כמה עמלות אתם משלמים על הפעולות שלכם בבנקים? מהי הריבית על האוברדראפט שלכם? מסתבר שאנחנו לא באמת יודעים את התשובות לשאלות האלה, בטח לא באופן מדויק. אנחנו "בורחים" משאלות פיננסיות, אנחנו סומכים על יוסי היועץ בבנק שייתן לנו תנאים טובים, אבל זה לא בהכרח נכון. אז אולי אתם זוכרים שעמלה ממוצעת היא כמה שקלים בודדים (לפעולה), מה שנראה כמו "כסף קטן" לעומת הוצאות אחרות. הבעיה היא שהסכומים מצטברים, כך שגם עמלות שנראות מינימליות יכולות להגיע למאות או אפילו לאלפי שקלים בשנה. כדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות הסכום שגבו הבנקים מעמלות עבור משקי בית ובנקאות פרטית עמד סביבקרוב ל-10 מיליארד שקל בשנה.

למעשה, הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות היא להתנהל כמו קהל שבוי, שמשלם בהכנעה את העמלות והריביות כי "זה מה שיש" או "בכל הבנקים זה במילא  אותו דבר". באמצעות מספר פעולות, חלקן בסיסיות, אתם יכולים להוזיל את כל מה שאפשר להוזיל בהתנהלות שלכם מול הבנק ומדובר בהרבה כסף. אז מה עושים ואיך עושים את זה – הנה השלבים:

בצעו השוואה בין הבנקים

הנחת הבסיס שלכם צריכה להיות שהסניף של השכן יכול להיות זול יותר. למרות הכוח העצום של הבנקים כיום, בטח בהשוואה לאזרח ה"קטן", הם עדיין מקיימים ביניהם תחרות (לא מספיק) ומה שזה אומר מבחינתכם הוא שבסניף מתחרה אתם עשויים למצוא תנאים טובים יותר. כדי לדעת איפה אתם עומדים, אתם יכולים להיעזר בכלי חשוב מאד שבנקים כיום מחויבים להנפיק ללקוחות שלהם, והוא תעודת הזהות הבנקאית – דו"ח שנתי שמפרט למעשה את כל התשלומים הנעשים לבנק, העמלות, הריביות וכדומה. את התעודה תוכלו להזמין לרוב דרך אתר האינטרנט של הבנק, והבנק מחוייב לשלוח לכם את התעודה פעם בשנה (להסבר על תעודת הזהות הבנקאית)

אנחנו חיים בעידן בו זמן שווה לא מעט כסף, ולכן אנחנו מניחים שרובכם לא תערכו באמת השוואה מדוקדקת של כל בנק וכל סניף. אתם יכולים להשוות בין בנקים נבחרים, למשל בנקים שסניפים שלהם נמצאים באזור שלכם (בעיקר חשוב אצל מי שמבקר באופן תדיר בבנק) או בנקים של מכרים שמרגישים מרוצים. אופציה אחרת היא פשוט להתבסס על השוואת קיימות, שזמינות גם באינטרנט – מידע מבנק ישראל וכתבות באתרים הפיננסים. חשוב לזכור שהבנקים הקטנים "נלחמים" בגדולים דרך סל עמלות זול יותר, אז אם הגודל לא מפריע לכם (והוא לא ממש צריך להפריע), כדאי לכם לכניס להשוואה גם בנקים קטנים.

בדיקה מעודכנת של בנק ישראל הראתה שבנק ירושלים  הוא  המשתלם ללקוחות מבחינת היקף העמלות. בגזרת העמלות עבור פעולה ישירה בנקים אחרים שנחשבים לזולים הם בנק יהב, כשביתר הבנקים גובה העמלות נע בין 1.2 שקלים (בנק יהב) עד ל-2.9 שקלים (בנק איגוד). במקרה של פעולה אצל פקיד הסכום נע בין 4 שקלים (בנק יהב) ל-7.5 שקלים (בנק מסד). יש גם עמלות על פעילות בערוץ הישיר באינטרנט, במסוף ובטלפון. אפשר לראות מגמה חיובית של ירידה בחלק מהעמלות בשנים האחרונות, כאשר בשנים האחרונות בוטלו עמלות כמו טיפול בעזבונות ובירושות בחלק משמעותי מהבנקים.

