השכלה כבר לא מספיקה להשתכר טוב – קבוצות מיעוט עדיין נתקלות בחסמי כניסה לעבודה ובפערי שכר
לפי מדד הגיוון 2018 שפרסמה נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה והרווחה, נשים משכילות לפני גיל 30 כבר מרוויחות בין 60% ל-80% משכר הגברים עם אותו תואר אקדמי
אבל נשים עדיין נמצאות בפני חסמים גדולים יותר מגברים בשוק העבודה גם בעצם ההעסקה וגם בשוויון בשכר. נשים מרוויחות 59% משכר הגברים בממוצע של 20 הענפים שנבדקו. בהייטק הן משתכרות פחות מגברים. נשים מתכנתות למשל מרוויחות 76% משכר הגברים, ונשים חרדיות בכלל מרוויחות מחצית ומהגברים וערביות 58%.
נשים חרדיות שעובדות בתכנות הן המיעוט הגדול ביותר מבין בוגרי מדעי המחשב בענף, ושכרן הוא הנמוך ביותר: 68% משכר הגברים החרדים ו50% משכר הגברים מקבוצת הרוב נשים מהוות 27% ממחזיקי התואר במדעי המחשב, ולעומת זאת רק 24% מהמועסקים בענפי התכנות וייצור המחשבים ופחות מעשרים אחוז. במחקר ופיתוח.
כשבוחנים את הפערים לפי גיל מגלים כי פערי השכר גבוהים במיוחד בקרב נשים בגיל 45 ומעלה ללא השכלה אקדמית המרוויחות 48% משכר הגברים המקבילים. ההסבר הוא שנשים שאינן אקדמאיות מגיעות מאוחר יותר לשוק העבודה ואין להן ניסיון בין היתר, בגלל לידות וגידול ילדים. נשים יוצאות אתיופיה ונשים ערביות מרוויחות פחות מ-50% מהשכר הממוצע.
אחד הנתונים המתסכלים הוא שהשכלה אינה מצמצמת את הפערים. נשים וקבוצות מיעוט שרכשו השכלה אקדמית עדיין נתקלות במחסומי כניסה ופערי שכר גבוהים יותר מאלו שלא רכשו השכלה אקדמית
אפשר לומר כי הסיבה שאין להן השכלה במקצועות המבוקשים, אבל זה לא המקרה.
גם ההשכלה ב עסקים וניהול, כלכלה, מדעי המחשב, הנדסה ומשפטים אינה מספיקה: בוגרי מקצועות מבוקשים מקבוצות מיעוט לא מגויסים ופערי השכר גדולים. קבוצות המיעוט שההשכלה משפרת את סיכויין להתקבל לעבודה הן גברים חרדים ונשים יוצאות אתיופיה..
זה גם תלוי בענף, למשל בענף שירותים הפיננסים נשים אקדמיות יוצאות אתיופיה משולבות טוב יותר מחרדיות וערביות אקדמאיות, אבל הן מרוויחות הרבה פחות. השכר שלהן הוא כ 42% משכר מקביליהם שאינם יוצאי אתיופיה. חרדיות מרוויחות 60% וערביות 55% משכר קבוצת ההשוואה. גבר אקדמאי יוצא אתיופיה לעומת זאת.מרוויח 55% משכר יתר היהודים האקדמאים בענף.
מדד הגיוון, בוחן 20 ענפי כלכלה מרכזיים בסקטור הפרטי המעסיקים מעל מיליון עובדים שהם 40% מהמועסקים בישראל. המדד בוחן את התעסוקה של קבוצות מיעוט באוכלוסייה: נשים, ערבים, יוצאי אתיופיה, חרדים ובני 45 ומעלה, משני היבטים – ייצוג במקומות העבודה ושוויון בשכר.
ממצאי המדד מצביעים באופן ברור על הצורך בפיתוח של מדיניות גיוון ושוויון מובחנת מגדרית, אשר מתייחסת באופן נפרד לחסמים העומדים בפני גברים ונשים מקבוצות מיעוט, בייחוד בקרב בעלי השכלה אקדמית, בכניסה לשוק התעסוקה ובהשתלבות בו" כותבים עורכי המחקר
עוד ציינו:
"כלל המעסיקים בישראל צריכים להסתכל היום במראה ולשאול את עצמם האם מקום העבודה מגוון, האם הם מדירים עובדים מקבוצות מיעוט. גיוון ההון האנושי בשוק העבודה לא מהווה רק תפיסה חברתית צודקת, אלא גם תורם רבות למקצועיות וליעילות של מקום העבודה".
בשנה שעברה היעד של רשות החדשנות היה להגדיל את מספר העובדים בתחום ההייטק לכ־500 אלף איש, זאת לעומת 270 אלף עובדים ב-2017.
אז אמר אהרון אהרון, היעד של התוכנית הוא חברתי בעיקרו, ונועד לצמצם פערי הכנסה. לדבריו, "8.3% מהיקף המועסקים נמצאים בהייטק, זה מעט מאוד כי אין דבר אחר למדינת ישראל למעט הייטק. אם נמשיך בכיוון הזה ולא נגיע ל־500 אלף אלא נישאר עם 270 אלף עובדים כמו שיש כיום, בתוך עשר שנים הקיטוב החברתי שבלאו הכי קיים לא יאפשר לאנשים לחיות כאן. לפי הנתונים המוצגים כאן קשה לומר שהתוכנית הצליחה, וגם בהייטק עצמו למרות ההשתפרות הפערים גבוהים.
עובדים בהייטק מול עובדות בהייטק – פערי השכר? תחומי האחריות? ולמה יש פחות נשים בהייטק?
ישראל לא משתווה למדינות אחרות בבינה מלאכותית. טובה בפיתוח, גרועה לציבור