מדריכי בנקאות    

מה זה חשבון עובר ושב (עו"ש)?

חשבון בנק, קרדיט: shutterstock

חשבון בנק אפשר לפתוח כבר בתיכון, כשבכל שינוי סטטוס – חייל, סטודנט, נשוי וכו', החשבון גם מעביר סטטוס (לרוב עם העדפות והנחות מסוימות). כשמדברים על חשבון בנק מדברים על חשבון עובר ושב (חשבון עו"ש). זה בעצם החשבון שדרכו אנו מנהלים את רוב הפעילות הפיננסית השוטפת שלנו – אנחנו  משלמים תשלומים לגורמים שונים על ידי שיקים, כרטיסי אשראי, כרטיסי חיוב, הוראות קבע, ועוד. זה גם החשבון אליו אנו מקבלים א השכר השוטף, וכמו כן זה החשבון שדרכו נעשית כל הפעילות הפיננסית שלנו – השקעות בניירות ערך, הפקדות בפיקדונות מסוימים , קבלת הלוואות, העמדת אשראי, ועוד. החשבון הזה מהווה בעצם את התנועות שלנו במהלך תקופה כשהיתצרה היא בעצם המאזן שלנו – מה מצבנו – כמה היתרה השוטפת, כמה יש לנו בחשבונות ההשקעות, המט"ח ועוד.

חשבון עו"ש מהווה  החשבון המרכזי במערכת הבנקאות. זה חשבון הגג שלנו, כאשר במקרים מסוימים יש חשבונות נוספים – חשבון פיקדון (חשבון שפותחים רק אם רוצים פיקדון בבנק מסוים) ועוד.  כאמור בחשבון העו"ש מקבלים ב השכירים במשק את שכרם, ולמעשה הציבור בישראל, רובו ככולו, נזקק לחשבון זה לצורך הניהול היום יומי של פעולותיו הכספיות. חיוניותו של חשבון זה, מדגיישם בפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל –  באה לידי ביטוי בחוק המטיל חובה על תאגיד בנקאי לתת את השירות של "פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי או במטבע חוץ", אלא אם הסירוב לפתיחת החשבון הוא סירוב סביר.

פתיחת חשבון עובר ושב

חשבון עו"ש הוא למעשה שירות בנקאי חיוני שקשה להתנהל בלעדיו. מסיבה זו כמעט כל תושבי המדינה הבגירים פותחים חשבון עו"ש. לשם כך יש לחתום על חוזה פתיחת חשבון ולבחור אילו שירותים בנקאיים אנו מעוניינים לקבל בחשבון.

הבנקים השונים מציעים תנאים מגוונים לפתיחת החשבון. לכן, כדאי לבדוק במספר בנקים מהם התנאים המוצעים, ולבחור את הבנק המציע את התנאים הטובים והמתאימים ביותר לצורכי הלקוח.

במהלך שנת 2014 נקבע כי לקוחות יכולים לבקש לפתוח חשבון בבנק באמצעות האינטרנט

(למידע נוסף ראה הוראת ניהול בנקאי תקין 418 "פתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט")

האם הבנקים מחויבים לפתוח לנו חשבון עובר ושב?

על פי סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981, בנק אינו רשאי לסרב לפתוח ללקוח חשבון עובר ושב במטבע ישראלי , מסיבות שאינן סבירות. 

כלומר, ללקוחות הבאים הבנק מחויב לפתוח חשבון ביתרת זכות (ללא אשראי), ובלבד שאין סיבה נוספת המהווה סיבה סבירה למניעת פתיחת החשבון:
1. לקוח מוגבל, או מוגבל חמור, או מוגבל מיוחד, כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981,   בעבר או  בהווה (לגבי לקוח מוגבל בהווה יפתח חשבון ללא שיקים);
2. לקוח בהליך פשיטת רגל בהווה;
3. לקוח בהליך פשיטת רגל בעבר;
4. לקוח אשר הוטל עיקול על חשבונותיו;
5. לקוח אשר מתנהל או התנהל בעבר, בינו לבין בנק אחר, הליך משפטי שמקורו בגביית חוב. 
הערה:

1. בנק רשאי להתנות את פתיחת החשבון ללקוח בהליך פשיטת רגל, בהצגת אישור מכונס הנכסים או המנהל המיוחד.

