מס רכישה למשפרי דיור זה נושא חשוב – הרי אם רוכשים דירה לפני שמוכרים את הדירה הקודמת, לכאורה נופלים להגדרה של בעלי מס' דירות ואז מס רכישה גבוה, אבל במציאות זה קורה הרבה – מוצאים את הדירה החדשה לפני שמוכרים, ואז רשויות המס והאוצר מגדירות שאם המכירה היא בטווח של שנה וחצי לאחר הרכישה, מדובר כאילו ברכישת דירה אחת – כלומר מס הרכישה יהיה נמוך (והוגן יותר).
משפרי דיור שימכרו את הדירה הקודמת בטווח של שנה וחצי (מרכישת הדירה השנייה) יהיו פטוןרים ממס רכישה גבוה (מס רכישה על דירה שנייה; מס רכישה על משקיעים)
שר האוצר משה כחלון, רצה להוריד את תקופת ההמתנה לשנה, אבל בשלב זה הפטור הקיים הוא לתקופת המתנה של שנה וחצי – מס רכישה למשפרי דיור שמוכרים את הדירה בטווח הזה, יהיה כאילו מדובר בדירתם היחידה (ולא כאילו מדובר ברכישה של דירה נוספת).
מס רכישה הנגבה מכאלו שזו דירתם היחידה נמוך (משמעותית) מכאלו שיש להם מס' דירות. זה הרי הרציונל של מס רכישה – לגבות מס גבוה יותר מאלו שיש להם מס' דירות ואולי כך גם לווסת ולהפשיע על מחירי הדירות (בעיקר להשפיע על משקיעי הנדל"ן). הבעיה היתה שיש כאלו שמשפרים דיור, ופועלים קודם לרכישת דירה, ורק אחר כך מוכרים את דירתם. אלו בעצם רוכשים דירה שנייה על פי החוק והתקנות היבשות שנוגעות למס רכישה (שכן יש להם במקביל 2 דירות); ולכן, הוחלט כבר לפני שנים רבות שמשפרי דיור שימכרו את דירתם הקודמת בטווח של שנתיים לאחר הרכישה ישלמו מס רכישה מופחת, אך מאז 2016 התקופה ירדה לשנה וחצי.
בפועל, כבר בעת הרכישה משלמים, משפרי הדיור, מס נמוך (כאילו זו דירתם היחידה), ואם הם לא מממשים את דירתם הקודמת בפרק זמן של שנה וחצי, הם מחויבים לשלם למס הכנסה את ההפרש (תוספת מס רכישה).
כחלון ואנשי משרדו סברו ששנתיים זה יותר מדי זמן והם דרשו לקצר את פרק הזמן לשנה אחת, אבל בסופו של התהליך נוצרה פשרה והתקופה נקבעה על שנה וחצי – מהלך זה להערכתם של אנשי האוצר היה מגדיל את היצע הדירות, ועוזר לבלימת מחירי הדיור, אבל כאמור ההצעה הזו נבלמה, וחזרה למגירה. משפרי דיור יוכלו לממש את דירתם הקודמת בטווח של שנה וחצי ועדיין ליהנות ממס רכישה נמוך (כאילו זו דירתם היחידה). אם משפרי הדיור ימכרו את הדירה הקודמת לאחר תקופת רכישה הם יחויבו במס רכישה גבוה יותר, כאילו זו דירתם הנוספת.