מהי נציבות שירות המדינה? איך מגישים מועמדות למכרז? במה זה כרוך ומהם התנאים שתוכלו ליהנות מהם? כל הפרטים במדריך שלפניכם
חולמים להיות עובדי מדינה? ודאי לא תתפלאו לשמוע שאתם לא לבד. עובדי מדינה אמנם מרוויחים מעט פחות מהשכר הממוצע שמשולם בהייטק ובבנקים, אבל נהנים מתנאים מצוינים כמו עליית שכר קבועה, 5 שבועות חופשה בשנה, תוספות נאות למשכורת כגמול השתלמות ואפילו שיעורי התעמלות.
מהי נציבות שירות המדינה?
נציבות שירות המדינה (נש"מ) היא ארגון המטה האחראי והמוסמך לניהול ההון האנושי והמערך הארגוני בשירות המדינה. נש"מ מופקדת על ייזום, הובלה ובקרה של מערך ניהול ההון האנושי בשירות המדינה – על ארגונו, יחידותיו וכלל עובדיו.
מכוח החוק והחלטות הממשלה, הנציבות אחראית לתחומים הבאים:
- אישור המבנה הארגוני במשרדי הממשלה וביחידות הסמך;
- אישור התקנים בשירות המדינה;
- קביעת מסלולי הקידום לתפקידים שונים בשירות;
- קליטת ומינוי עובדים;
- הכשרה והדרכה של עובדים לשיפור רמת השכלתם ומיומנותם המקצועית;
- טיפול בתחום הרווחה של עובדי המדינה;
- טיפול במשמעת ואכיפתה בשירות המדינה;
- קידום האיכות והמצוינות בשירות המדינה;
- קידום מעמד האישה בשירות המדינה;
- גיבוש מדיניות תנאי שירות וטיפול בפניות עובדים;
- מתן ייצוג הולם לקבוצות מיוחדות על-פי חוק המינויים;
- טיפול בפרישה של עובדים לגמלאות.
שירות המדינה מפרסם באופן עדכני ושוטף מגוון משרות ותפקידים שעשויים להלום את כישוריכם וניסיונכם.
איך מגישים מועמדות למשרה?
הגשת מועמדות למשרות בשירות המדינה נעשית באמצעות מערכת המכרזים, הגיוס והמיון של נציבות שירות המדינה (לכניסה לחץ כאן). מערכת הגיוס מאפשרת חיפוש והגשת מועמדות למשרות דרך מכרזים פומביים, דרך מכרזים פנימיים או דרך מכרזים בין-משרדיים.
בעת הרישום למערכת הגיוס תתבקשו לבחור סיסמה אישית. סיסמה זו תאפשר לכם להתעדכן במידע שמתפרסם באתר.
עדכונים בנוגע למצב המועמדות שלכם ולשלבי המיון שבהם אתם נמצאים, ישלחו לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם.
הנתונים שתזינו בשאלון שאותו תמלאו בעת רישומכם יישמרו במערכת ויוכלו לשמש אתכם להגשת מועמדות למשרות נוספות בעתיד. נתונים אלו לא יועברו לגורם שלישי ויישמרו לשימוש נציבות שירות המדינה בלבד.
אופן הגשת הבקשה
יש להיכנס לדף מכרזים – מערכת הגיוס של נציבות שירות המדינה ולבחור את סוג המשרה שאתם מחפשים:
- מועמדים חדשים – מכרזים פומביים – כניסה ראשונה למערכת לחיפוש והגשת מועמדות.
- מועמדים חדשים – מכרזים פנימיים או מכרזים בין משרדיים – כניסה ראשונה למערכת לחיפוש • והגשת מועמדות.
- מועמדים רשומים – כניסה למערכת לשם מעקב אחר מועמדות במכרז, חיפוש משרות, הגשת מועמדויות נוספות והשלמת מסמכים.
* לאנשים עם מוגבלות קיימת הנגשה חלופית, באמצעות טלפון או דואר אלקטרוני.
היתרונות – רבים וכוללים: שכר נאה, קרנות השתלמות ותנאים סוציאליים מפנקים
רבע מיליון משרות במשק שייכות לסקטור "משרדי הממשלה, הביטוח הלאומי והמוסדות הלאומיים" כהגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השכר הממוצע בשירות המדינה, שעמד ב-2017 על כ-15,700 שקל בחודש (על פי נתוני הממונה על השכר באוצר), עדיין נמוך מעט מהשכר הממוצע שמשולם בסקטורים כמו מידע ותקשורת (הייטק), בנקאות וביטוח. אבל הברוטו נזכיר שוב ושוב, הוא רק חלק מהסיפור, ואפשר בהחלט להניח שאפילו בהייטק יש רבים שהיו מוכנים להסתפק בשכר נמוך יותר תמורת חלק מהתנאים הנלווים לעבודה בשירות המדינה: קביעות בעבודה, עליית שכר שנתית עד גיל 67, שעות עבודה נורמליות וכ-5 שבועות חופשה בתשלום בשנה (לא כולל שבתות חגים וימי מחלה).
