עד 2050 הטמפרוטרה בישראל תעלה בין 0.9 צלזיוס ל-1.2, תלוי ברמת המעורבות של הממשלה בצמצום פעילות גזי החממה.
כך עולה מדו"ח של השירות המטאורולוגי בנוגע למגמות הטמפרטורה וכמויות המשקעים בישראל. הדו"ח מראה כי הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות צלזיוס בשנים 1950-2017, רובן בשלושים השנה האחרונות. כך שבתרחיש הפסימי המעלות יעלו ב-3 צלזיוס ב-100 שנה.
אם נראה לכם שהחורף מתעכב, אתם לא טועים, מספר הימים החמו עלו על חשבון הימים הקרים. ההתחממות קורית יותר בקיץ, כך שחם כאן יותר בקיץ משנה לשנה. המשקעים צפויים לרדת עד 25%, מה שמהווה סכנה גדולה למקורות המים.
"הממצאים מראים בבירור שישראל מתחממת בקצב מהיר יותר מעלית הטמפרטורה הממוצעת העולמית, בייחוד בקיץ. מגמת העלייה בטמפרטורה בעשורים הקרובים גם היא ברורה. נראה שלקראת אמצע המאה עומסי החום שנחווה בתקופת הקיץ יהיו כבדים", אומרים לתקשורת בשירות המטאורולוגי. "אם היום לשוטט במישור החוף בחום אוגוסט זה תענוג קטן, בעוד כמה עשורים כאשר הטמפרטורה תעלה בעוד מעלה או שתיים זה עלול להיות משהו כל כך לא נעים שננסה להימנע ממנו".
"הממצאים מראים גם מגמה מדאיגה בכמויות המשקעים – נטייה כלפי מטה. אמנם לא רואים שינוי משמעותי ביחס לשנים האחרונות עד לאמצע המאה, אבל במחצית השנייה של המאה מגמת הפחתת המשקעים כנראה מתחזקת. יחד עם הגידול הצפוי באוכלוסייה, זו לא בשורה טובה למשק המים ובוודאי לא לחקלאות. אם בשנים האחרונות האקלים לא פינק את החקלאים, לקראת סוף המאה כנראה החקלאות תצטרך לעבור רוויזיה מקיפה על מנת להמשיך ולהתקיים בהיקפים משמעותיים. משק המים כנראה לא יוכל לוותר על מתקני התפלת מים גדולים".
"שינוי האקלים אינו עוד תיאוריה אלא חלק מהמציאות של תקופתנו והשלכותיו ניכרות בכל רחבי כדור הארץ. זה מספר עשורים חוקרי האקלים מזהים שינויים של ממש בתבניות האקלים", נכתב בדו"ח. "התחזיות, המתבססות על המשך העלייה בריכוזם של גזי החממה, מראות כי שינויים אלו הם רק ההתחלה של תהליך אשר עתיד להתעצם במהלך המאה ולטלטל את כל מגזרי החברה, את ענפי המשק השונים וככל הנראה גם את מערך היחסים הבינלאומיים".
המשבר באקלים יוליד איתו משבר כלכלי, שיכווץ את הכלכלה העולמית וגם את כלכלת ישראל עד סוף המאה. הפגיעה העיקרית היא ביבולים החקלאיים וכן במקורות המים. בשנה שעברה התקבלה החלטה, "היערכות ישראל להסתגלות עם שינויי אקלים", מתוך הבנה כי הסתגלות היא תהליך ארוך טווח. ההחלטה קוראת למשרדי הממשלה לבנות תוכנית הסתגלות והיערכות, ובכך "להקטין את הסיכון הבריאותי, הסביבתי והכלכלי, ולמקסם את התועלות מתוך ההזדמנויות שיעלו". אלא שהתוכנית לא מתוקצבת ולא הוקצה כוח אדם.
לצד אירועים אלו צפויים להיות יותר שריפות והצפות, משה שיפע על משקי הבית, הוצאות ההמלשה, הביטוחים ועוד.
ממשל טראמפ נערך לפרישה מהסכם האקלים של פריז
וויליאם נורדהאוס – זוכה פרס נובל שהכניס את האקלים לכלכלה
ענקית ביטוח האשראי Coface מעניקה לישראל את הדירוג הכללי A3, וציון A2 בדירוג האקלים העסקי