תביעה נגזרת היא תביעה שמגיש דירקטור, בעל מניות ולפעמים נושה בשם החברה. התביעה יכולה להיות נגד מנהלים בחברה או נגד צד שלישי שהפרו את חובותיהם כלפי החברה.
המשמעות היא שאדם שיש לו עניין בחברה יכול לתבוע בגין פגיעה בה. כלי זה נועד למנוע מצב שבו החברה לא ממצה את זכויותיה. סיבה אחרת היא אם התביעה היא נגד המנהלים שכמובן לא יגישו תביעה בשם החברה כנגד עצמם. במקרה של תביעה נגזרת החברה נחשבת תובעת ולא בעל המניות ולכן ניתן לתבוע רק בשל עילות הנוגעות לחברה והפיצויים מגיעים לחברה.
איך מגישים תביעה נגזרת
תביעה נגזרת אינה תביעה רגילה ולכן נדרש אישור מוקדם של ביהמ"ש. התנאים שבהם אפשר לדרוש תביעה נגזרת:
לפני התביעה יש לפנות לחברה כדי שתעמוד על הזכויות שלה. אם לא עשתה כך, אפשר לתבוע בתביעה הנגזרת. יש לציין כי החוק מאפשר במצבים מסוימים לתבוע בשם החברה אף ללא צורך באישור מטעמה או מטעם הדירקטוריון שלה.
העילה חייבת להיות עילה של החברה ולא עילה אישית, אם כי במקרים של פגיעה בבעל-מניות מדובר הרבה פעמים גם בפגיעה חברה. לכן בית המשפט יבחן איזו מבין הפגיעות דומיננטיות יותר. כמו כן, המבקש צריך להביא ראיה המעידה על סיכוי התביעה להתקבל. כדי שהחברה לא תמנע את הוצאת המידע, תוקן תיקון חדש לחוק החברות המאפשר לביהמ"ש להורות לחברה ולתובע למסור זה לזה את כל המידע הרלוונטי לתביעה, גם אם עוד לא אושרה. הליך זה נקרא גילוי מסמכים.
התנאי הבא הוא שהתובע יגיש את התביעה הנגזרת בתום-לב ולא כדי ללחוץ או לסחוט בעל-מניות או נושא המשרה שהוא מבקש לתבוע.
הגמול לתבוע תביעה נגזרת
התובע מתוגמל אם תביעתו התקבלה, משום שסביר להניח שאחרת הוא לא היה יוזם את ההליך. בנוסף קיימת אפשרות למימון חלקי ותשלום הוצאות התביעה בידי רשות ניירות ערך ובידי החבר
התובע הנגזר מקבל איזשהו גמול קטן יחסית. בחברה ציבורית, לבעל מניות מהציבור יש תמריץ פחות כי הפיצוי שילך לחברה יגיע אליו באופן מזערי.
הסתלקות מתביעה נגזרת
אם התובע מחליט להסתלק מהתביעה גם זו צריכה להיות באישור בית המשפט, כי ייתכן שהחברה הציעה לו הסדר מתחת לשולחן. כל הסדר צריך להיות שקוף ובאישור בית המשפט.
המוסדיים לא מגנים על הכספים שלכם: כמעט לא הגישו תביעה על רשלנות
ענת גוואטה משיבה לשאלות ועדת החקירה בנושא התנהגות הרשות כלפי לווים גדולים