בנוסף על הזכויות והתנאים הסוציאליים המשופרים שכלל עובדי המדינה נהנים מהם, ישנם מגזרים בשירות המדינה שנהנים מזכויות יתר ייחודיות (בינתיים). לדוגמה עובדי גופים ביטחוניים (נופשונים במחיר סמלי) או עובדים שעמדו בתנאי סף מסוימים – כמו חברות בקבוצת ספורט במקום העבודה (מעניקה זכות השתתפות בשבוע תחרויות באילת הנערך פעמיים בשנה) ויש גם הנחות מועדון הניתנות לעובדים על הוצאות שונות בעיקר לבילוי ופנאי.
קרן השתלמות לכל עובד
מספרים כי בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה ביקשו לעודד מהנדסים לצאת להשתלמויות מקצועיות בחו"ל. לשם כך הוחלט להציע לעובדים מימון חודשי של המדינה עם השתתפות של העובד – ואת הכסף לצבור בקרן שתהיה פטורה ממס, וכך באה לעולם קרן ההשתלמות. בהמשך דרשו עובדי מדינה ממגזרים אחרים ליהנות אף הם מקרן השתלמות – והם יודעים היטב למה: המתנה הזו, שעולה למדינה מיליארדים בשנה באובדן הכנסות ממסים, יכולה להגיע ל-1.7 מיליון שקל לעובד שחסך במשך 30 שנה והשתכר בממוצע 10,000 שקל בחודש (לפי 3% תשואה בשנה). קרן ההשתלמות מוענקת כיום לכלל עובדי המדינה, אך במגזר הפרטי היא עדיין נחשבת פריבילגיה – רק שליש מהשכירים במשק מקבלים מהמעביד הפרשות לקרן ההשתלמות שלהם.
השתלמות: 400 שקל ל-400 שעות
תחום ההשתלמות בשירות המדינה הפך עם השנים לתעשייה של ממש. מעבר ל"קרנות השתלמות", העובדים זכאים לצאת לעשרה ימי השתלמות בשנה במימון המעסיק. ההשתלמויות נועדו לאפשר לעובדים לרכוש מיומנויות חשובות כמו לימוד הפעלת מערכות שונות או יישומי תוכנה. האפיק השלישי של ההשתלמויות הוא גמול ההשתלמות – לימוד של 400 שעות במסגרת לימודים מוכרת יעניק לעובד תוספת קבועה של כ-400 שקל לשכרו החודשי. בעבר גמול ההשתלמות ניתן רק לאקדמאים בשירות המדינה, אך גם ההטבה הזו הורחבה עם הזמן וכיום זכאי כל עובד מדינה לגמול ראשון. הגמולים הבאים מחייבים תואר. "אספני הגמולים" הכבדים ביותר בשירות המדינה הם המורים, שמצליחים בדרך זו להגדיל את שכרם עם הוותק כמעט בכל שנה. זו אחת הסיבות לכך שפערי השכר בין מורים צעירים לוותיקים בישראל נחשבים מהגבוהים בעולם.
ימי מחלה וחופשה: אם לא ניצלתם תקבלו כסף
עובדי המדינה נהנו תמיד ממספר ימי מחלה וחופשה גבוה יותר מהמינימום בחוק. נכון להיום זכאי עובד מדינה מתחיל ל-24 ימי חופשה שנתית לעומת 14 שיקבל מקבילו בשוק הפרטי. היתרון הנוסף שיש לעובדי מדינה הוא באפשרות לקבל כסף תמורת ימי חופשה ומחלה בלתי מנוצלים: עובד מדינה יוכל לצבור עד 55 ימי חופשה (השווים לשתיים וחצי משכורות מלאות) ובנוסף, מגיל 50 זכאי העובד להמיר בכסף חלק מימי המחלה (אין תקרה לצבירת ימי מחלה). בגיל 55 למשל יוכל עובד המדינה לקבל שכר של יום עבודה תמורת כל שלושה ימי מחלה שלא ניצל – מדובר בהטבה ששווייה יכול להגיע למאות אלפי שקלים.
