נגיד בנק ישראל נאם במסגרת ועידת ראש הממשלה לייצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי. הנגיד תיאר את המשבר המתפתח ואת מוכנות המשק הישראלי. להלן עיקר דבריו – " אנו נמצאים באחת התקופות המסובכות במשק הבינלאומי, המתמודד עם משבר פיננסי מהקשים שידענו והניצב בפני האטה משמעותית, ואולי אף מיתון עולמי.

"בזכות האסטרטגיה המקרו-כלכלית שניהלנו בשנים האחרונות והמדיניות השמרנית של המערכת הבנקאית ורמת הפיקוח עליה, נמצא המשק הישראלי ברמת מוכנות גבוהה כדי להתמודד עם השלכות המשבר – כולל ההאטה הצפויה בעקבותיו:

"המדיניות התקציבית האחראית של השנים האחרונות הביאה למגמת ירידה בנטל החוב בתמ"ג – משיעור גבוה של 100% ב-2003, לכ-77% השנה – ולגירעון נמוך בתקציב יחסית לתמ"ג – כ-1.4% השנה. שר האוצר אף הגיש לכנסת את הצעת התקציב ל-2009 של הממשלה וכעת חשוב שהכנסת תאשר אותו בהקדם האפשרי.

אין לנו בעיה במאזן התשלומים, בזכות העודף שנוצר בחשבון השוטף בשנים האחרונות.

מדיניות הריבית של בנק ישראל פועלת כדי לתמוך ביציבות הפיננסית וביכולת המשק להתמודד בהצלחה עם ההאטה בצמיחה. זאת, בלי לפגוע בהחזרת האינפלציה לתחום יציבות המחירים.

 בנק ישראל החל במארס השנה בתכנית להגדלת יתרות המט"ח, כאמצעי להגברת חסינותו של המשק.

היסודות שעליהם נשען המשק הישראלי טובים יחסית למשקים אחרים בעולם. כך, ניתן לציין, בין היתר, את רמות הצמיחה והתעסוקה הגבוהות עד כה, המערכת הבנקאית המקומית החזקה והיציבה יחסית למדינות המפותחות, ונטל החוב הנמוך יחסית, בממוצע, בקרב הפירמות ומשקי הבית.

עם זאת, לנוכח ההחמרה במשבר בעולם, הקימו משרד האוצר, בנק ישראל והרשות לני"ע צוותי עבודה משותפים – הכוללים את שר האוצר והנגיד, ושלושת המפקחים על המערכת הפיננסית – להכנת כלים אופרטיביים לפעולה, ככל שהדבר יידרש, על בסיס מעקב וניתוח שוטף אחר ההתפתחויות.

בנוסף, נקט בנק ישראל במספר צעדים:

כלי הריבית מופעל בצורה אקטיבית כדי להגביר את מוכנות המשק מפני הבאות.

הפיקוח על הבנקים הגביר והעמיק את המעקב השוטף אחר ההתפתחויות במערכת הבנקאות כדי להיות מוכן לכל צעד, אם וכאשר יידרש.  

בנק ישראל הכריז כי הוא מוכן לסייע לבנקים בכל הכלים העומדים לרשותו, ככל שהדבר יידרש, מתוך רצון לתמוך בציבור המפקידים. זאת, בנוסף להודעת שר האוצר כי "במשך 60 שנה לא הייתה פגיעה במחזיקי הפיקדונות וכך תנהג הממשלה גם בעתיד".           

לאור ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בנק ישראל הביע שביעות רצון מהתכנית לרכישת מט"ח והודיע כי הוא שוקל את האפשרות להמשיך בה לתקופה מסוימת, לאחר השלמתה.עם זאת, אין ספק כי הכלכלה הישראלית מושפעת מהירידה בצמיחה העולמית וצפויה להיכנס לתקופה מסוימת של האטה בצמיחה. ומה עלינו לעשות כדי שתקופה זו תהיה קצרה וההאטה בצמיחה תהיה מצומצמת – ככל האפשר?

