קופות הגמל להשקעה נחשבות לאפיק משתלם מאוד שמגלם בתוכו יתרונות רבים, כמו נזילות, מיסוי נמוך יותר ועוד. קופות הגמל שייכות לחברות השקעות פרטיות, וניתן למשוך מהן את הכסף בכפוף לתשלום מס של 25% על רווחי ההון.
בקופות הגמל להשקעה מוצעים שלושה מסלולים: מסלול כללי, שבו יש שיקול דעת למנהל ההשקעות לחלוקת ההשקעות בין מניות לאג"ח, ושיעור המניות בו עומד על סביב 40%; מסלול מניות, שבו החשיפה למניות עומדת על 100%; ומסלולים סולידיים, עם חשיפה של 10%־15% למניות. המסלולים הסולידיים מהווים כ־12% מהכסף שבקופות הגמל להשקעה. עוד כ־23.7% (3.2 מיליארד שקל) מנוהלים במסלולי המניות, וכ־64.3% מנוהלים במסלול הכללי. לרוב חוסכים מעדיפים את המסלול הכללי, ובשנים האחרונות גם עולה הביקוש למסלול המנייתי עקב העליות בשווקים.
אבל לא רק הגמישות היא יתרון. גם בהטבות המס שמציעות קופות הגמל להשקעה יש יתרונות משמעותיים, בעיקר בגיל הפרישה ובמעבר בין המסלולים. בין היתר אפשר לעבור בין המסלולים השונים של הקופה בלי שזה ייחשב לאירוע מס, לעבור בין גופי גמל שונים בלי שזה ייחשב לאירוע מס, ואפשר למשוך את החיסכון כקצבה חודשית בגיל קצבה עם פטור מלא ממס רווחי הון. כיוון שמדובר במסלול גמיש, סביר שאנשים ימשכו את הכסף לפני גיל הפרישה אך אירוע המס המשמעותי הוא המעבר בין החברות.
בעבר קופות הגמל הציעו הטבה אטרקטיבית בדמי הניהול לעומת קרנות הנאמנות, אלא שכיום הבנקים מציעים קרנות סל העוקבות אחר המדדים בדמי ניהול נמוכים יותר. הקרנות גובות דמי ניהול של 0.7%־0.9%, וכך המרחק מדמי הניהול שגובות קופות הגמל להשקעה אינו גדול. ככל שהתשואות גבוהות יותר, דמי הניהול גבוהים יותר.
הבעיה היא שבמסלולים הסולידיים פוטנציאל התשואה נמוך יותר, ואז דמי הניהול הופכים מהותיים יותר. במסלולים הסולידיים כבר אין פער בדמי הניהול בין קופות הגמל לקרנות. לחוסכים שמעדיפים את המסלולים הסולידיים, הבחירה בין קרן נאמנות לקופת גמל להשקעה תלויה בכוונה לעבור בין גופים או מסלולים ולמשוך את הכסף בגיל פרישה, משום שאז הם צפויים ליהנות מיתרונות מיסוי שלא קיימים בקרנות.
כאמור, קופות הגמל מציעות יתרונות שלא קיימים בקרנות הסל, ובעיקר הגמישות והטבות המס, אבל בקיזוז התשואה ודמי הניהול לא בטוח שזו הבחירה הטובה למי שמעוניין במסלול סולידי.
השקעות – איפה הסיכון, איפה התשואה ואיפה הסיכוי
השוק בירידות – לקנות או למכור?