לא רק המחיר קובע (או: בררו לגבי השירותים הדיגיטליים)

בהמשך לסעיף הקודם, אתם צריכים לזכור שהעמלות והריביות הן משתנה משמעותי בתוך משוואת הבחירה של הבנק, אבל ממש לא המשתנה היחידי. הבנק יכול להיות מצוין מבחינת העמלות שלו, אבל לא להיום ממוקם קרוב לבית או לעסק שלכם – מה שיהפוך כל ביקור בו למורכב. שעות הפעילות של הבנק צריכות להילקח בחשבון גם כן. בנק דיסקונט לדוגמה, בחלק גדול מהסניפים,  פתוח ביום שישי וסגור בראשון – לכן הוא יכול להתאים למי שאין לו באמצע השבוע מספיק זמן ללכת לבנק.

עוד משהו שמאד רלוונטי כיום הוא השירותים הדיגיטליים שמציע הבנק, שמחליפים בהרבה מקרים את ההגעה לסניף. יש בנקים עם חשבונות המבוססים על ביצוע עצמי של פעולות במכשירים הדיגיטליים, מה שמביא לרוב לעמלות זולות יותר או אפילו לחשבון ללא עמלות. גם על פעולות שונות, כמו הפקדת צ'קים דרך אפליקציה, אנחנו יכולים לשלם פחות מאשר באמצעות פקיד בסניף. הבנקאות בישראל בהחלט הולכת לכיוון הדיגיטלי, ויש לזה השפעה על נוחות ההתנהלות מול הבנקים והמחיר שמשלמים תוך כדי. לכל הבנקים יש פעילות דיגטלית, אבל בבנק לאומי מובילים את המהפכה (לפחות בעוצמת הפרסום), ומצהירים שהבנק הדיגיטלי שלהם – פפר, הוא היחיד שמספק הכל בדיגיטל. אז זה עוד לא נכון לחלוטין, אבל הכיוון של הבנק (ושל רוב הבנקים האחרים ) ברור, ואתם יכולים לנצל זאת – שירותים דיגטליים עולים פחות.

שקלו מסלולי עמלות קבועים

יש מסלולים בבנקים בהם החיוב הוא פר פעולה, על פי העמלה שלה. כאן אנחנו ממליצים לכם לחפש מסלולים משתלמים (ראו בהמשך) ולהקפיד לבצע פעולות דרך הערוצים הישירים ולא באמצעות פקידים. מנגד קיימת אפשרות לרכוש חבילת עמלות, המאפשרת X פעולות מסוג מסוים תמורת סכום חודשי קבוע. מומלץ לבחון בכל בנק מה כוללים המסלולים המוצעים ולנסות להחליט האם הוא משתלם יותר מאשר תשלום בנפרד על כל פעולה. בנק ישראל מחייב מאז 2014 את הבנקים להציע שני סוגים של מסלולי עמלות במחיר חודשי קבוע, נתון שהבנקים לא תמיד ששים לפרסם ללקוחות שלהם. המסלול הבסיסי, בו ניתן לבצע את עשר פעולות בערוץ הבנק הישיר ופעולה נוספת על ידי פקיד, יכול לעלות עד עשרה שקלים (מחיר מפוקח). המסלול המורחב כולל מספר מקסימלי של חמישים פעולות בערוץ הישיר ועשר על ידי פקיד. המחיר של מסלול זה לא קבוע או מפוקח, ועומד בדרך כלל על כ-20-30 שקלים לחודש.

כדי לדעת מה מתאים לכם – מסלול בסיסי, מסלול מורחב או תשלום עבור פעולות ללא מסלול – אתם צריכים פשוט לבדוק את המצב הנוכחי של חשבון הבנק. עברו מספר חודשים אחורנית וראו מה מספר הפעולות שביצעתם בכל אחד מהאפיקים. לצד זה בדקו מה העמלה שאתם משלמים או עשויים לשלם במסלול הרגיל. כאן יכול להיות שכבר תוכלו לקבל תשובה כללית לגבי מה עדיף עבורכם. אנחנו ממליצים לכם לקרוא עוד על נושא מסלולי העמלות דרך אתר "האוצר שלי", שהוא בגדול מומלץ מאד בלי קשר למי שרוצה לדעת איך להתנהל נכון מבחינה פיננסית. באתר יש גם את התעריפים של המסלולים הבסיסיים והמורחבים בכל בנק בישראל.