חשוב שהממשלה תמשיך במדיניות התקציבית האחראית והמוצלחת של השנים האחרונות. לאחרונה נשמעות, פה ושם, קריאות לנטוש את המדיניות הזו ולנקוט במדיניות של הרחבה תקציבית משמעותית – כמו בארה"ב. בעניין הזה אני רוצה לציין שתי נקודות:           

המצב הפיננסי והכלכלי בישראל טוב מזה שברוב המדינות בעולם ולכן הצעדים שננקטים בהן לא מחויבים אצלנו.                      

לנוכח היחס המאוד גבוה עדיין של החוב הממשלתי בתמ"ג אצלנו, הגמישות שלנו לנהל מדיניות תקציבית מרחיבה בעת האטה בצמיחה מצומצמת, יחסית למדינות אחרות, ועלולה לחשוף אותנו, דווקא עכשיו, לסיכונים פיננסיים.    

אבל, רצוי לאפשר ל"מייצבים האוטומטיים" בתקציב לפעול – כלומר, רצוי לאפשר גידול בגירעון התקציבי כאשר הוא נובע מהירידה הצפויה בשנה הבאה בתקבולים ממסים, על רקע ההאטה בצמיחה, ומעליות מסוימות בהוצאות הממשלה, למשל, כתוצאה מעלייה בתשלומי ההעברה, על רקע עלייה באבטלה.

במקביל, רצוי לבצע את ההפחתות המתוכננות בשעורי המס בתחילת 2009.

בנק ישראל ימשיך, בדומה למגמה בבנקים מרכזיים בעולם, במדיניות הריבית התומכת בצמיחה ובתעסוקה, תוך תמיכה ביציבות הפיננסית, ומבלי לפגוע במגמת הירידה באינפלציה לתחום יציבות המחירים.

חשוב לקדם רפורמות בתחומים המעודדים צמיחה – השקעות בתשתיות, נגישות למקורות אשראי – במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים, הסרת חסמים ביורוקראטיים וכדומה. חשוב להמשיך ולגלות קור רוח בתקופה הקשה הזו ולהימנע מלנקוט בצעדים שנראים פתרונות קלים לטיפול בהשלכות המשבר, אבל יגרמו הנזק לצמיחת המשק בעתיד.

כאן אני רוצה להוסיף ולציין כי קל מאוד להציע התערבות בשוק זה או אחר, אבל קודם כל צריך לדעת למה ההתערבות נחוצה ואיך היא תורמת למשק. אם נתייחס להתערבות בשוק האג"ח הקונצרניות חשוב להבין שהעובדה שחברה שקיבלה אשראי בעבר ובזמנים טובים, לא מצדיקה התערבות מצד הרשויות כדי לסייע לה היום, בזמנים פחות טובים. כל עוד השוק מתפקד בצורה תקינה, כפי שזה היום, התערבות לא רצויה.

כעקרון חשוב, עלינו לשמור על האמינות של המדיניות המקרו-כלכלית – המדיניות התקציבית ומדיניות הריבית – שצברנו בישראל. זה חיוני כדי שנוכל לחזור בהקדם לשיעורי הצמיחה הגבוהים של חמש השנים האחרונות. על כולנו, מקבלי ההחלטות בסקטור הציבורי ובסקטור העסקי, להמשיך ולתרום לשגשוג המשק והמדינה לאורך זמן. אני סבור שזו גם המדיניות של שר האוצר ובנק ישראל ימשיך לתרום את חלקו בכך. ובהקשר הזה אני סומך גם על הסקטור העסקי ומשקי הבית.

לבסוף, אני רוצה לומר: המשבר הזה יעבור. אני גם יודע שלמשק הישראלי צפוי עתיד מרשים. אם נמשיך בקו המוצלח שהובלנו בשנים האחרונות נצא מהתקופה הזו מחוזקים".