נוסטרו – איך חברות הביטוח משקיעות את הנוסטרו שלהם? והאם אין ניגוד עניינים מול הכספים המנוהלים בפנסיות? כמה כספים מנהלות חברות הביטוח בנוסטרו שלהם? מאיפה הכסף? והאם זה נוסטרו אמיתי? המקרה של הכשרה חברה לביטוח

מה זה נוסטרו?

ידיעה תמימה של המשביר לצרכן, עוררה אצלי כמה שאלות עקרונית על ניהול הכספים שלנו בידי  הגופים המוסדיים.

מבלי להיכנס לצרות של המשביר לצרכן, מסתבר שבהמשך להנפקת מניות פרטית שעשתה החברה לפני 4 שנים לחברת הכשרת הישוב ביטוח, היא נאלצת כעת להנפיק מניות נוספות להכשרה ולדל את בעלי מניותיה.

בהסכם המקורי הוגדר שאם מניית המשביר לא תהיה  מעל שער מסוים, הכשרה זכאית למניות נוספות. התנאי הזה הופעל, והכשרה קיבלה מניות נוספות.

כן, ככה פתאום, באיזה בוקר חורפי, קמים המשקיעים של המשביר ומסתבר להם שהם מדוללים (והרבה).  אז נכון, שמי שקרא את ההסכם לפני ארבע שנים ידע זאת, וגם מי שחפר בדוחות השנתיים יכול היה לאתר את המלכודת הזו, ועדיין זה צורם – כמה כבר קוראים דוחות כספיים לעומק?

אבל, המשביר היא לא הנושא. הפעם העניין הוא במשקיעה – הכשרה חברה לביטוח. הכשרה רכשה לפני ארבע שנים מניות של המשביר, אבל באיזה כובע היא רכשה את המניות? ובכן הכשרה היא חברת ביטוח, ורוב חברות הביטוח, יותר מאשר הן עוסקות בביטוח הן עוסקות בהשקעות. הן מנהלות את הכספים שלנו – הגורילות שבהן מנהלות לנו את הכספים לטווח קצר דרך קרנות נאמנות וקרנות סל ואת הכספים לטווח ארוך דרך הפנסיה, ביטוחי המנהלים, קופות גמל, קרנות השתלמות ופוליסות חיסכון. הקטנות שבהן מסתפקות בניהול פנסיה ו/ או פוליסות חיסכון.

הכשרה היא מהקטנות, היא מנהלת כ-15 מיליארד שקל, כאשר 5.2 מיליארד שקל הן כספים בנוסטרו (מידע מהדוחות השנתיים ל-2017) והיתר – קרוב ל-10 מיליארד שקל כספי הלקוחות בחסכונות לטווח בינוני וארוך.

ומסתבר שההשקעה במשביר נעשתה בשני כובעים – כובע אחד כמנהלי כספים של אחרים (השקעה עבור המשקיעים בחיסכון לטווח בינוני וארוך שבהכשרה) ובכובע השני השקעה בנוסטרו (השקעה בתיק השקעות עצמי). האם זה אפשרי להשקיע בשני כובעים? כן. האם זה תקין שגוף מסוים שמנהל כספים יקנה ניירות ערך גם לעצמו? האם אין כאן פתח לניגוד אינטרסים?  תשובה בהמשך.

נוסטרו – השקעות של הבית

 נוסטרו זה תיק ההשקעות העצמי של הבית. כלומר, הכספים שבמקרה הזה הכשרה ביטוח משקיעה בשביל עצמה – הרווחים מתיק ההשקעות הזה הם הרווחים שלה, וההפסדים בהתאמה הם ההפסדים שלה. זאת להבדיל מהרווחים וההפסדים בכספים המנוהלים בפנסיה ובפוליסות – שם מדובר בכספי החוסכים, וההפסדים והרווחים של החוסכים.

אז ראשית – 5 מיליארד שקל של כספי נוסטרו זה המון כסף, גם אבסולוטית וגם יחסית לגודלה של הכשרה בתחום, יחסית להון שלה, יחסית לכל פרמטר חשבונאי וביטוחי.  ולא התאפקתי והצצתי גם לגודלות – הראל הענקית מנהלת נוסטרו של 30 מיליארד שקל וגם מגדל – הסכום הזה הוא פי 5-6 מההון העצמי שלהם, ולכן כל פיפס של אחו בתשואה על הנוסטרו מתורגמת לכמה אחוזים בתשואה על ההון העצמי – בקיצור, עוד חיזוק לכך, שחברת ביטוח היא חברת השקעות שהתוצאות שלה קשורות בקשר ישיר ואף ממונפות על המצב בשווקים הפיננסים.