חפשו מסלולים משתלמים

כל אחד מהבנקים מציע מסלולים מיוחדים ובעלי תנאים משופרים עבור אוכלוסיות זכאות שונות. כך למשל תוכלו למצוא מסלולים עבור חיילים, סטודנטים, עובדי מדינה, בעלי מקצועות מסוימים (לדוגמא רופאים), סטודנטים, אקדמאים, בני משפחת אחת, משתייכים לארגון עובדים או לחברה עסקית ועוד. בדרך כלל כדי להצטרף למסלולים האלה יש צורך לעמוד בתנאים לא כל כך מחמירים, למי שנמנה על אוכלוסיית היעד. המסלולים מאפשרים השתייכות לקבוצה למשך מספר שנים או כל עוד מתקיים התנאי שהביא להשתייכות הזו. יש מסלולים שניתן להאריך גם מעבר לאותה תקופה, בלי יותר מדי מכשולים שמעמידים הבנקים.

התנאים בחשבון יכולים להיות תלויים גם בהכנסות שלכם, כאשר כלל האצבע הוא שככל שהמשכורת הנכנסת לבנק גדולה יותר – כך התנאים יכולים להיות משופרים. זה כמובן נובע מסיבה פשוטה – ככל שיש לכם יותר כוח, אתם חזקים יותר מול הבנק – ככל שאתם "עשירים" יותר כוח המיקוח שלכם משמעותי יותר.

נהלו משא ומתן

ובכן, בהמשך לאמור למעלה, יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הלקוחות, זה המפתח להוזלת העלויות. התפיסה הרווחת היא שידם של הבנקים היא על העליונה – ובגדול, אבל זה לא תמיד נכון, והאמת שבהדרגה הכוח עובר ללקוחות. הבנקים מתחרים על כל לקוח ומציעים הצעות מפתות כדי שלקוחות יעברו לבנק שלהם – מדובר בחשבון בלי עמלות, הלוואה ללא ריבית ועוד (הכל לתקופה מוגבלת) – זה יכול להיות משתלם מאוד.

ומעבר לכך, העובדה הפשוטה שאתם תקבלו הצעות טובות ממקומות אחרים, נותנת לכם מעין כלי מיקוח מול הבנק שלכם ואתם יכולים (וחייבים) לנפנף בו. זה עובד כך –

1. מקבלים הצעה מבנק אחר
2. חוזרים לבנק שלכם ואומרים – איך זה יכול להיות שאני משלם כל כך יקר, תראו את ההצעה שקיבלתי
3. הבנק מספק לכם תנאים טובים יותר
4. תמשיכו ללחוץ את הבנק שלכם בעמלות ובריביות – "התנאים בבנק השני עדיין טובים יותר" (וזה לרוב כמובן נכון – בפתיחת חשבון בנק חדש התנאים טובים)
5. מקבלים מעין הצעה סופית מהבנק שלכם
6. אתם מחליטים – להישאר או לעזוב

משכו סכומים גדולים – במקומות המתאימים

כל אחד צריך למשוך מדי פעם כספים מחשבון הבנק שלו. גם כאן צריך לראות מהי העמלה הספציפית הנדרשת, אבל יש כמה כללים שמומלץ להקפיד עליהם. הראשון הוא שבדרך כלל האפשרות המשתלמת יותר (או ליתר דיוק – היקרה פחות) היא למשוך את הכסף במכשירי הכספומט הנמצאים בצמוד לסניפי הבנק. משיכה באמצעות פקיד תכלול בדרך כלל עמלה לא קטנה, אם כי מומלץ לראות מה בדיוק התנאים שלכם לגבי הסעיף הזה. אופציה שאנחנו ממליצים לכם להימנע ממנה במיוחד היא משיכת כספים במקומות שאינם בנקים, למשל מרכזי קניות או קיוסקים. העמלות בהם הם גבוהות עד בלתי נתפסות, עם מחיר שעלול להגיע גם לכ-9 שקלים ויותר למשיכה אחת.

