מעודכן ל-06/2023

מלווה קצר מועד (מק"מ) הוא תחליף לפיקדונות שקליים. המק"מ הוא סוג של איגרת חוב ממשלתית – התחייבות של הממשלה כלפי מחזיק החוב/מחזיק המק"מ. המק"מ מונפק על ידי בנק ישראל, שבין היתר משמש כזרוע של הממשלה בשוק החוב. על רקע עליית הריבית במשק, שנמצאת כבר ברמה של 4.75% ועל פי כל הסימנים עומדת להמשיך לעלות, המק"מ לשנה מספק תשואה נאה של סביבות 4.8%. 

מה זה מק"מ?

בנק ישראל משתמש במק"מ ככלי מוניטרי – כלי להשפעה על כמות הכסף ואמצעי הכסף, להבדיל מכלי פיסקלי, שהוא כלי תקציבי. דרך שליטה על היקף סדרת המק"מ מדי חודש בנק ישראל יכול להזרים כספים לשוק או לספוג כספים מהשוק בהתאם לנזילות שבה הוא מעוניין – אם הוא מעוניין לספוג עודפי נזילות במשק, כלומר מעדיף פחות נזילות, הוא יגדיל את סדרת המק"מ, וההיפך – אם הבנק מעוניין להגדיל נזילות, הוא יקטין את סדרת המק"מ.

שערים של סדרות מק"מ

המק"מ מונפק לזמן קצר, לרוב לשנה אחת, כאשר מדי חודש יש הנפקה חדשה; כך למעשה נוצר מכשיר השקעה סולידי ומשמעותי, נזיל וסחיר לטווחים של עד שנה. ככלל, בכל נקודת זמן יש 12 סדרות של מק"מ סחירות לטווחים של עד שנה. הנה השערים המעודכנים ונתונים על כל סדרות המק"מ.

המק"מ הוא סוג של אג"ח שקלית שאין עליה קופון/ריבית. המק"מ נפדה בסוף התקופה ב-1 שקל, והמחיר בשוק, וכך גם המחיר במכרז/בהנפקה, הוא נמוך יותר מ-1 שקל והוא מגלם את התשואה שהמשקיעים בשוק דורשים. במילים אחרות, המק"מ מונפק בניכיון (בהנחה ביחס לערך הנקוב – 1 שקל), והפער בין הערך הנקוב לניכיון מבטא את התשואה.

בשוק האמריקאי קיימות איגרות החוב הממשלתיות מסוג  Treasury bill שהן סוג של מק"מ.

סדרת מק"מ חדשה מונפקת כאמור בכל חודש בתחילת כל חודש. סדרות המק"מ ממוספרות לפי מועד הפדיון שלהן. המספר האחרון בסדרה מבטא את השנה שבה המק"מ ייפדה; הספרה הלפני אחרונה מבטאת את השבוע בחודש שבו המק"מ ייפדה; הספרה הראשונה (או הראשונה והשנייה) מבטאת את החודש שבו הסדרה תיפדה. בהנפקות של בנק ישראל משתתפים בעיקר גופים מוסדיים שמתמודדים לפי מכרז ריבית – הם מציעים מחיר ואחרי "פתיחת המעטפות" נמסר להם אם הם זכו או לא. לאחר ההנפקה נסחרות סדרות המק"מ באופן שוטף בבורסה, וכולם יכולים לסחור בהן ולבצע באופן שוטף עסקאות קנייה ומכירה. שער המק"מ מצוטט באגורות (עד 100 אגורות). חשוב לציין שעלויות קנייה ומכירה במק"מ אמורות להיות נמוכות משמעותית מעלויות קנייה ומכירה של ניירות הערך האחרים – כל מקרה וכל משקיע לגופו, אבל בעיקרון, במיוחד כשהריבית אפסית, זה לא כלכלי להיכנס למק"מ אם העלויות הן לא כמה מאיות בודדות. רוב הבנקים נותנים למשקיע ממוצע עמלת קנייה ומכירה של 5-7 מאיות האחוז.

המק"מ – סולידי, נזיל, סחיר

המק"מ נחשב להשקעה מאוד סולידית מאחר שהוא התחייבות ממשלתית, כלומר הסיכון שהחוב לא ייפרע, נמוך ביותר. מעבר לכך המק"מ לא נתון לחשיפות מטבע כי הוא שקלי, כלומר אין סיכון/חשיפה למט"ח, וכן המק"מ נזיל מאוד – ניתן בכל רגע נתון להנזיל את ההשקעה – פרמטר קריטי בתקופות של משבר. כמו כן, המק"מ  סחיר מאוד, והיקף המסחר היומי השוטף מסתכם במאות מיליונים ואף מגיע למיליארדי שקלים. כל הגורמים האלו מציבים את המק"מ כנכס הסולידי הראשי מבין כל הנכסים הנסחרים.

