הממצא המרכזי בעבודה זו הוא כאמור שרוב בוגרי מקצועות ההייטק (כ- 70%) – גברים ונשים – לא עוזבים את התעשייה מרגע שנכנסו אליה, ונשארים לעבוד בה גם שנים לאחר סיום התואר; כששיעור העוזבות את התעשייה גבוה רק במעט משיעור העוזבים. מאידך, קיים פער מגדרי ברמה ובקצב התפתחות השכר של העובדים והעובדות בתעשייה. פער זה אינו מבוטל כבר בשנים הראשונות להשתלבות בשוק העבודה, והוא הולך וגדל עם העלייה בוותק.
"בחינת מידת ההשתלבות והשרידות של נשים וגברים בענפי ההייטק בעבודה זו מתמקדת במעקב אחר שתי קבוצות:
"בוגרי תואר במקצועות ההייטק בשנת 2006 – קבוצה זו כוללת את כל מי שסיים לימודי תואר ראשון בישראל באחד מ"מקצועות ההייטק" באקדמיה, ולא המשיך ללימודים מתקדמים. מקצועות ההייטק הם: מדעי המחשב; מערכות מידע; מערכות מידע ניהוליות; הנדסת חשמל; הנדסת מחשבים; הנדסת אלקטרוניקה; והנדסת מערכות מידע. קבוצה זו מונה 1,939 פרטים.
"הסמיכות בין מועד סיום התואר הראשון של המשתייכים לקבוצה זו לנתוני השכר והתעסוקה ששימשו אותנו בעבודה זו (2015-2008) מאפשרת מעקב איכותי אחר המגמות בתעסוקה ובשכר של הבוגרים כבר בשנים הראשונות להשתלבותם בשוק העבודה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הבוגרים והבוגרות בציוני הפסיכומטרי, בגיל, ובמאפיינים אקדמיים נוספים".
"עובדים (ילידי 1985-1975) שעבדו באחד מענפי ההייטק בשנת 2008 והרוויחו לכל הפחות את השכר החציוני בתעשייה באותה שנה (כ- 16,700 ₪), להלן "הייטקיסטים ב- 2008". קבוצה זו מונה 40,603 פרטים במדגם.
"הבחירה להגדיר עובד כ- "הייטקיסט" באמצעות השכר או הלימודים האקדמיים נובעת, בין היתר, ממגבלת נתונים. שכן אין בקבצים המנהליים מידע לגבי משלח היד (תחום העיסוק בפועל) של העובדים, אלא רק מידע לגבי השכלתם ולגבי הענף בו הם מועסקים. עם זאת, בהינתן שהשכר הוא ביטוי טוב לתרומתו של העובד לארגון, לדידנו אלו הן הגדרות מספקות המאפשרות לזהות את העובדים או המיומנויות להם ביקוש רב במשק ובתעשיית ההייטק.
"מהתפלגות השכר ניתן ללמוד שככל שרמת השכר עולה, כך שיעורן היחסי של הנשים קטן. מסיבה זו, לא נסתפק במעקב אחר שיעורי ההשתלבות והשרידות בתעשייה, אלא נבחן גם את קצת התפתחות השכר של "השורדים והשורדות"; שכן חסמים בשוק העבודה, ובמיוחד אלה הרלוונטיים לעובדים משכילים, עשויים להתבטא בשכר לא פחות מאשר ברמות התעסוקה.
"למרות שבתעשיית ההייטק שיעור הנשים ברמות השכר הגבוהות נמוך ביחס לשיעור בשאר המגזר העסקי; הפערים המגדריים בענפי ההייטק אינם בהכרח ייחודיים, זאת כשגם בשאר המגזר העסקי שיעור הנשים יורד ככל שעולים ברמות השכר"
נשים מרוויחות פחות
ניתוח התעסוקה והשכר של בוגרי 2006
כלכלני האוצר מציגים בתחילת עבודתם את ממצאי ניתוח התעסוקה בשנת 2006 ולאחר מכן את הנתונים לשנים מתקדמות יותר.
הממצאים לגבי בוגרי מקצועות ההייטק, ילידי 1985-1975, בשנת 2006 – קבוצה זו מונה בסה"כ 1,939 פרטים, מהם 1,536 גברים (79%) ו- 403 נשים (21%). בקרב הבוגרים ובקרב הבוגרות, ככל שהגיל עולה כך שיעור המועסקים בהייטק קטן; אולם, הרוב הגדול של הבוגרים לא עוזבים את התעשייה ונשארים לעבוד בה גם כעשור לאחר סיום התואר. בנוסף, לא ניכר כי יש הבדל משמעותי בשיעורי ההשתלבות של הבוגרים בתעשייה, שכן שיעורי התעסוקה של הבוגרים והבוגרות בשנת 2008 דומים (עם יתרון קל לבוגרות). עם זאת, שיעורי השרידות שונים, זאת כאשר "שיעורי הנשירה" של הבוגרות גבוהים ביחס לשיעורים המקבילים בקרב הבוגרים.
