נציגי מאסטרקארד הגיעו לארץ במטרה להיפגש עם בכירים בבנק ישראל ולקדם טכנולוגיית -EMV והטמעתה בבתי העסק המקומיים.
ה-EMV הוא תקן התשלום הנהוג באירופה. זה תקן מאובטח שמטרתו למנוע הונאות ולכן דורש מהמשלמים בכרטיס אשראי להזין קוד סודי. אומנם חברת תשתית התשלומים שב"א הראתה שנכון ליוני 2019 26% ממסופי התשלום הפעילים בישראל הם מסופים של EMV. אלא שמספר העסקאות עומד על 2% בלבד לעומת 1% אשתקד. כיוון שהמערכת החדשה לא החליפה את הישנות
המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, חדוה בר, אמרה בכנס שהוקדש לטכנולוגיה כי "כבר בקרוב אנו צפויים לראות שינויים גדולים באופן שבו לקוחות משלמים – לקוחות יוכלו לשלם עם כרטיס האשראי או הדביט בנגיעה (ללא "גיהוץ" וחתימה) – בעסקאות של עד 200 שקל, שהן רוב העסקאות בכרטיסי חיוב (כ- 75% מהעסקאות); בעסקאות בסכום גבוה יותר – הלקוחות יידרשו להקיש את הקוד הסודי שלהם (וכיום כל לקוח יכול לבחור את הקוד הסודי שלו בעצמו, בכל כספומט בנקאי); ותהיה גם יכולת לשלם באמצעות הסמארטפון; ובאמצעות חפצים, כגון שעון חכם, מה שיאפשר ללקוחות לצאת מהבית ללא ארנק פיזי ולשלם באמצעות הטלפון הנייד.
התשלומים החכמים יבוצעו בבתי עסק; תשלומי חשבונות – כגון ארנונה, חשמל ועוד- באמצעות ארנק דיגיטלי; תשלומים בתחבורה הציבורית – בנגיעה עם הכרטיס או הסמארטפון; וברכישות ברשת – באמצעות ארנק דיגיטלי. הארנקים הדיגיטליים או אפליקציות התשלומים יוצעו על-ידי הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, וגופי פינטק מקומיים וזרים".
הבעיה היא שבנק ישראל לא מחייב את בתי העסק בהטמעת הטכנולוגיה, בעלי העסקים לא רוצים לממן את ההטמעה בעצמם, כך גם חברות האשראי , המסופונים וכן נק ישראל. מישהו יצטרך לחייב ולקבוע מי ישלם.
מינואר – עסקים שלא יטמיעו התקן EMV לסליקה של כרטיסי חיוב ישאו באחריות על שימוש לרעה בכרטיס
בתוך חמש שנים ירד סכום העסקאת באשראי ב-17%