בעבר לא היה ספק, חתימות בכתב יד היו הגושפנקא היחידה לכך שאדם נתן את הסכמתו למשהו, אלא שהעידן הדיגיטלי מסבך את העניינים. חתימה דיגיטילית או אלקטרונית, באצבע על מסך או בעט אלקטרוני הפכו נפוצות יותר וגם  גופים ציבוריים משתמשים בהן. אם גופים ציבוריים משתמשים בהן, כנראה מדובר בגושפנקא לכל דבר, אבל גם אדם פרטי יכול לתת חתימות אלקטרוניות? האם קל או קשה לזייף?

עוד דרכים הן באמצעות סריקה של חתימה בכת ב יד או באמצעות כרטיס חכם. ולגבי זיוף נראה שכיום ללא אמצעי אבטחה קל גם לזייף חתימות בכתב יד.

הקושי שעולה בבחינת חתימה אלקטרונית הוא האם החתימה האלקטרונית שומרת על ייחודית של כל אדם, בדומה לכתב יד? האם אכן יש בה לאשר כי אותו אדם שסיפק אותה הוא האדם שנתן את ההסכמה? הרי חתימה אלקטרונית קל להעתיק, באמצעות כלי עיצוב אפשר גם לעורך חתימות.

אם נבדוק מה חושב בית המשפט, נראה למשל פסק דין בנוגע ללקו חשל פרטנר כי חתימה על מסמך אלקטרוני בלי אפשרות לקרוא את המסמך ושבו מוצגים הפרטים אינה תקפה.

החוק הרלוונטי לחתימה אלקטרונית כבר קיים מ-2004. בחוק חתימה אלקטרונית נקבעו שני סוגים משמעותיים של חתימות אלקטרוניות:

1. חתימה אלקטרונית מאובטחת: זוהי חתימה שמתקיימות בה כמה דרישות, למשל ייחודיות החתימה, האפשרות לזהות את בעל החתימה, הפקתה באמצעי הנמצא בשליטתו הבלעדית והאפשרות לזהות שינויים מאוחרים במסר האלקטרוני אליו הוצמדה החתימה.

חתימה אלקטרונית מאובטחת הינו קוד ייחודי לבעל אמצעי החתימה אשר חותם על קובץ מוצפן (HASH FILE), המצורף למסמך המקורי.  כך מתאפשר זיהוי של שולח המסמך ומבטיח את שלמות התוכן המקורי של המסמך.

2. חתימה אלקטרונית מאושרת: זוהי חתימה אלקטרונית שיש לה אמינות גבוהה יותר מאשר לזו המאובטחת, מאחר שבנוסף לעמידה בדרישות של חתימה אלקטרונית מאובטחת, היא מקבלת אישור על ידי צד שלישי – שהינו גורם רשום במשרד המשפטים, על פי הוראות החוק. מקרים אלו הם למשל אתרי החשבוניות הדיגיטליות.

אלו  למעשה החתימות האפשריות בחוק, אלא שבשנה שעברה תוקן החוק כך שהמקרה הראשון, של חתימה מובטחת, אינו  תקף אלא אם כן מוכח כי לא חלו בה שינויים. המשמעות היא שרק חתימה מאושרת על ידי צד שלישי יכולה לשמש ראיה.

תיקון מוזר בחוק הוא אישור כל חתימה אלקטרונית אם היא נעשית בהתאם למטרות החוק. החוק העמום והמוזר הזה נועד לאפשר יותר  אופציות לחתימה אלקטרונית.

עוד קבע המחוקק כי כי כאשר לצד לחוזה יש עדיפות בעיצוב החתימה האלקטרונית, והוא מעוניין להסתמך על חתימה אלקטרונית בהקשר של החוזה, יהיה נטל ההוכחה כי הצד השני חתם על החוזה מוטל עליו, למעט במקרה שבו מדובר בחתימה שהיא חתימה אלקטרונית מאושרת. כלומר כאשר ספק או חברה גדולה היא המבקשת לםחתיפ ואמצעי וכלי ההחתמה והעיצוב אצלה, הם אלו שיצטרכו להוכיח כי אכן בוצעה חתימה.

לגבי חתימות דוא"ל או חתימות סרוקות, החוק לא חד משמעי, אך נראה שיש בו פתח לפרשנות כי אלו מאושרות אם יש בהם תמיכה של צד שלישי.

שימו לב* במקרה של חשבוניות

•  נדרשת הסכמה חד-פעמית של הלקוח לקבלת חשבוניות ממוחשבות ועל הספק לשמור אישור זה.
• יש להודיע באופן חד-פעמי ללקוח לפני שליחתה של החשבונית הממוחשבת הראשונה.
• על המסמך נדרש להיות כתוב "מסמך ממוחשב".
  

המלצות לאוצר להקלות בהיתרי הבנייה – זה מעט מדי

טופס 126 – דיווח שנתי על עובדים

בקרוב ערבות בנקאית דיגיטלית

משכנתא דיגיטלית – איך לוקחים משכנתא בעידן הדיגיטלי