2. בנק מחויב למסור ללקוח, אשר הגיש בקשה לפתיחת חשבון ונענה בסירוב, את החלטתו בכתב, בתוך 5 ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה ע"י הלקוח.  

סיבה סבירה לסירוב לפתוח חשבון עשויה להיחשב, למשל, אחת מאלה:

  • סכסוך בעבר בין הבנק ללקוח הפוגע ביחסי האמון הדרושים לניהול חשבון בנק;
  • התנהגות אלימה – פיזית או מילולית – של הלקוח בסניף בעבר;
  • כאשר קיים יסוד סביר להניח כי הפעילות בחשבון קשורה להלבנת הון;
  • פעילות בעייתית בחשבון, למשל הפקדה של שיקים מזויפים אשר עלולים ליצור עילת תביעה כנגד הבנק בעתיד.
מה כדאי לבדוק בעת פתיחת החשבון?
  • אילו אמצעי תשלום הבנק יהיה מוכן לתת – שיקים, כרטיס אשראי, כרטיס למשיכת מזומן;
  • האם הבנק יהיה מוכן לאשר מסגרת אשראי בחשבון, ובאילו תנאים – סכום המסגרת, ריבית, עמלות על המסגרת;
  • אילו עמלות הבנק יגבה עבור ניהול החשבון – האם יש הטבות או הנחות כלשהן ולכמה זמן הן תקפות;
חישבו איך אתם מתכוונים לעקוב אחר הפעילות בחשבון, אם ברצונכם לקבל מידע אודות החשבון לסלולר או לכתובת מייל, בדקו אם הבנק מציע שירותים אלו והאם הם כרוכים בעלות. היכנסו לאתר האינטרנט של הבנק ובדקו האם הוא ידידותי לשימוש.
האם בנק חייב לתת אשראי ללקוח?
 
סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981 קובע כי לא מוטלת על בנק החובה להעניק אשראי ללקוחותיו. מתן שירות הכרוך באשראי מכל סוג שהוא, לרבות מסגרת אשראי בחשבון העו"ש ופנקס שיקים, הוא בתחום שיקול דעתו של הבנק. גם הביטחונות שידרוש הבנק כנגד העמדת האשראי נתונים לשיקול דעת.
סוגי חשבונותזכויות החתימה בחשבון משותף
זכויות החתימה בחשבון משותף יכולות להיות:"ביחד" – ביצוע של כל פעולה מחייב חתימות של כל השותפים בחשבון;
"ביחד ולחוד" – די בהוראה של כל אחד מהשותפים לביצוע כל פעולה; אין צורך בקבלת אישור של יתר השותפים.

יתרונות ניהול החשבון "ביחד ולחוד" הן בנוחות וזמינות של השירותים הבנקאיים לכל אחד מהשותפים, היכולים לפעול בחשבון באופן עצמאי. זוהי שיטה המחייבת אמון הדדי בין השותפים, שכן כל אחד יכול לחייב ולזכות את החשבון, כלומר להפקיד ולמשוך כספים בכל עת, ללא צורך בקבלת הסכמת השותף האחר לכך.
היתרונות של ניהול חשבון "ביחד" הם במעקב ההדוק של כל אחד מהשותפים אחר כל פעולה בחשבון, שכן לא ניתן לבצע שום פעולה ללא ידיעת כל השותפים. שיטה זו מתאימה לשותפים המבקשים לפקח על הפעילות בחשבון באופן שוטף, כך שלא יבוצעו בחשבון פעולות בלי לקבל את אישורם מראש.איך הופכים חשבון "ביחד" לחשבון "ביחד ולחוד" או להפך?