בכל מקרה מומלץ לא לגשת לכספומט על כל 100 שקלים שמעוניינים להכניס לארנק אלא למשוך פחות, בסכומים גבוהים בכל פעם. לדוגמה – מבחינת העמלות עדיפה משיכה אחת של 2,000 שקלים על פני חמש משיכות של 400 שקלים. חשוב במקרה הזה לראות מהו המקסימום שהחשבון שלכם מאפשר למשוך בפעולה אחת או ביום פעילות אחד. בחשבונות רבים יש הגבלה שבעלי החשבון לא בהכרח מודעים אליה.

אל תיכנסו לאוברדראפט

את העצה הבאה קל מאד להגיד אבל לפעמים קשה מאד ליישם. בכל זאת, אנחנו מפצירים בכם לנסות מאד להימנע מלהגיע לאוברדראפט (מינוס בחשבון הבנק) ולנהל את החשבון והפעולות הפיננסיות שלכם בהתאם. הסיבה לכך היא שהריבית על האוברדראפט היא תוספת ענקית וממש לא נעימה לחשבון ההוצאות שלכם. הנתונים של בנק ישראל מראים שהמינוס של כלל תושבי ישראל מתקרב ל-40 מיליארד שקל, חלק עיקרי ממנו – חריגה ממסגרת הבנקים. הריבית שאתם משלמים על האשראי הזה מטורפת – באזור ה-7%.  זו אמנם ירידה בריבית ביחס לשנים קודמות, אבל עדיין מדובר בסכומים נכבדים (מנגד, על פיקדון תקבלו אולי 1% בשנה – במקרה הטוב). מעבר לכך, זה הממוצע, יש אנשים רבים שמשלמים גם 8%, 9% 10% ויותר!.  הממוצע הזה לוקח בחשבון גם את החשבונות העסקיים, שהריבית הנגבית על האוברדראפט בהם נוטה להיות נמוכה ביחס לריבית המקבילה בחשבונות הפרטיים.

חשוב לראות מהי הריבית על האוברדראפט בכל בנק, ולזכור שיש כאן מספר מדרגות – מדרגת ריבית ראשונה על החריגה, מדרגת ריבית אחרונה וריבית מקסימלית היא כזו הניתנת בעת חריגה. חשוב לראות מהם התנאים של כל בנק מהבחינה הזו. בבנק דיסקונט למשל מדרגת הריבית הראשונה גבוהה ביחס לרוב הבנקים, אבל במדרגה האחרונה יש דווקא ירידה. בבנק הפועלים הריבית התחילה ב-2016 מכ-8.35% במדרגה הראשונה ומשם עלתה עד לכ-11.46% במדרגה האחרונה וכ-13.87% במקרה של ריבית מקסימלית. שימו לב שההשוואה כאן היא מורכבת מכיוון שנתוני הריביות על המינוסים די נסתרים וגם בכלל שאופן החישוב של כל בנק, מבחינת המעבר בין המדרגות לדוגמא, אינו קבוע. בקיצור, במקום לראות מה "עדיף" מבחינת הריבית על המינוס נסו להימנע מלהגיע אליו.

שאלת הוראות הקבע

הוראות קבע הן דרך נוחה לעמוד בתשלומים שונים, כאשר בחלק מהמקרים הגורם שאנחנו משלמים לו מעניק הנחות עבור מי שבוחר בהוראת קבע. אלא שמבחינת העמלות של הבנקים, הוראות הקבע הן בעייתיות. רוב האנשים ממליצים לעשות הוראות קבע דרך כרטיס האשראי ולא חשבון הבנק. הסיבה היא שהבנקים גובים סכומים לא מעטים על הוראת קבע ש"חזרה" (הוראה שלא כובדה מסיבה כלשהי), החיוב אינו קיים בדרך כלל במקרה של כרטיסי אשראי. כמו כן משלמים כאן עמלה תחת פעולה בערוץ ישיר ברוב המקרים, בעוד שהוראת קבע בכרטיס האשראי לא מביאה לרוב לחיובים מוגדרים פר פעולה. מנגד אתם גם לא רוצים להעמיס על כרטיסי אשראי, שאנחנו ממליצים לכם להחזיק בלא יותר מאשר כרטיס אשראי אחד.

הפעולות הדי בסיסיות שהבאנו כאן (אליהן ניתן להוסיף עוד כמובן) יכולות לצמצם בצורה משמעותית את סכומי הכסף שהבנקים גובים מכם בשוטף.