מיקרו כלכלה ומאקרו כלכלה הם שני הזרמים העיקריים בכלכלה. מיקרו כלכלה עוסקת בהתנהגות הצרכנים, תמריצים, תמחור ועוד, בעוד שמאקרו כלכלה מתעסקת במגמות רחבות יותר כמו שיעורי ריבית, תמ"ג ונתונים אחרים הנוגעים להתנהגות מדינות. מיקרו עוזרת יותר למנהלים, ואילו מאקרו נמצאת יותר בשימוש של המשקיעים ושל מדינות.

מאקרו כלכלה

מבין השתיים מאקרו-כלכלה חדשה יותר וזה  ענף של תורת הכלכלה החוקר את המשק הכלכלי כולו, ולא של יחידות בו. המקרו-כלכלה עוסקת בחקר תופעות הגאות והשפל הכלכליים, בקביעת גודלו של התוצר המקומי, היקף התעסוקה והאבטלה, במדידת שינויים ברמת המחירים הממוצעת, במאזן תשלומים ובצמיחה כלכלית

הולדתו בשנות השלושים של המאה העשרים  בעקבות השפל הגדול,שהשפיע על מדינות רבות. כך נוצרים מושגים וחישובים סטטיסטיים כמו הכנסה לאומית ותוצר לאומי.

לתורה שתי גישות, הגישה הקיינסיאנית המתמקדת בביקוש והניאו קלאסית השמה דגש על בהיצע. אלו משלימות זו את זו.

• הכלכלה הקיינסיאנית שמה דגש על הביקוש  כדי להסביר רמות שונות של אבטלה ומחזורי עסקים. על פי שיטה זו ניתן להפחית את תנודות מחזור העסקים באמצעות מדיניות פיסקלית (מדיניות תקציבית של הממשלה, המתאימה את רמת ההוצאה הממשלתית למצב המשק) ומדיניות מוניטרית (מדיניות הבנק המרכזי, הקובעת את היצע הכסף במשק). .
• "כלכלת צד-היצע" מתארת את תפקידיה של המדיניות המוניטרית (הבנקאית) והפיסקלית (הממשלתית). על פי גישה זו, על המדיניות המוניטרית להתמקד אך ורק במחיר הכסף כפי שנקבע על ידי היצע הכסף והביקוש לכסף; ועל המדיניות הפיסקלית להתמקד בגידול ההכנסה עבור השקעות ממשלתיות בהתחשב בהשפעות המיסוי על סחר הפנים.

קיימות כמה אסכולות:

• האסכולה המוניטריסטית, שדוברה הבולט ביותר הוא מילטון פרידמן, לפיה איפלציה היא לעולם תופעה מוניטרית (בנקאית9. היא פוסלת מדיניות ממשלתית מפני שהיא דוחקת החוצה את המגזר הפרטי. היא, אם כן, אינה שואפת להילחם באינפלציה ודפלציה על ידי ניהול הביקוש כשם שהכלכלה הקיינסיאנית נוהגת, אלא באמצעות מדיניות מוניטרית, כגון שמירה על שיעור הגידול של היצע כסף קבוע לאורך הזמן.
• הכלכלה הנאו-קלאסית חוקרת את משמעויות הציפיות הרציונלית.לפיה לא הגיוני להכריז כי הכלכלה, בכל זמן נתון, יכולה להיות במצב של חוסר שיווי משקל. תנודות במשתנים מצרפיים מאפשרות ליחידים להפיק את המירב האפשרי בצורה תמידית בזמן שמידע חדש נגלה לגבי המדינה והעולם כולו.
• הכלכלה הנאו-קיינסיאנית פותחה חלקית כדי להגיב לכלכלה הנאו-קלאסית. היא שואפת להביא יסודות מיקרוכלכליים עבור הכלכלנים הקיינסיאנים באמצעות הצגה של איך שווקים לא מושלמים מצדיקים את ניהול הביקוש.
• הכלכלה הפוסט-קיינסיאנית מייצגת הסתייגות מהמגמה הרווחת של כלכלנים קיינסינאים, ומדגישה את תפקיד האי-ודאות והתהליך ההיסטורי במקרו-כלכלה.

מיקרו-כלכלה

מיקרו-כלכלה כאמור היא ענף של תורת הכלכלה, החוקר את ההתנהגות הכלכלית של תאים קטנים (כמו יחידים, משפחות או פירמות) וקבלת ההחלטות שלהם, ואת הדרך שבה התנהגות זו מכתיבה את התנהגות השוק של סחורה או שירות אחד, או המשק בכללו.

המושגים שבהם עוסקת, ביקוש והיצע, גמישות הביקוש – של יצרנים וצרככנים, שיווי משקל כלכלי, תחרות משוכללת – התנאים האידיאליים לשוק תחרותי והגון, תחרות לא משוכללת – המתארת מצבים לא אידיאליים לתחרות, למשל קיומם של מונופולים,  או חוסר מידע של אחד הגורמים לגבי מחירים. מכאן שמיקרו כלכלה עוסקת בכשלי שוק – מצבים שבהם השוק החופשי מאפשר מניעת תחרות למשל,.

נגיד בנק ישראל: שנת 2018 הייתה שנה טובה לכלכלה הישראלית

אנגוס דיטון – זוכה פרס נובל שגילה שאנחנו צורכים אותו דבר, לא משנה כמה מכניסים