דוח מטעם הכנסת חושף: למעלה מ-80% מהתשובות שמשרדי הממשלה סיפקו לבקשות חופש מידע לא פורסמו בפומבי ■ המשרדים שעברו על החוק מתרצים: הדבר נובע ממצוקת כוח אדם ומקשיים טכניים

משרדי הממשלה מתעלמים מחובתם לפרסם את התשובות שלהם לבקשות חופש המידע. מדוח שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) עולה כי רק 17% מהתשובות מפורסמות באתר.

על פי הדוח, 12 משרדים, ובהם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, לא העלו לאתר ולו תשובה אחת. המשרדים תולים את הדבר בכשלים טכניים, ובעיקר בבעיות במערכת המחשב של בקשות חופש המידע (מחוו"ה), אבל בפועל ניתן להעלות את החומרים בלעדיה.

יחידה בלי שיניים

היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים הוקמה בשנת 2011 בהחלטה ממשלתית,  במטרה לקדם את יישום חוק חופש המידע ולהגביר את השקיפות השלטונית. הממשלה הסמיכה את היחידה לקבוע נהלים מחייבים לטיפול בבקשות לקבלת המידע ולפרסום המידע, לערוך בירור של תלונות נגד משרדי הממשלה בנוגע לאי־קיום החוק וכן להנחותם לתיקון ליקויים. עם זאת לא ניתנו לה אמצעי אכיפה משמעותיים נגד משרדי הממשלה.

על פי נוהל שפרסמה היחידה לחופש המידע, משרדי הממשלה מחויבים לפרסם באתר היחידה לחופש המידע תשובות שניתנו על פי חוק חופש המידע בתוך 30 יום מהמועד שבו ניתנו. ההיגיון בנוהל הזה ברור. מדובר במידע שעל פי חוק מותר לפרסמו, כבר הושקעו משאבים בהפקתו, והרבה יותר הגיוני שהוא יועמד לרשות הציבור כולו ולא רק עבור פונה אחד. הפרסום גם ימנע בקשות חוזרות לקבלת אותו מידע.

הפונה עצמו מקבל יתרון של שבועיים שמאפשר לו להשתמש במידע כהבנתו. לבקשת גופי תקשורת הוארך פרק זמן זה לחודש, כדי לאפשר להם טיפול בלעדי במידע שביקשו. חובת הפרסום חלה גם על בקשות שנדחו, בשל העניין הציבורי בנימוקים לדחייה. עם זאת, זהות הגורם המבקש אינה מתפרסמת.

באוצר ובמשרד ראש הממשלה מצפצפים

המסמך של הממ"מ שמתבסס על דוח של היחידה לחופש המידע לשנת 2018 מגלה שהנוהל כמעט שאיננו מיושם. בסך הכל הוגשו לכלל המשרדים בשנה זו כ־5,600 בקשות מידע ונענו 4,300. אבל לאתר חופש המידע הועלו ב־2018 רק 730 תשובות, שהן 17% בלבד. 3,580 תשובות שהמדינה נתנה, שהן 83% מהתשובות, ובהן מידע חשוב שיכול היה לעניין את הציבור, לא הועלו.

12 משרדי ממשלה מתוך ה־28 המנויים בדו"ח לא העלו כלל תשובות לאתר. מדובר בין היתר בשורה של משרדים מרכזיים: ראש הממשלה (139 תשובות שאף אחת מהן לא פורסמה), האוצר (181), החינוך (482), העבודה והרווחה וכן משרד הפנים. מהדוח עולה כי משרדי החינוך, הפנים והאוצר ששנתיים קודם לכן פרסמו חלק מהתשובות, חדלו מכך לחלוטין ב־2018.

5 משרדים אחרים העלו לאתר פחות מ־10% מהתשובות. בולט בהם המשרד להגנת הסביבה שהוא כתובת מרכזית לבקשות חופש מידע. המשרד העלה רק חצי אחוז מהתשובות, כלומר תשובה אחת מתוך 188. משרד התחבורה פרסם 15 תשובות, שהן 3% מ־509 תשובות ששלח.

משרד המשפטים שבמסגרתו פועלת היחידה הממשלתית לחופש המידע התרשל אף הוא ביישום החובה והעלה לאתר שלה רק כמחצית מ־214 התשובות שנתן. משרד התקשורת העלה 57% מהומשרד המדע והטכנולוגיה 61% והוא השיאן הממשלתי. אף אחד מהמשרדים לא פרסם את 100% התשובות.