אז כאמור מדובר בהכשרה בסכום גדול אבסולוטית ויחסית

ושנית – זה אמנם נוסטרו, אבל בעירבון מוגבל.

הכשרה ביטוח מבטחת לקוחות בשני סוגי ביטוחים עיקריים – ביטוח חיים וביטוח כללי/ אלמנטרי. כשאתם עושים ביטוח חיים אתם משלמים מדי חודש סכום עבור הביטוח בידיעה שהסכום הזה   עשוי (חלקית או באופן מלא) לחזור ליורשים שלכם. כאשר אתם משלמים ביטוח רכב, אתם מצפים שאם וכאשר תצטרכו את חברת הביטוח היא תעמוד לצדכם ותשלם את סכום הנזק.

ניגודי עניינים בנוסטרו?

בפועל, חברת הביטוח מקבלת הזרמה חודשית גדולה של כספים מהמבוטחים שלה, ומול התשלומים האלו יש לה מחויבות. היא צריכה לשמור על הכספים כך שהם יספיקו להתחייבות שקיימת מול הלקוחות. השמירה על הכספים היא בעצם השקעה שלהם בשוק ההון ובשווקים בכלל (גם ישירות בנדל"ן) – ככל שהכספים האלו מניבים יותר כך הרווח של חברת הביטוח גדול יותר, והיא בעצם הצליחה לייצר תשואה גבוהה מהמחויבות שלה.  עם זאת, הכספים האלו מנוהלים לרוב בזהירות – אי אפשר לשחק ולהמר בכספים האלו, כי מתישהו צפוי שתהיה להם דרישה מצד הלקוחות. ולכן, רוב הכסף מושקע באגרות חוב ממשלתיות.

ועדיין – גם 10% מכספי הנוסטרו שמושקעים במניות הם כסף גדול.

ובחזרה לשאלה – האם זה תקין שגוף מסוים שמנהל כספים יקנה ניירות ערך גם לעצמו, האם אין כאן פתח לניגוד אינטרסים? אז פתח לניגוד אינטרסים קיים, למרות שיש וועדות השקעה עצמאיות, למרות שלכאורה יש חומות סיניות בין הגופים המנהלים בתוך הבית (חברת הביטוח ו/ או בית ההשקעות) ולמרות שיש גם כללים לגבי השקעות "משותפות" – השקעות של נוסטרו לצד השקעות של  כספי החוסכים.

למה הרגולטור לא דורש שקיפות?

עם זאת, האם יש פתרון? – חברת הביטוח חייבת להשקיע את כספי הנוסטרו כדי לייצר תשואה. היא רוצה להשקיע גם במניות (זה הרי נותן את "הפלפל" של התשואה), לרבות מניות שמוחזקות על ידי החסכונות של הלקוחות. מלכוד – וזה עוד לא הכל. מה קורה כאשר הנוסטרו והכספים בחסכונות הפנסיוניים נפגשים כדי להשקיע בנדל"ן בארה"ב ואירופה.

אז אולי הרגולטור צריך להפריד את שני סוגי ההשקעות האלו באופן הרמטי. רק שבינתיים מסתבר לנו שברקת, הממונה החדש על שוק ההון והביטוח,  הציב את היציבות של חברות הביטוח בראש סדר העדיפויות שלו. זה מזכיר את הפיקוח על הבנקים שהמטרה העיקרית שלו במשך שנים רבות היא יציבות הבנקים. בשם היציבות הוא שומר ומטפח את הרווחים של הבנקים. האם  זה מה שצפוי לנו בתחום הביטוח? נקווה שלא, כי מול היציבות של הבנקים ושל חברות הביטוח, עומדת רווחת הצרכן. ככל שהבנקים וחברות הביטוח פחות יציבים, יותר תחרותיים, אזי הצרכן מרוויח יות ר- התחרות מורידה לו את העלויות.

חברות הביטוח – ביטוח OUT ; השקעות IN