פסק דין תקדימי קובע כי מס על מתנה לאירוע, הפטורה לרוב ממס, יוטל בהתאם לשווייה ולמקבל המתנה

1500 שקל זה הסף שקבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל-אביב כרף המתנות המקסימלי שיכול רב מקובל, בעל חצר, לקבל מאורחים המגיעים לאירוע שהוא עורך, מבלי שיחויב במס הכנסה. מעל סכום זה נקבע – מדובר בהכנסה של החצר החייבת במס, ולא במתנה עבור האירוע הפטורה ממס.

אומנם לפי חוקי המס בישראל, מתנות אינן חייבות במס. כאשר מתקיימות נסיבות אישיות ופרטיות, בתום לב ובהן מתנת הולדת, מתנת חג, נישואים, אירוע משפחתי או חברתי דומה, והמתנות ניתנות בשל קשר משפחתי, חברי או חברתי – אין מדובר בהתעשרות החייבת במס. .

עם זאת, במקרה מסוים, בית המשפט קבע כי רב ישלם שומה בהיקף של כ-7.7 מיליון שקל לרשות המסים בגין אי-תשלום מס על הכנסות שנצברו בחצרו במשך כשש שנים. משומות המס שהוצאו לרב עלה כי בשנים שבהן לא שילם מס יצאו הוא ובני משפחתו 141 פעם לחו"ל על חשבון "מארחיהם", ורכשו נדל"ן בהיקף של כ-9.2 מיליון שקל ממתנות לכאורה. וכך גם כספים שקיבלת כמתנה מבני משפחה ושימשו  לקניית נדל"ן.

בפסק הדין  נקבע כי בשנות המס הנדונות קיבל הרב מתנות כספיות בחתונות בהיקף של כ-1.5 מיליון שקל בממוצע לאירוע, במטבע חוץ ובשקלים. עוד נמצא עלה כי אורחי הרב היו אורחים שהעניקו לו מתנות כספיות "מכובדות"  לרגל הנישואים של ילדיו. אלו כללו 40 אלף דולר שקיבל הרב כמתנה לאירוע .

בקביעה התקדימית  נקבע כי גם מתנות חתונה יכולות להיות מחויבות במס הכנסה. בלשון פסק הדין, "יש לנטרל את הסכום שהיה מתקבל כמתנות של ממש – דהיינו הסכום שהיה מתקבל אלמלא תפקידו ותוארו של הרב " – וכך שכל סכום מעבר לסכום זה ייחשב הכנסה של חצר הרב שיחויב במס.

לפיכך נוצרת הבחנה בין"מתנות, תרומות וכיוצב' הניתנות בשל מיהותו של מקבלן, בעל תפקיד (או מוסד) המקבל מתנות ותרומות שאלמלא היה בתפקיד לא היו ניתנות או לא היו ניתנות בהיקף המושפע מתפקידו או מעמדו של מקבלן – יכול ואין מדובר בהתעשרות שהיא מתת שמיים, ספונטנית" – ולכן הן אינן נכנסות לאותו פטור ממס הקבוע בחוק.

עוד נכתב "בראי דין המס תוארו, מעמדו ותפקידו של מקבל המתנות הם משלח-ידו או עסקו, והמתנות הן כהכנסה חייבת בידיו, בין אם בנוסף למתנות ולתרומות מופקות הכנסה מעסק או שכר ובין אם לאו"."די בכך כי המתת ניתן בשל מעמדו, תוארו – גם אם ניתן שלא לשם קבלת תמורה ישירה – הרי שהמתת הוא תשואה על הונו האנושי, תכונותיו, שמו, תוארו או תפקידו" – משמע יש למסותו.

איך מחשבים איזה סכום כן חייב במס? על כך כותב השופט "אניח כי סכומי המתנה המקובלים באירועים מסוג זה עומדים בממוצע על 800 שקל. על דרך האומדנה ובחישוב לקולה אניח כי יש לנטרל מן ההכנסה סכום של 1,500 שקל שהיה מתקבל מאורח או זוג אורחים המביא מתנה כספית באירוע שאינו אירוע של הרב. על דרך האומדנה אניח כי בכל אירוע השתתפו 500 נותני מתנות כספיות (שהם קרוב ל 1,000 איש)", נקבע.

"עוד יונח כי הוצאות החתונה עומדות על 400 אלף שקל. הואיל ואירועי החתונה נחשבים כאירועים מפיקי הכנסה דומה שיש להתיר ההוצאות שהוצאו לשם קיומם כחלקם היחסי שהוצא בייצור הכנסה – משמע כי מהכנסות בסך 1.5 מיליון שקל יש לנטרל מתנות בסך 750 אלף שקל ולנכות הוצאות בסך 200 אלף שקל (מחצית ההוצאות הן אישיות ומחצית לצורך ייצור הכנסה). הסכום העודף הוא הכנסה בידי הרב ככספי החצר – דהיינו בכל אירוע שטוען הרב כי התקבל בידו סכום מקורב של 1.5 מיליון שקל, ניתן לקבל כהסבר לתקבולים שאינם חבים במס סכום של 950 אלף שקל".

המשמעות היא כי כל סכום שהתקבל בידי הרב כמתנת חתונה צריך לעבור בדיקת מיסוי, ואם סכום המתנה חורג מהחישוב גם אם בית המשפט פסק כי הוא התקבל כמתנת חתונה – סכום זה חייב במס 'בשל מיהותו של מקבל המתנה' – ככלומר תפקיד המקבל.

נטען מצד פרקליטי הרב כי ההכרעה בעניינו נוגעת ל"סלבס", לאישי הציבור ולכל אדם בעל פרופיל חברתי-ציבורי-תקשורתי גבוה.

אך בענף המסים אומרים כי  בסך-הכול פסק הדין מחזק עמדה קיימת של רשות המסים שכבר יושמה בתיקי מס שונים. המשמעות היא כשתיק כבר יהיה בבדיקה, אז יבדקו שם את הסכומים שהתקבלו גם .

נראה כי הקביעה הזאת של השופט מגן  תעמוד בקרוב למבחן במסגרת ערעור שהרב עתיד להגיש, ורק אז יוחלט אם זו החלטה מחייבת

הנוסחה של השופט

1,500 שקל – שווי מתנה ממוצע "מקובל" לאורח יחיד

400 אלף שקל –  הוצאות חתונה ממוצעות – מחצית הן אישיות ומחצית בייצור ההכנסה

950 אלף שקל – שווי המתנות הפטור ממס: הכנסות של 1.5 מיליון שקל בניכוי 750 אלף שקל ובקיזוז הוצאות בייצור הכנסה של 200 אלף שקל

550 אלף שקל – יתרת שווי המתנות נחשבת להכנסה של החצר החייבת במס

מסים על מתנות – כל השאלות והתשובות