"הנתונים מלמדים על פער בין המינים במידת השרידות בתעשייה, אך פער זה אינו גדול, כשרוב הנשים שלמדו את המקצועות הרלוונטיים באקדמיה משתלבות ועובדות לאורך שנים בתעשייה, בדומה למקביליהם הגברים.
פער גדול יותר ניכר ברמה וקצב התפתחות השכר של העובדים והעובדות שנתיים אחרי התואר יש פער לא מבוטל ברמת השכר הממוצע של גברים ונשים העובדים בתעשייה – פער העשוי לנבוע מהבדלים ברמות הוותק (בממוצע הבוגרים מעט מבוגרים מהבוגרות), יכולות המיקוח ו/או גורמים אחרים. פער זה הולך וגדל עם הזמן, עד שמגיע לשיא של כמעט 5,000 שקל בשנת 2015 (פער של 16% ברמת השכר). בחינה דומה לגבי המגמות בשכר החציוני מובילה למסקנה זהה.
"בהשוואה לאלטרנטיבות התעסוקה האחרות, שכרם של 'השורדים' בתעשייה גבוה משמעותית משכר 'הנושרים'. פער זה מלמד כי עזיבת התעשייה אינה נובעת לרוב מאלטרנטיבות עדיפות בענפים אחרים, בכל הקשור לשכר ותנאי תעסוקה. במילים אחרות, נראה שהשרידות בתעשייה משתלמת".
ניתוח התעסוקה והשכר של ההייטקסיטים ב- 2008
הבדיקה של האוצר נמשכה כאמור גם בשנים עוקבות – "המעקב אחר בוגרי מקצועות ההייטק בשנת 2006 אפשר לזהות את דפוסי ההשתלבות והשרידות של קבוצת עובדים הומוגנית יחסית. עם זאת, הממצאים שהוצגו לעיל עשויים להיות רלוונטיים במיוחד למתכנתים בוגרי מדעי המחשב, שהם רוב בוגרי מקצועות ההייטק, ואולי פחות לקבוצות אחרות של עובדי הייטק אשר גם להן עשוי להיות ביקוש רב בשוק העבודה. לכן, בחלק הבא של המסמך נציג בצורה דומה מעקב אחר מי שכבר השתלב בהייטק בשכר גבוה יחסית (מעל החציון) בשנת 2008. יתרון נוסף למעקב אחר קבוצה זו נובע מכך שלקבוצה זו משתייכים יותר עובדים, ובפרט 29,271 גברים (72%) ו- 11,332 נשים (28%).
"המסקנות שעולות מהמעקב אחר ה- "הייטקיסטים" של שנת 2008 זהות למסקנות מהניתוח על בוגרי מקצועות ההייטק ב- 2006: סיכויי העובדות לנשור מהתעשייה מעט יותר גבוהים, כשלאורך זמן הפער בשכר של "השורדים" גדל".
נושרים מההייטק – לאן הם הולכים וכמה הם מרוויחים?
באוצר בחנו את אלו שעזבו את ההייטק לטובת משרות אחרות – כמה הם מרוויחים? "בדקנו את מאפייני התעסוקה בשנת 2015 של מי שלמדו את מקצועות ההייטק ו/או השתלבו בתעשייה בשכר גבוה יחסית (הייטקיסטים), אולם לא עבדו בתעשייה בשנת 2015. כלומר, נבדוק את ה"נושרים" מהתעשייה. במיוחד, נרצה לבחון אם ה"נושרות" מהתעשייה השתלבו בענפים ייחודיים, מה שעשוי לרמוז על הסיבות לנשירה.
"מהנתונים עולה כי שיעור "הנושרות" גבוה משיעור "הנושרים", אם כי לא באחוזים ניכרים. גורם אחד הוא שיעורי תעסוקה נמוכים יותר של נשים באופן כללי, וגורם שני הוא מעבר לתעסוקה בענפים אחרים. מבחינת היקפי ההשפעה של כל אחד מהגורמים – נראה כי בקבוצת ההייטקיסטים בשנת 2008, שיעור הנשים הלא מועסקות מה- "נושרות" הוא כשליש, בעוד שבקבוצת בוגרי 2006 מחצית מה- "נושרות" כלל אינן מועסקות.
"רבים יחסית מבין הגברים ש- "נשרו" עובדים בענפי תעשייה שאינם עתירי טכנולוגיה; בעוד שבקרב הנושרות יש יותר שעברו לעבוד בענפים בהם שיעור הנשים גבוה, כמו ענפי החינוך והבריאות (15% מקרב הנושרות, לעומת 7% מקרב הנושרים).
הורים והייטק – האם זה הולך ביחד?
תוצאות הבדיקות של האוצר, יחסית צפויות – יש פערים בהישרדות (גברים שורדים יותר בהייטק) ויש פערים בשכר (גברים מרוויחים יותר). השאלה למה?