תקן רכב: למרות מצוקת העומס בכבישים
אם יש תוספת שכר אחת מקוממת ואפילו אבסורדית שמקבלים עובדי המדינה היא מימון להחזקת רכב. מקור התוספת בצורך של המדינה לשלוח עובדים למקומות מרוחקים שהתחבורה הציבורית אליהם אינה אלטרנטיבה. עם השנים, ההטבה הורחבה (לעתים ביוזמת המדינה, כתחליף לתוספת לשכר) וכיום כל עובד הזקוק לרכב פרטי לשם מילוי עבודתו יקבל מימון מלא מהמדינה לאגרת הרישוי השנתית, ביטוח חובה ומקיף ומכסת קילומטרים שנקבעת בהתאם לתחשיב. התוצאה: מדינת ישראל נלחמת ביד אחת בגודש בכבישים וביד השני מעודדת את עובדיה להשתמש ברכב פרטי בסיוע העשוי להגיע לאלפי שקלים רבים בשנה.
אוכלים במסעדה על חשבון העבודה
נוהלי התקשי"ר קובעים שעובדים שאין להם חדר אוכל במקום עבודתם יהיה זכאים לארוחה מסובסדת בעלות של 23 שקל במזנון הסמוך למשרד. אבל מה יעשו עובדים שאין מזנון בקרבת מקום עבודתם? בשנים האחרונות זוכים עובדים אלה לסידור מנצח שיהפוך כנראה לדבר הגדול הבא: ארוחות במסעדות על חשבון מקום העבודה – בהשתתפות סמלית מצד העובד.
הבעיה: לא פשוט להתקבל – עיכובים רבים, בקשות לאסמכתאות אינסופיות וטענות למכרזים תפורים
מועמדים שביקשו להתקבל לתפקידים בשירות המדינה מעידים כי הם נתקלו שוב ושוב בהליכי מכרז ממושכים, באי־גמישות מצד הנציבות בקביעת מועדי המבחנים ומקומם ובדרישות לאסמכתאות על כל פרט בקורות חיים. השמה ממוצעת בשירות המדינה, למשל, אורכת לא פחות מתשעה חודשים ולעתים גם שנה.
הקשיים שמערימה נציבות שירות המדינה, לדברי המועמדים, לא מסתיימים בשלבים הראשונים. מועמדים התלוננו לא פעם כי המכרזים של הנציבות "תפורים". רבים מהם העידו שפעם אחר פעם הגיעו לשלבים מתקדמים וגילו כי מי שהם מתמודדים מולו הוא מועמד פנימי, שמצוי בסטטוס של ממלא מקום או עבודת סטודנט – שלא במפתיע אותו מועמד הוא גם זה שזכה בתפקיד הקבוע.
טענות נוספות שמעלים המועמדים מדברות על קושי מסוג אחר: חוסר התחשבות וחוסר גמישות שלעתים מכבידים אף יותר על תהליך הקבלה. דוגמה לכך היא למשל קיומם של מבחנים מקצועיים המשתרעים על פני יממה, באזור גיאוגרפי מרוחק מאוד ממקום המגורים ובתאריך שנקבע ללא תיאום עם המועמד או התחשבות בו.
בתגובה לטענות אלה נמסר מנציבות שירות המדינה: "כל מועמדות נבדקת בצורה אינדיווידואלית, תוך דקדקנות והקפדה על נתוני ההשכלה ושנות הניסיון הנדרשים. למועמדים למכרזים הפומביים יש 14 ימי הרשמה למכרז, שבמהלכם באפשרות המועמד לפעול להמצאת האסמכתאות. כמו כן, האגף הורה על מתן חמישה ימי עבודה נוספים אם הגורם המקצועי הבחין כי המועמד עומד בדרישות המשרה, אך חסרות אסמכתאות המגבות את הצהרת המועמד בקורות חייו.
"נציבות שירות המדינה פועלת במטרה לשמור על טוהר ואובייקטיביות ההליך המכרזי. היא מפעילה מנגנוני בקרה פנימיים, מאפשרת לציבור להגיש ערר על החלטת המשרד, להגיש השגה על הליכי המכרז ואף משתמשת בשירותיהם של מכוני מיון חיצוניים המעניקים חוות דעת תעסוקתית המספקת התרשמות מקצועית באשר לתפקוד המועמדים בשלבי המיון השונים. בשום שלב מיוני הנציבות אינם פיקטיביים. המיונים סטריליים, איכותיים ועדכניים לכלים הקיימים בשוק העבודה העולמי. מועמד שלא עומד בציון הסף שנקבע לא יעבור לשלב המיון הבא, גם אם המשרד מעוניין בו.
ולסיכום הוסיפו בנציבות: "אנו מטמיעים שינויים ארגוניים רוחביים, לומדים, מפיקים לקחים, משתנים ואף מרחיבים פעילותנו במחוזות חדשים. מאמצינו נושאים פרי, אך אין אנו בסוף התהליך, אלא בעיצומו".
עובדי מדינה מקבלים תשלום על עמידה בפקק