זכויות עובדים    

נעים להכיר – היחידה שחוסכת למדינה 6 מיליארד שקל בשנה; ואיך זה קשור לתנאי השכר של המגזר הציבורי

מעודכן ל-05/2019

מה עושה יחידת האכיפה באגף השכר במשרד האוצר?

התפקיד של היחידה הזו נשמע מעט אפור, אבל זה לא ממש כך –  מנהלת יחידת האכיפה באגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, מסבירה את התפקיד –  "ביחידה מונעים חריגות שכר במגזר הציבורי ומשיבים את הכסף לציבור. בניגוד לגוף פרטי כמו בנק או מכולת, בגופים ציבוריים הכללים והשכר נקבעים על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר ובישראל יש כ-800 גופים ציבוריים וכל תשלום שנעשה בהם מעבר לכללים, מוגדר כחריגת שכר.

"כל חריגת שכר פוגעת בציבור.  כמה עולה למדינה עובד המקבל תוספת של כ-1000 שקל שלא כדין? למשך שנה, או עשר שנים ומה אם זה יותר מעובד אחד? יותר חריגות שכר, פחות כסף לשירותים ציבוריים, פחות פארקים, פחות בריאות, פחות חינוך ואת החריגות האלה, היחידה מנסה לעצור.

"מנסה ומצליחה. מאז שהוקמה היחידה הוחזרו לקופה הציבורית מעל 6 מיליארד שקל. וזה כולל את ההרתעה שיצרנו, שוודאי מנעה הוצאה נוספת של מיליוני שקלים, כל זאת כדי שהאזרחים יקבלו תמורה הולמת משירות ציבורי הוגן ויעיל יותר. בדיוק כפי שמגיע לנו"

מהן סמכויות יחידת האכיפה:

כחלק מהמלחמה באינפלציה החוק הטיל פיקוח על מכלול ההסכמים הקיבוציים שנחתמו במגזר הציבורי, זאת על מנת למנוע סטייה ממסגרת התקציב, לוודא אחידות גישה בנושאי שכר ובכך למנוע עליות שכר בלתי נשלטות אשר בסופו של דבר השפיעו על שיעור האינפלציה ועל המשק כולו. מכוח סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, גופים מתוקצבים ונתמכים מחויבים לקבל את אישורו של שר האוצר, בטרם יעניקו לעובדיהם הטבות שכר, תנאי פרישה ותנאי עבודה מעבר לנהוג לגבי כלל עובדי המדינה. שר האוצר אצל סמכות זו לממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.

בהתאם להחלטת הממשלה מיוני 1997, הוקמה באגף השכר יחידת האכיפה שתפקידה להוציא מן הכוח אל הפועל את סמכותו של הממונה על השכר מכוח סעיף 29 ולאכוף התנהלות תקינה בתחום השכר במגזר הציבורי.

תפקידי היחידה

  1. הפסקת מתן שכר, תנאי פרישה, גמלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, החורגים מן הנוהג לגבי כלל עובדי המדינה (חריגות שכר).
  2. עריכת ביקורות שכר ואכיפה בגופים המתוקצבים והנתמכים.
  3. הצגת עמדת המדינה – הממונה על השכר בעת הדיונים בהליכים משפטיים בבתי הדין לעבודה, לרבות – שקידה על גיבוש וניסוח העמדה המשפטית, הגשת תצהירים והתייצבות לדיונים בעשרות תיקים בבתי הדין.
  4. בדיקת יישום הסכמים.
  5. בדיקת עשרות אלפי תלושי שכר בשנה.
  6. מתן ייעוץ בענייני שכר במסגרת ועדות ציבוריות.
  7. הטמעת נורמות חדשות של תשלומי שכר בגופים מתוקצבים ונתמכים.
  8. איסוף נתונים עבור הדו"ח השנתי של הממונה על השכר והטיפול בממצאיו.

 

הפנסיה במגזר הציבורי – 648 מיליארד שקל; החשבון יוגש לכם!

עבודה בשירות המדינה: איך מתקבלים ולמה זה כדאי לכם?