מס שבח ומס רכישה מעשירים את קופת המדינה; אולי זו הסיבה שהמיסים גבוהים ומחירי הדירות גבוהים
סיכום תקבולי המדינה בשנת 2015 מעלה תמונה לא מפתיעה – מיסי הנדל"ן, לרבות מס שבח, מס רכישה, והמע"מ מסתכמים בסכומי עתק – היקף הגבייה של מע"מ על דירות חדשות מסתכם ב-7.6 מיליארד שקל – גידול של כ-30% לעומת שנת 2014. גביית המסים הישירים על עסקאות נדל"ן – מס שבח ומס רכישה, עלתה ב-36% בשנת 2015 ל-10.6 מיליארד שקל. סה"כ הכנסות המדינה ממיסוי נדל"ן – 18.2 מיליארד שקל בשנה.
כן, הממשלה אמנם מעוניינת בהוזלת מחירי הדירות, אבל זה גם משרת אותה, זה מעשיר את הקופה שלה, אלמלא מחירי הדירות והיקף העסקאות הגדול, היו חסרים לה עוד כמה מיליארדים טובים בשנה. אחרי הכל – תחשבו על כך, אם המדינה באמת רוצה להוזיל את מחירי הדירות, היא יכולה לעשות זאת דרך המע"מ, במקביל לגלגול ההטבות על הרוכשים (וזה אפשרי, אבל לא כפי שהציע לפיד); אפשר גם לקבוע חלון של שנה למכירת דירות בלי מס שבח כלל, וזה יעודד מכירות מוגברות בשוק הדירות. יש הרבה דרכים, חוץ ממחיר למשתכן שמיושם עכשיו והשפעתו הכוללת, מוטלת בספק, להוזיל את מחירי הדירות באופן גורף (ולא כמו תוכנית מחיר משתכן שפועלת להוזלה מעין חד פעמית לקבוצה מצומצמת).
אז אולי כל הסיסמאות על להוזיל את מחירי הדירות, הם רק הצגה? אחרת כבר היו באמת עושים את זה, אולי פשוט זה נוח לקבל כזאת בוכטה של כסף כל שנה, בלעדיה החור התקציבי היה הרבה יותר גדול.
היקף עסקאות רכישה של דירות חדשות – 64 מיליארד שקל
כך או אחרת, גביית המע"מ על דירות חדשות וגביית מסי הנדל"ן הישירים (מס שבח ומס רכישה) תרמו יחדיו כ-30% מסך הגידול בגביית המסים ב-2015 – פי חמישה ממשקלם בהכנסות בשנה שלפני כן. מעבר לכך, הגבייה משני רכיבי המס האלו ב-2015 הייתה גבוהה בחצי אחוז תוצר לעומת המחצית השנייה של העשור הקודם, כאשר התחילה הגאות בשוק. מסי הנדל"ן האלה היוו אז כ-4% מסך גביית המסים, ומשקלם עלה ל-6.7% מסך הגבייה ב-2015 וזה המון.
במהלך שנת 2015 שווי העסקאות בדירות חדשות נאמד ב-64 מיליארד שקל – עלייה חדה של 60% ביחס לשנה קודמת. עלייה הנובעת מגידול חד (56%) במספר העסקאות וגידול של 2% במחיר העסקה הממוצע. הגידול במספר העסקאות הושפע, בין היתר, מסיום תקופת ההמתנה לתוכנית "מע"מ אפס", שבעצם הקפיאה את השוק – אנשים חיכו למע"מ אפס ובינתיים לא רכשו, ואז כשהתוכנית ירדה מסדר היום, הם קנו דירות והקפיצו את מחזורי העסקאות ואת המחירים.
כמו כן, משקיעים בדירות להשקעה האיצו את הרכישות שלהם לפני העלאת מס הרכישה שהיה במהלך השנה החולפת. העלייה המצטברת בכמות העסקאות ובמחירי הדירות הגדילה את ההכנסות משני רכיבי המס שנסקרו לעיל מהיקף ממוצע של כ-1.1 אחוזי תוצר במחצית השנייה של העשור הקודם, בתחילת הגאות בשוק הדיור, לשיא של 1.6 אחוזי תוצר ב-2015. פער זה שווה ערך לתוספת של כ-6 מיליארד שקלים להכנסות ממסים ב-2015.
הגאות בשוק הדיור עשויה לתרום לגידול בהכנסות המדינה בדרכים נוספות. בבנק ישראל מסבירים כי אין אפשרות להעריך ישירות את התרומה העקיפה להכנסות המדינה, אבל התרומה הזו נובעת משורה של סעיפים לרבות – גביית מס ההכנסה על שכר המועסקים בענף הבינוי. תשלומי מס ההכנסה על השכר בענף ב-2015 מוערכים בכ-3 מיליארד שקל (כרבע אחוז תוצר), והם מהווים קרוב ל-6% מסך הגבייה של מס זה (משכירים וממנהלים). זאת לעומת משקל של כ-4% באמצע העשור הקודם.
מעבר לכך, קיימת תרומה גם דרך גביית מס החברות על רווחי החברות הפועלות בענף – תוצר ענף הבינוי הסתכם ב-2015 בכ-55 מיליארדי שקלים והוא היווה 7.6% מסך תוצר המגזר העסקי, זאת לעומת משקל של כ-6% באמצע העשור הקודם . הגידול במשקל זה עשוי לרמז גם על גידול במשקל הגבייה של מס החברות מרווחי העוסקים בענף, אך אין בידינו נתונים להעריך את ההכנסה הזאת.
תרומה נוספת להכנסות המדינה מגיעה דרך גביית מע"מ על התשומות ושירותי הבנייה בדירות חדשות שלא למכירה, וכן הגאות בשוק הדיור תורמת להכנסות ממסים מענפים המספקים שירותים או חומרי גלם לענף הבנייה, ומסייעת גם להכנסות הרשויות המקומיות (הגובות היטלי השבחה).
למדריכים: