היו שלום תעודות סל, ברוכות הבאות קרנות סל.
בסוף 2018 יצאה לפועל רפורמת תעודות הסל, שהפכה את תעודות הסל לכלי שקוף יותר – קרנות נאמנות מסוג קרנות סל. השינוי/ רפורמה היתה לא פשוטה מכמה מובנים – ראשית, הציבור לא הבין בדיוק מה הוא קיבל ואם זה קרוב למוצר המקורי; שנית – בדרך נסגרו המוני תעודות סל, והציבור לא באמת ידע איך "להחליף" את ההשקעה הזו במכשיר אחר, ועל הדרך גם עלו דמי הניהול בחלק מרכזי מקרנות הסל החדשות.
הבורסה לניירות ערך פרסמה סקירה על השינויים שחלו בפעילות הקרנות מאז השלמת הרפורמה, והנה חלק מהממצאים המרכזיים.
נתחיל בכך שתעודות הסל וקרנות הסל הן למעשה שני סוגים של מכשירים פיננסיים שנועדו למעקב פסיבי אחר מדדי מניות, אג"ח וסחורות. אך בעוד שתעודת סל מחויבת לתת למשקיעים תשואה זהה לתשואת המדד שאחריו היא עוקבת, קרן סל מחויבת רק לעשות את מיטב מאמציה במעקב אחר המדד. כך קרן הסל היא מוצר שאמור להניב תשואה דומה, אך לא זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת.
עוד הבדל הוא שתעודות הסל היו כפופות לחוק ניירות ערך, ואילו קרנות הסל כפופות לחוק השקעות משותפות בנאמנות בדומה לקרנות נאמנות. קרן סל נסחרת בבורסה כמו כל נייר ערך הנסחר בבורסה, וניתן לרכוש או למכור את הקרן במהלך המסחר בבורסה. יחד עם זאת, קיימת בידי המשקיע האפשרות ליצור או לפדות יחידות בקרן הסל באופן דומה לקרנות נאמנות פתוחות.
לפי הבורסה, בסוף מרץ 2019 נסחרו בבורסה 596 קרנות סל, ששווי השוק המצרפי שלהן הסתכם בכ-90 מיליארד שקל. קרנות אלו מחולקות ל:
323 קרנות סל על מדדי מניות בינ"ל, בשווי של כ-42 מיליארד שקל.
78 קרנות סל על מדדי מניות בת"א, בשווי של כ-21 מיליארד שקל.
95 קרנות סל על מדדי אג"ח חברות בת"א בשווי של כ-21 מיליארד שקל.
עוד בנושא חדשות קרנות נאמנות
66 קרנות סל על מדדי אג"ח ממשלתיות בת"א בשווי של כ-5 מיליארד שקל.
34 קרנות סל על מדדי אג"ח בינ"ל וסחורות בשווי של כ-1.8 מיליארד שקל.
מניתוח פעילות הציבור ברבעון הראשון של שנת 2019 עולה כי בתקופה זו עיקר הפעילות הייתה בקרנות סל המשקיעות במניות, אז עלו המניות בחו"ל ובארץ ב-7%-10%.
הציבור רכש קרנות סל העוקבות אחר מדדי המניות המקומיים ומכר קרנות סל העוקבות אחרי מדדי מניות בינלאומיים.
קרנות הסל על מדדי מניות מקומיים עלו בכ-2 מיליארד שקל בסוף מרץ לעומת השווי בסוף שנת 2018. כמיליארד שקל נובעים מרכישות נטו של קרנות סל על ידי הציבור ברבעון הראשון של השנה, ועוד כ-1.2 מיליארד שקל מהעלייה נובעים מעליית שערי המניות בבורסה תל-אביב.
כ-93% מהחזקות הציבור מתרכזות ב-125 המניות הגדולות הנסחרות בבורסה במדדים המובילים.
שווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים עלה בכ1.5 מיליארד שקל בסוף מרץ לעומת השווי בסוף שנת 2018 – כאן השינוי הוא בזכות העלייה בשערי המניות בחו"ל למרות שהציבור הישראלי החזיק בהן פחות. ברבעון הראשון של 2019 הציבור מכר קרנות סל המשקיעות במניות בחו"ל בשווי של כ-2.6 מיליארד שקל. כמו כן, שווי קרנות הסל עלה בכ-4 מיליארד שקל כתוצאה מעליית שערי המניות בחו"ל לאחר הירידות של דצמבר.
שווי קרנות הסל על מדדי איגרות חוב (חברות, ממשלתיות, ואג"ח בחו"ל) עלה בכמיליארד שקל בסוף מרץ. כאן העלייה נבעה מקרנות סל על מדדי איגרות חוב חברות בתל-אביב, ששווי השוק שלהן מגיע לכ-21 מיליארד שקל בסוף מרץ
כ-0.2 מיליארד שקל מהגידול נבע מרכישות של קרנות סל על ידי הציבור ברבעון הראשון של השנה. כ-1 מיליארד שקל מהעלייה נובעים מעליית שערי אג"ח חברות בתל-אביב.
שווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב ממשלתיות ירד בכ-0.1 מיליארד שקל בסוף מרץ לעומת השווי בתחילת השנה, כאשר כל הירידה נבעה ממכירות, נטו, בסך של כ-0.2 מיליארד שקל של קרנות סל ע"י הציבור ברבעון הראשון של השנה שקוזזה חלקית על ידי עלייה במדדי איגרות החוב הממשלתיות.