נתלים בכשלים טכניים

המערכת הממוחשבת מחוו"ה שהושקה על ידי היחידה לחופש המידע ורשות התקשוב הממשלתית במרץ 2018, ונועדה לטיפול בבקשות חופש מידע ברשות הציבורית, הייתה אמורה לייעל את הטיפול בבקשות ולחסוך משאבי זמן וכוח אדם. אולם לא זו בלבד שהיא אינה מייעלת את הטיפול, היא משמשת כתירוץ לאי פרסום התשובות.

משרד החינוך מסביר כי התשובות לא מפורסמות מכיוון שהמערכת טרם הותקנה אצלו. במשרד להגנת הסביבה מנמקים את אי הפרסום בכך שתפקודה של המערכת לקוי. מהיחידה לחופש המידע נמסר לממ"מ שהמערכת שהותקנה עד כה בעשרה משרדים, אינה פועלת כשורה באף אחד מהם.

ביחידה מדגישים שפרסום המידע אפשרי גם בלי המערכת, והוא חלק מתפקידו של הממונה על חופש המידע בכל משרד. "החובה להעלות תשובות לאתר באופן עצמאי שרירה, קיימת וניתנת לביצוע גם מחוץ למערכת מחוו"ה", נמסר מהיחידה.

את ההוכחה לכך מספק אתר אינטרנט בשם "מידע לעם" שמפעילות כמה עמותות בהובלת התנועה לחופש המידע. אתר זה עושה בדיוק את מה שאמור לעשות האתר הממשלתי, מציג תשובות ומידע שקיבלו עמותות ממשרדי הממשלה וגורמים ציבוריים. העמותות מעלות את המידע לאתר ביוזמתן.

היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, עו"ד אור סדן, הבהיר: "אם הם היו  את התשובות למערכת, היינו יכולים למשוך משם ולהנגיש את המידע, אם הם לא עושים זאת. אבל המצב שהם לא מעלים באופן יזום לבטח גורם לנו לא לסמוך על המדינה שיפרסמו באופן מסודר את המידע שהם מוסרים לאזרחים".

בניסיון נוסף להנגיש מידע לציבור, פנתה התנועה לחופש המידע ל־30 רשויות וביקשה את כל התשובות שמסרו לאזרחים. חלקן העבירו את התשובות. חלקן הגיבו בהעלאת מידע לאתר חופש המידע הממשלתי. בהמשך לכך, עתר איש התנועה גיא זומר לבית המשפט נגד נציבות הכבאות וההצלה שלא הסכימה למסור לו את התשובות שלה.

הדוח של הממ"מ הוכן לבקשת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה איילת חאקימיאן אמרה בתגובה: "הוועדה רואה חשיבות רבה בשקיפות המידע הממשלתי לציבור, ובנקיטת צעדים להקלה מקסימלית על מחפשי המידע. המידע שייך לכלל האזרחים".

חאקימיאן התחיבה כי "עם מינוי יו"ר לוועדה בכנסת ה־22, תמשיך הוועדה לעקוב אחר מימוש חוק חופש המידע, ייעול התהליך והסרת הליקויים ותקיים דיון בדוח הממ"מ".

עלייה במספר מבקשי המידע

הדוח השנתי של היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים שפורסם ביולי האחרון משקף זינוק במספר מבקשי המידע. אחרי שנים ארוכות שבהן היה ניצול מוגבל מאוד של החוק, ב־2018 חצה לראשונה מספר הבקשות שהוגשו למשרדי הממשלה, יחידות הסמך ורשויות נוספות את מחסום ה־10,000. 10,400 בקשות חופש מידע הוגשו ב־2018, עלייה של 17% לעומת 8,800 ב־2017 ושל 48% לעומת 7,000 בלבד ב־2016.

הסיבה לעלייה היא כנראה אפשרות הגשת הבקשות באופן מקוון. 60% מהבקשות מוגשות היום דרך אתר חופש המידע. אולם למרות העלייה במספר הבקשות, רק חמישה משרדי ממשלה מקדישים תקן מלא לתפקיד הממונה על חופש המידע.

יש לציין כי שיעור הבקשות הנדחות דווקא נמצא בירידה – מ־17% ב־2016 ל־14% ב־2018. במשרד הביטחון נרשם שיעור גבוה במיוחד של דחיית בקשות – 32%. משרד ראש הממשלה בולט בלא מעט קטגוריות של טיפול לקוי בחופש המידע. בין היתר הוא שיאן העתירות שהוגשו לבתי משפט בשל אי־מסירת מידע – 16 במספר.