במקרה של חשבון "ביחד" – ניתן להפוך את החשבון לחשבון "ביחד ולחוד" באמצעות מתן הוראה משותפת על ידי כל השותפים.
במקרה של חשבון "ביחד ולחוד" – כל אחד מהשותפים רשאי להורות לבנק להפסיק את היכולת של מי מהשותפים לפעול בחשבון לבדו. ממועד מתן הוראה זו יידרשו, לצורך ביצוע כל פעולה בחשבון, חתימותיהם של כל השותפים יחד. יש להביא בחשבון שבמקרה של חוסר שיתוף פעולה בין השותפים, הוראה כזאת עלולה להביא ל"הקפאת" הפעילות בחשבון.

את ההוראה לבנק, בדבר הפיכת החשבון מחשבון "ביחד ולחוד" לחשבון "ביחד", מומלץ למסור בכתב בלבד; זאת כדי למנוע כל ספק בעניין וכדי לעצור את פעולת השותפים האחרים מהר ככל הניתן (כשהדבר מתבקש).

האם אפשר לגרוע שותף מחשבון משותף שנמצא ביתרה שלילית?
הבנק בדרך כלל לא יסכים לגריעת שותף מחשבון משותף הנמצא ביתרה שלילית, עד שהחוב כולו בחשבון ייפרע. זאת מכיוון שהאחריות לחוב בחשבון היא של כל אחד מהשותפים בחשבון.

מהו "סעיף היוותרות בחיים"?
סעיף "היוותרות בחיים" או "סעיף אריכות ימים" הוא סעיף בהסכם פתיחת החשבון, בו נקבע שלאחר פטירת אחד השותפים השותף האחר רשאי להמשיך לפעול בחשבון. הסעיף חל על מערכת היחסים שבין השותפים בחשבון לבין הבנק, ואין בכוחו להעביר את הבעלות בכספים אל הצד הנותר בחיים. מטרת הסעיף היא להימנע מהקפאת החשבון בעקבות פטירת אחד השותפים, ולאפשר לשותף הנותר בחיים לפעול בחשבון, בכפוף לחובת הזהירות, עד להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה. אלמלא "סעיף היוותרות בחיים", על פי דיני הירושה, היה על הבנק לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה בטרם יאפשר לשותף הנותר בחיים לבצע פעילות כלשהי בחשבון.

מה ההבדל בין מיופה כוח בחשבון לבין שותף בחשבון?

פעמים רבות לקוחות הבנקים, במיוחד המבוגרים ביניהם, מבקשים לצרף את ילדיהם או קרובי משפחה אחרים לחשבון כדי שיעזרו להם בניהולו. במקרה כזה עומדות בפניהם שתי אפשרויות עיקריות: לצרף את קרוב המשפחה כבעלים נוסף (שותף) בחשבון, או לתת לקרוב המשפחה ייפוי כוח לפעול בחשבון.
מה ההבדל בין השניים:
  • שותפים בחשבון הם בדרך כלל (וכל עוד לא הוכח אחרת) בעלים במשותף של כל הזכויות הגלומות בחשבון בחלקים שווים, וכן נושאים באחריות משותפת לכל ההתחייבויות שנוצרו בחשבון. מיופה כוח אינו הבעלים של החשבון, אלא שלוח של הלקוח ועושה דברו.
  • בנסיבות של קיזוז, לעיתים ניתן יהיה לקזז מהחשבון המשותף כנגד חוב אישי של השותף בחשבון אחר באותו בנק. לעומת זאת, לא ניתן לקזז מהחשבון המשותף כנגד חובו של מיופה הכוח כבעלים בחשבון אחר.
  • לא ניתן להוציא שותף מחשבון משותף אלא בהסכמתו או על פי צו של בית המשפט. לעומת זאת ניתן לבטל ייפוי כוח בכל עת.
  • עם פטירת אחד השותפים רשאים השותפים הנותרים להמשיך ולבצע פעילות שגרתית ושוטפת בחשבון, מכוח סעיף המכונה "סעיף היוותרות בחיים". עם זאת, ייפוי הכוח מתבטל אוטומטית עם פטירת הלקוח, ובהתאם גם היכולת של מיופה הכוח להמשיך לפעול בחשבון.