אם אתם בעלי הכנסה נמוכה אתם משלמים על פנסיה יותר מדי ומשלמים על כך ברמת חיים נמוכה בימי העבודה שלכם.  כך נטען במחקר חדש של מכון אהרון למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה. במכון ממליצים  על הפרשות מדורגות לפנסיה, בתחילת הדרך להפריש פחות ועם השנים ועם עליית השכר להפריש יותר.

מכון אהרון הוא מכון מחקר למדיניות כלכלית בבית ספר לכלכלה טיומקין במרכז הבינתחומי. היעד העיקרי של המכון הוא גיבוש אסטרטגיות מדיניות כלכליות אשר מזהות את נקודות החוזק והחולשה של הכלכלה בישראל. על בסיס זה נבנות רפורמות בנושאים רוחביים, וכן מחקר המתמקד בענפים שונים כדי לבחון ולהמליץ על שימוש מושכל בכלי מדיניות וסדרי עדיפויות שיגרמו לגידול התעסוקה והפריון בכלל ענפי המשק. במסגרת זו ניתן דגש על חיזוק היתרונות היחסיים של ישראל בחדשנות טכנולוגית, וכן העצמת ההתייעלות והחדשנות בענפים המסורתיים, ענפי השירותים והסקטור הציבורי.

כמעט תמיד יועצים פנסיוניים אומרים לנו להפריש יותר, כדי שבפנסיה לא ניתפס עם הכנסות נמוכות. על פי רוב הנתונים עם צאתנו לפנסיה הכנסתנו תרד משמעותית, ובעקבותיה גם רמת החיים. עם הפסקות עבודה שונות ועליית תוחלת החיים הבעיה צפויה רק להחמיר.

במחקר כותבת ד"ר אסנת ליפשיץ ממכון אהרון כי "הסדר פנסיית החובה הנוכחי פוגע בקבוצות החלשות בשוק העבודה – פרטים ששכרם נמוך מסף המס ו/או מפרנסים יחידים".

הכנסה גבוהה מדי על חשבון רמת חיים נאותה

במחקר נבדקו חמישה סוגים של משקי בית,  מתוכם ארבעה  משתכרים שכר נמוך. לפי המחקר, חמשת הסוגים יחד משקפים 48% מהאוכלוסייה העובדת בישראל. במחקר נבדק, למשל, מה יקרה לזוג עם שלושה ילדים כאשר רק הבעל עובד, ושכרו ההתחלתי עומד על 6,300 שקל בחודש. במחקר הונחו הנחות מסוימות, בהן העלייה הצפויה בשכרו לאורך השנים, והתשואה שיצבור החיסכון הפנסיוני.

עם קצבת הזקנה  יחס התחלופה – היחס בין ההכנסות אחרי הפנסיה ללפני הפנסיה – יהיה 125% – כלומר הכנסת משק הבית תהיה גבוהה מההכנסה טרם היציאה לפנסיה.

לפי המחקר, יחס תחלופה של 125% לא כולל את ההפרשות לפיצויים שבוצעו לאורך השנים. במחקר מניחים שמשק הבית ישתמש בכסף הזה לאורך השנים ולא יחסוך אותו לפנסיה. אם בכל זאת יחסוך גם את רכיב הפיצויים לפנסיה, יחס התחלופה עשוי להגיע לכ-150%.

עובדים נהנים פחות

כך למעשה חלה ירידה בהכנסות בגילאי 30-60, שבהם מופרשים אותם כספים לפנסיה, אף שאלו הגילאים הזקוקים יותר לכסף, בין אם לדיור, בין אם לגידול ילדים ובין אם לסיבות אחרות.

המסקנה הזו עולה ממספר מודלים של משקי בית שמאופיינים בהכנסות נמוכות, ומהווים 38% מהאוכלוסייה. מנגד, כאשר עולים ברמות השכר ובוחנים, למשל, מקרה שבו שני בני הזוג עובדים, ושכרם ההתחלתי הוא 7,000-10,000 שקל, בהגיעם לפנסיה יחס התחלופה כבר יורד ל-73%, כלומר הכנסתם תרד לעומת השכר האחרון. הסיבה המרכזית היא שקצבת הזקנה מביטוח לאומי אינה מהותית מסך הכנסתם, בניגוד למקרים של בעלי הכנסה נמוכה.

במכון הציעו לעבור למודל מדורג לפי גיל, בעוד שכיום ההפרשה קבועה (18.5% מהשכר). לפי המודל המוצע, עד גיל 45 יפריש העובד רק 2% משכרו לפנסיה, בגיל 45 ההפרשה תגדל ל-4%, ומגיל 55 היא תעמוד על שיעור דומה כמו היום – 6%. המשמעות היא שבעלי שכר של עד 10,000 שקל יוכלו להגדיל את שכרם השוטף עד גיל 45 בעד מאות שקלים בחודש.

המודל מתייחס גם למעביד, שמפריש כיום 12.5%. לפי ההצעה, הוא יפריש לעובדים עד גיל 45 8% בלבד, מגיל 45 10%, ורק לעובדים מגיל 55 יפריש 12.5%.

בכל זאת עולות כמה שאלות מהמודל המוצע, האם זה לא יפגע במבוגרים, שייהיה צריך לשלם עליהם יותר עבור הפרשות. במכון אהרון טוענים שהמודל המדורג בלי שיקרה בבת אחת לא יהווה תמריץ שלילי. אין גם התיחחסות להפסקות עבודה שבהן ההפרשות לפנסיה יורדות מהותית, והפרשה גבוהה בימי העבודה עשויה לעזור בימי הפנסיה.

בעיה נוספת היא קצבת הזקנה. עם עליית תוחלת החיים ייתכן גם שיקוצצו או אפילו יבוטלו קצבות הזקנה, במיוחד לאור הגירעון הגדל של ביטוח לאומי.

האוצר: הפנסיה הצוברת יכולה לעקוף את הפנסיה התקציבית