חדשות    

סך הקנסות על אי דיווח במכס: 1,212,000 שקלים

רשות המסים מפרסמת את קובץ החלטות הוועדה להטלת קנס כספי על מי שלא דיווחו במחצית הראשונה של שנת 2018 למכס על הכנסת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר. הפרסום מכיל 126 החלטות שסך הקנס הכספי בגינן עומד על 1,211,989 שקלים זאת לעומת 23 החלטות במחצית הראשונה של שנת 2017 בסך כולל של 172,260 שקלים

העלייה במספר מקרי הפרות הדיווח, נובעת מכניסתו לתוקף של תיקון לחוק איסור הלבנת הון, שהוריד את סף חובת הדיווח על כספים במעברי הגבולות מ-100,000 שקלים, ל- 50 אלף שקל במעברי הגבול האוויריים והימיים, ול- 12 אלף שקל במעברי הגבול היבשתיים. למרות שתיקון החוק נכנס לתוקף בחודש דצמבר 2017, האכיפה בפועל החלה רק בסוף חודש פברואר 2018, וזאת לאחר תקופה של שלושה חודשים אשר במהלכה ניתנו התראות בלבד והוגברה המודעות לשינוי החוק במעברי הגבול.

250 אלף שקל קנס למי שהבריח מאות אלפי דולרים בקופסת עוגיות אוראו

העיצום הכספי הגבוה ביותר, על סך 250,000 שקלים, הוטל על  אזרח ותושב ארה"ב ואיש עסקים, שנכנס לישראל דרך נתב"ג כשברשותו סכום כסף בסך 260,000 דולר ארה"ב במזומן, המוסתרים בתוך קופסאות עוגיות OREO, וזאת מבלי שהצהיר על הכספים שברשותו. במסגרת קבלת החלטתה, מצאה הוועדה סתירות ופערים מהותיים בין הגרסה אותה סיפק המפר בחקירתו, לבין זו שנתן בפניה. בנוסף, ראתה בחומרה את התנהלותו וניסיונותיו היצירתיים להערים על בודקי המכס ולהבריח את הכספים, לא קיבלה את הסבריו לעניין מקור הכספים, והביאה בחשבון את העובדה שהמפר לא דיווח על הכספים למכס האמריקאי, גם כאשר יצא מארה"ב. (2/18).  כעבור כשלושה חודשים  נתפס המפר שוב בכניסתו לישראל דרך נתב"ג, כאשר הפעם נתפסו ברשותו 27,000 דולר ארה"ב עליהם לא דיווח כנדרש. המפר טען כי סבר שסף הדיווח על הכספים עומד 100,000 שקלים. בהחלטתה שקלה הוועדה את שינוי סף הדיווח מ-100,000 שקלים  ל-50,000 שקלים, ואת שיתוף הפעולה של המפר עם בודקי המכס, והטילה קנס כספי על סך 5,000 שקלים. (75/18).

 עיצום כספי משמעותי נוסף על סך 225,000 שקלים, הוטל על אזרח ישראלי נוסף. בעת כניסתו לישראל, הגיש האזרח טופס דיווח כוזב בשפה הרוסית, ובו הצהיר כי אין ברשותו כספים מעל לתקרת הדיווח. זאת למרות שהיו ברשותו 125,000 אירו ו-40,000 דולר במזומן. בטיעוניו בפני הוועדה להטלת עיצומים כספיים, טען כי כאיש עסקים שטס הרבה הוא מכיר את חובת הדיווח באופן כללי, אך לא בירר מהו סף הדיווח בישראל מאחר שידע כי אין צורך להצהיר על ה- 40,000 דולר ארה"ב ו"שכח" שיש ברשותו את ה- 125,000 אירו. הוועדה התקשתה לקבל את טענתו, לאור העובדה כי המפר מבקר מספר פעמים בישראל. במהלך הדיון בעניינו נשקלה לחומרה העובדה כי מדובר בסכום גבוה, העובדה שהמפר הגיש טופס דיווח כוזב, והסתירות בהצהרותיו בפני חוקרי המכס לעניין יעד הכספים וחובת הדיווח. (58/18)

קנס מהיר וללא הרשעה בפלילים

לפי רשות המסים, העברת כספים דרך מעברי הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון. אחת הדרכים העיקריות לחשיפתן של העברות ממון מיד ליד וממקום למקום היא בהטלת חובה לדווח באורח שוטף על העברות של כספים מתוך המדינה ואל המדינה. לפיכך, בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם. על אכיפת חובת דיווח זו אמונים מינהל המכס וחטיבת החקירות של רשות המסים.

נגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מנהלית. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים שבהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי. כיום, מפעילה רשות המסים ארבע ועדות להטלת עיצום כספי הבוחנות אם הופרה חובת דיווח ולאחר מכן מחליטות אם המקרה הנדון מצדיק את הפעלת מנגנון הטלת העיצום הכספי.

תושב חוזר – מדריך זכויות והטבות מכס

העוקץ הניגרי – מה זה, איך הוא השתכלל ואיך להתגונן

הלבנת הון – כיצד מבצעים אותה, איך נלחמים בה ומה הענישה