הפלישה של רוסיה לאוקראינה גררה בעקבותיה הטלת עיצומים כלכליים שונים על רוסיה מצד מדינות המערב בניסיון לבלום את המהלכים ההתקפיים שלה וליצור הרתעה עקיפה באין רצון ואפשרות להצטרף לעימות באופן ישיר.

אחד האיומים שהשמיעו מדינות המערב היה לנתק את רוסיה ממערכת סוויפט (SWIFT). בסוף השבוע (26.2.2022) יצא האיום מהכוח אל הפועל, לפחות חלקית, כאשר כמה בנקים רוסיים אכן נותקו ממערכת התשלומים הבינלאומית.

אז מהי בעצם אותה מערכת, איך היא עובדת, ולמה אף בנק לא ירצה להתנתק ממנה?

סוויפט, ראשי תיבות של Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication (האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין-בנקאית), היא בעצם מסלקה בינלאומית שבה עוברים מידע וכספים בין בנקים ברחבי העולם.

יותר ממאתיים מדינות ו-11 אלף מוסדות פיננסיים מחוברים אל המערכת שהוקמה בשנת 1973, נכון ל-2020 כ-9.5 מיליארד הודעות נשלחו באמצעותה. לכל משתמש – בנק או חברה – יש קוד משלו. מטה האגודה ממוקם בבלגיה והבנק המרכזי של בלגיה, יחד עם 11 בנקים מרכזיים נוספים, הם שמפקחים עליה.

נכון ל-2018, קרוב למחצית מהתשלומים הבינלאומיים נעשו באמצעות סוויפט. למשל, אם חברה בהולנד קונה מוצר מסוים מחברה רוסית, החברה ההולנדית יכולה להעביר כסף מחשבון הבנק ההולנדי שלה לחשבון הבנק של החברה הרוסית על ידי שימוש בחשבון של החברה הרוסית ובקוד שלה בסוויפט. החברה ההולנדית תשלח לחברה הרוסית הודעתה דרך הסוויפט על ביצוע העסקה.

ניתוק של מדינה כלשהי מהמערכת משול לניתוקה של מדינה מרשת האינטרנט. במקרה של רוסיה, הרחקתה מהמערכת תביא לניתוקה מרוב העסקאות הפיננסיות הבינלאומיות ותנחית מכה קשה על כלכלתה. יצוא של סחורות כמו נפט ומתכות ייאלץ להיעצר מאחר שלא יהיה אפשר להעביר תשלומים על העסקאות.

ב-2014 כבר ניצבה רוסיה בפני איום בניתוק מסוויפט, כאשר פלשה לחצי האי קרים. שר האוצר שלה דאז, אלכסיי קודרין, אמר אז כי צעד כזה עלול להוריד את התמ"ג של המדינה ב-5% בשנה.

המקרה היחיד בעבר שבו נותקה מדינה מהמערכת הגלובלית היה של איראן, אשר נותקה מהמערכת ב-2012 ואיבדה בעקבות הטלת הסנקציה שליש ממסחר החוץ שלה ומחצית מהכנסותיה מיצוא נפט.