מה הסכנות הצפויות לכם אם אתם מעסיקים עוזר במשק בית או מטפלת?

לפי המרכז לביטוח פנסיה חובה בשיתוף מכון המחקר פאנלס,  43 אחוזים ממשקי הבית המעסיקים עובד בביתם (כמו עוזר/ת, מטפל/ת, מכבס/ת ועוד) אינם מבטחים אותם בביטוח פנסיה חובה.

עוזרות בית זכאיות להפרשות לביטוח פנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים), בדומה לכל עובד שכיר.  שיעור ההפרשות עומד על 18.5% מהשכר, מתוכו 6% על חשבון העובד והיתר על חשבון המעסיק. לצד פנסיה חובה לשלם דמי ביטוח לאומי. אם המעסיק מפר את חובתו בעניין הפרשות לפנסיה, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.

אפילו אם העוזרים מוכנים לוותר על שכרם, אסור למעסיק  למנוע מהם פנסי ותשלומי ביטוח לאומי. על פי הסקר, רוב המעסיקים לא מבטחים בפריפריה. באזור הצפון 67 אחוזים מהמעסיקים לא מבטחים את עובדי משק הבית, לעומת אזור המרכז שבו רק 40 אחוזים אינם מבטחים את העובד. באזור ירשולים המצב דומה למצב בדרום וכ- 60 אחוזים מהמעסיקים באזור זה אינם מבטחים את עובדיהם.

עלות מול תועלת  – עדיף לבטח

עלות הפנסיה והביטוחים שולית לעומת הפיצויים שתידרשו לשלם, במקרים של פציעה, מחלה, חבלה או מוות. אלו עלולים להגיע למאות אלפי שקלים, גם בפיצויי פיטורים, בעוד הפרשה לפנסיה היא עשרות שקלים בלבד.

אם העוזרת צעירה יותר כך הסיכון במקרה של תביעה גבוה יותר. אם אתם עוזרי בית, הכי משתלם לעבו בתל אביב, שם משלמים 63 שקל לעומת 50 ברוב הארץ.

מטפלת משתכרת 4,500 שקלים לחודש בממוצע בתל אביב, לעומת 3,500 אלף שקלים בממוצע בכול הארץ.

ענישה

אם המעסיק לא העביר את הכספים עד ה-15 לחודש הוא עלול להיות חייב בריבית כלפי קרן הפנסיה, וזאת מהיום ה-16 לחודש ועד למועד התשלום בפועל.

על פי סעיף 19א לחוק הגנת השכר, הפרשות פנסיוניות שלא הועברו תיחשבנה כשכר מולן במידה והן לא שולמו תוך 21 יום מהיום שבו רואים כמולן את השכר שבגינו מבוצעים התשלומים.

לעניין זה אין זה משנה האם השכר עצמו הולן או לאו. מאחר שהשכר נחשב כמולן במידה והוא לא שולם עד היום ה-9 של החודש הקלנדרי שלאחר החודש שעבורו הוא משולם, מכאן שיש לשלם את ההפרשות הפנסיונית עד ליום ה-30 לחודש הקלנדרי שלאחר החודש שעבורו הן משולמות.

איחור בתשלום מעבר למועד זה יהפוך את ההפרשות לשכר מולן, המזכה את העובד בקבלת פיצויי הלנת שכר שהינם פיצויים גבוהים ביותר.