והתשובה קשורה להורות. "שלב המעבר להורות הוא שלב קריטי", מסבירים באוצר, "באופן כללי, לאחר הולדת הילד הראשון במשפחה שיעורי התעסוקה והשכר של אימהות יורדים משמעותית , ולא כך המצב בקרב אבות . אימהות חדשות נוטות להפחית את מספר שעות העבודה ולעבור לתפקידים (או עבודות) פחות "תובעניים", או כאלה המאפשרים יותר גמישות . בנוסף, לאימהות עשויה להיות השפעה על רמת פריון העבודה של נשים, ועל רמת החשיפה לאפליה מצד מעסיקים .
"ממצאים דומים נמצאו במחקרים על כלל שוק העבודה ולאו דווקא בענף ההייטק. על מנת לבדוק את תוקף הממצאים מהספרות גם על ההייטק הישראלי, נציג כעת ניתוח של השפעת ההורות על קבוצת בוגרי התואר הראשון במקצועות ההייטק בשנים 2005 או 2006 שנולד להם ילד ראשון בשנת 2011. הוספת בוגרי 2005 לניתוח נעשתה לצורך הרחבת המדגם. קבוצת הבוגרים מונה 3,055 גברים וכ-843 נשים סה"כ; שמתוך קבוצה זו ל-224 גברים ו-63 נשים נולד ילד ראשון בשנת 2011. אם הממצאים מהספרות רלוונטיים גם לעובדים בהייטק הישראלי, נצפה לראות שוני בשיעורי התעסוקה ובשכר של נשים סביב שנת 2011, ולא לראות שוני מקביל בקרב גברים.
"מהנתונים עולה כי קיימת השפעה ברורה של ההורות על הפערים המגדריים בתעסוקה בהייטק. כך, בעוד שבשנים 2011-2009 שיעורי התעסוקה של הבוגרים והבוגרות כמעט זהים; החל משנת 2012 (השנה שאחרי הלידה) הפערים נפתחים וגדלים"
"גם בניתוח של נתונים נוספים", מעדכנים באוצר – "ניתן להיווכח בהשפעה שיש להולדת הילד הראשון על שכר הנשים העובדות בתעשייה; כשמנגד, תוואי השכר של נשים שלא הופכות לאימהות ממשיך לעלות במונוטוניות. פער זה מכונה לעיתים בספרות 'קנס האימהות'.
"פערי השכר המגדריים וההשפעה השלילית שיש לאימהות על השכר והתעסוקה אינם ייחודיים כאמור לעבודה בענפי ההייטק, או לבוגרות מקצועות ההייטק".
ובכמה יורד השכר של אמר בהייטק? ובמילים אחרות כמה זה קנס אימהות? 9% – "השכר של בוגרת מקצועות ההייטק ההופכת לאם צפוי להיפגע ב-9% עם כניסת הילד הראשון במשפחה, וזאת בהשוואה לשכר בוגרת שלא הפכה לאם; כאשר לאחר הולדת הילד השני השכר צפוי לרדת עוד יותר ולהיות נמוך בכ-15% בהשוואה לבוגרת לה אין ילדים. עוד נמצא כי ההשפעה של האימהות על השכר דומה מאוד לבוגרות מקצועות ההייטק ולבוגרות משפטים".
קנס אימהות – נשים הופכות לאימהות ומרוויחות פחות
רוב עובדי ההייטק בישראל – כמו גם במדינות מפותחות אחרות – הם גברים. הסיבות לכך מגוונות, לרבות בחירות שונות של גברים ונשים לאורך כל שלבי רכישת ההשכלה וההכשרה. כמו כן, מקובל לחשוב שקיים קושי לנשים, שכבר רכשו את הכישורים הרלוונטיים, להשתלב בתעשייה. כלומר, שחסמים בשוק העבודה מקשים על נשים להשתלב בענפי ההייטק באותם שיעורים כמו גברים.
"בחנו לעומק את פערי ההשתלבות והשרידות בתעשייה של מי שכבר רכש את ההכשרה הרלוונטית. הממצאים – רוב בוגרי מקצועות ההייטק (כ- 70%) – גברים ונשים – לא עוזבים את התעשייה מרגע שנכנסו אליה, ונשארים לעבוד בה גם שנים לאחר סיום התואר
"שיעור העוזבות את התעשייה גבוה רק במעט משיעור העוזבים. מאידך, קיים פער מגדרי ברמה ובקצב התפתחות השכר של העובדים והעובדות בתעשייה. פער זה אינו מבוטל כבר בשנים הראשונות להשתלבות בשוק העבודה, והוא הולך וגדל עם העלייה בוותק.
"הסבר עיקרי לפער בקצב התפתחות השכר הוא ההשפעה השונה שיש להורות על עובדים ועובדות. בעוד שתוואי עליית השכר של נשים יורד כתוצאה מהולדת הילדים, קצב עליית השכר של גברים אינו מושפע מהותית מהמעבר להורות
"קנס האימהות – ההשפעה הנאמדת של הילדים על שכר האימהות בהשוואה לנשים ללא ילדים – עומד בהייטק על 9% לאישה עם ילד אחד ו- 15% לאישה עם שני ילדים. הפערים המגדריים בענפי ההייטק אינם ייחודיים – הן פערי השכר המגדריים והן "קנס האימהות" הם באותו סדר גודל גם לבוגרי משפטים.