המק"מ מול אג"ח ממשלתית

כאשר משווים את המק"מ לאג"ח ממשלתית, אז צריך לזכור שלרוב איגרות החוב נסחרות לתקופה ממושכת יותר, ולכן הן חשופות לסיכון ריבית שלא קיים במק"מ. ליתר דיוק, קיים אבל בצורה מופחתת. למה הכוונה? סיכון הריבית מתבטא בהפסד פוטנציאלי אם הריבית תעלה. ככל שאורך חיי האיגרת גדול יותר, כך ההפסד הפוטנציאלי גדול יותר. איגרות החוב פשוט מתיישרות לריבית החדשה (אחרי העלייה) והמשמעות היא ירידה בערכן. ככל שצריך להתיישר על פני תקופה ארוכה יותר, הירידה תהיה כמובן חזקה יותר. מק"מ בהגדרה הוא לזמן קצר, ולכן הסיכון מוגבל יחסית ונמוך לעומת האג"ח הממשלתית הארוכה יותר.

המק"מ מול הפיקדונות בבנקים

המק"מ גם מהווה אלטרנטיבה טובה לפיקדונות השקליים בבנקים. למעשה, ההבדלים הגדולים בין המק"מ לפיקדון השקלי הם בכך שהמק"מ סחיר והפיקדון בבנק לא סחיר; המק"מ עשוי לרדת במהלך התקופה, אם הריבית במשק עולה, כך שמחזיק שרוצה לממש תוך כדי תקופה יכול להפסיד. מי שמחזיק עד הסוף – ירוויח את התשואה שגילם המק"מ ביום הרכישה. בפיקדון אין ציטוטים על פני התקופה, וברוב המקרים לא ניתן לשבור את הפיקדון על פני התקופה. הבדל נוסף – במק"מ יש עמלות מכירה וקנייה שמפחיתות ואפילו "מחסלות" את התשואה למשקיעים, במיוחד בעולם של ריביות נמוכות. בפיקדונות העמלות האלו לא קיימות. מעבר לכך, התשואה/ריבית בפיקדונות סגורים לתקופה (נניח לשנה) עשויה להיות גבוהה יותר. כאן תוכלו לקרוא עוד על פיקדון בבנק. (הרחבה על פיקדונות עדכניים – ריביות ומבצעים)

המק"מ נסחר במרווח מחירים צר בין מחיר הקנייה למחיר המכירה, וככל שקרב מועד הפדיון המחיר בשוק מתקרב למחיר הפדיון. באתר הבורסה לניירות ערך תוכלו למצוא את רשימת כל המק"מים הנסחרים כיום – מחירים, תשואות אפקטיביות לפדיון ומחזורי מסחר.  

קרנות מחקות מק"מ

המעוניינים להשקיע במק"מ יכולים לעשות זאת בכמה דרכים. הראשונה והטריוויאלית לכאורה היא לרכוש מק"מ באופן ישיר. אבל אפשר גם לקנות קרן מחקה מק"מים או קרן כספית (שכדאיות ההשקעה בה היתה מוטלת בספק כל עוד הריבית היתה נמוכה, אבל עכשיו זאת אופציה מעניינת) או תעודות פיקדון. קרן מחקה היא פשוט קרן שעוקבת אחרי תשואת המק"מים; קרן כספית היא קרן שמיועדת להשקעה במק"מים ומכשירים סולידיים נוספים לפירעון בטווח קצר מאוד, ותעודת פיקדון היא מכשיר עוקב השקעות סולידיות, ובאופן ספציפי יש גם תעודות עוקבות מק"מים. לגבי כל המכשירים האלו, חשוב לראות מה דמי הניהול. הם אמורים להיות סביב האפס, אחרת לא בטוח שיש כדאיות כלכלית למכשירים האלו, במיוחד בעידן של ריבית אפסית.

מק"מ או פיקדון שקלי – בדיקה

מה עדיף – מלווה קצר מועד או פיקדון קצר מועד? מדובר בשני מכשירים סולידיים דומים, אך ממש לא זהים – המק"מ נסחר באופן שוטף, הפיקדון לא סחיר. הפרמטר העיקרי שלפיו יש לקבל החלטה הוא הריבית – הריבית על המק"מ לעומת הריבית על הפיקדון. את הריבית על המק"מ אתם תראו באתר הבורסה באופן שוטף, ואת הריבית על הפיקדונות אתם תקבלו מיועץ ההשקעות בסניף הבנק שלכם (וכאמור יש מידע גם באתר). חשוב להדגיש כי המיסוי בשני האפיקים האלו הוא זהה – 15% מס על הרווח הנומינלי. מדובר במכשירים שקליים ובהתאם להוראת מס הכנסה המיסוי הוא על הרווח הנומינלי. באפיקים הצמודים המס הוא 25% על הרווח הריאלי.

 

 

השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת

 

השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת