לצד הביקורת מציעים עורכי המחקר פתרונות, ובהם אין מתן דביט לבעלי מינוס תמידי והתראות

בנק ישראל מנסה לעודד את השימוש בכרטיסי דביט, כרטיסים לחיוב מידי, אבל ייתכן שהתוצאה תהיה גידול במינוס בישראל – בעיקר בקרב אלה שכבר נמצאים במשיכת יתר.כך עולה מעבודה של מרכז המחקר בכנסת

בבנק ישראל מעוניינים שישתמשו בדביט כתחליף לצ'קים ומזומן, שעדיין נפוצים מאוד בישראל. בבנק ישראל רואים בדביט כפתרון עבור לקוחות שלא מנפיקים  להם כרטיס אשראי מחשש כי לא יעמדו בתשלומים.  סיבה נוספת להקטין את השימוש בצ'קי םהיא רתיעה של בתי עסק מקבלתם, שכן לא פעם יש קושי בגבייתם.

השימוש בכרטיסי דביט בישראל עדיין זניח  אבל  במגמת עלייה מהירה מאוד. ב־2018, העסקאות שבוצעו בכרטיסי דביט הגיעו ל־13 מיליארד שקל – כ־3.8% בלבד מהעסקאות בכרטיסי חיוב. זו עלייה של כ־109% לעומת 2015, אז הסתכמו העסקאות בכ־6.2 מיליארד שקל.

בנוגע למינוס,  לפי נתוני הלמ"ס ל־2016, כ־46% ממשקי הבית שבבעלותם חשבון בנק היו במינוס לפחות חודש אחד בשנה. כמו כן, כשליש ממשקי הבית הללו נמצאים במינוס תמידי. רובם, לפי הלמ"ס, נמצאים בחמישון ההכנסה הרביעי. בנוסף, לפי נתונים מ־2013, 20% ממשקי הבית שברשותם כרטיס אשראי דחו את מועד התשלום על קנייה שביצעו וכ־79% ביצעו קנייה בפריסת תשלומים ללא ריבית.

התנהלות זו מובילה לעיתים מינוס – ולכן נוצר החשש כי השימוש בכרטיסי דביט יעמיק את המינוס בבנק וכן את מספר הימים בחודש שבהם הציבור יימצא במינוס – והדבר ישפיע בעיקר על בעלי הכנסה נמוכה.

בצד החיובי אומרים עורכי המחקר, "חיוב בכרטיס נעשה אל מול חשבון העו"ש וכך הצרכן יכול לעקוב בצורה טובה יותר אחר הוצאותיו השוטפות אל מול היתרה בחשבון ולהימנע מלהגיע למצב של משיכת יתר". כותבי המחקר מניחים שצרכן ישראלי שישתמש בכרטיס דביט יגלה אחריות וימתן את ההוצאות שלו אם ידע שהוא עלול להיכנס למינוס, אולם קשה להעריך משום שרוב הישראלים במינוס, כאמור.

למנוע את המינוס בדביט

כותבי המחקר  לא רק מבקרים אלא גם מציעים גם פתרונות להפחתת הסכנות למינוס בדביט. הוצע כי בנק ישראל לא יאפשר לבנקים לשווק כרטיסי דביט למי שתמיד במינוס. עוד הם מציעים לחייב את הבנק להודיע לצרכן על מצב יתרת החשבון שלו לאחר כל חיוב מיידי, כדי שיוכל לשים לב כי הוא אינו מגיע למינוס.