מעודכן ל-08/2021

אם נפגעתם במהלך העבודה ונגרם לכם נזק, המדינה אמורה לפצות אתכם. אבל מסתבר שישראלים רבים נמנעים מהגשת תביעה למיצוי זכויותיהם בשל חשש מהבירוקרטיה הכרוכה בכך ■ המדריך הבא יסייע לכם להכיר את זכויותיכם ולפעול למימושן

נפצעת במהלך העבודה או בדרך למשרד? אין ספק, מדובר בתאונת עבודה. אבל מה קורה אם בדרך למשרד עצרת כדי לקנות קפה או עברת רגע במכולת ובדיוק אז התרחשה התאונה? ומה לגבי פציעה בזמן הפסקת הצהריים שבה ישבת עם חברים במסעדה? והאם תאונה שהתרחשה בזמן שהקפצת את הילד לגן בדרך לעבודה תיחשב תאונת עבודה?

תאונות עבודה הפכו למרבה הצער לדבר שבשגרה במציאות של ימינו – במהלך שנת 2020 נספו 58 ישראלים בתאונות עבודה. אולם במקרים רבים אחרים התאונה מסתיימת "רק" בפציעה, שיכולה להיות כרוכה מלהד כאב ועוגמת נפש רבה, גם בשיקום ממושך ואף בהפסדים כספיים גדולים.

באופן מפתיע אולי, עובדים רבים מוותרים מראש על הגשת תביעת נזיקין בגין תאונת עבודה, פשוט משום שהם לא מכירים את כל זכויותיהם או חוששים להתמודד עם הבירוקרטיה הסבוכה של המוסד לביטוח לאומי. המדריך שלפניכם יעשה לכם קצת סדר בכל מה שקשור בתאונות עבודה.

מהי תאונת עבודה?

תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיקו, ולעובד עצמאי היא מוגדרת תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. תאונת עבודה במינוח הקלאסי מתחלקת לשניים:

א. תאונה הנראית לעין – תאונה במובן הקלאסי כגון תאונת דרכים, נפילה וכדומה.

ב. תאונה שאינה נראית בעין – כזו שלא ניתן לזהות אותה במבט בלבד. לדוגמה: התקף לב המתרחש בזמן אירוע חריג בעבודה.

האם התאונה צריכה להתקיים תוך כדי העבודה עצמה, כדי שתיחשב תאונת עבודה?

עקרונית כן. תאונה מוגדרת ככזו אם אירעה בדרך מהבית לעבודה, במהלך יום העבודה או בדרך מהעבודה הביתה. אולם לחוק יש גם סטיות והרחבות שחשוב להכיר:

1. בדרך לעבודה/מהעבודה – תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה מהמקום שבו העובד לן בלילה בדרך לעבודה או בדרך מעבודה אחת לעבודה אחרת, למי שעובד בשתי עבודות, תיחשב כתאונת עבודה. כך גם בדרך מהעבודה הביתה ובלבד שמדובר במסלול רגיל וללא סטיות למטרות אחרות.
2. בזמן הפסקת עבודה – אם ההפסקה נלקחה בתחומי המשרד לא תתקשה להוכיח כי מדובר בתאונת עבודה, אבל מה אם נסעת לאכול במסעדה עם חברים ונכווית כאשר המלצר שפך עליך מרק רותח במהלך הארוחה? החוק קובע כי גם זו תיחשב תאונת עבודה ובלבד שההפסקה הייתה מקובלת על דעת המעביד ולא ארכה יותר משלוש שעות.
3. סטייה מהדרך – תאונה לא תוכר כתאונת עבודה אם בדרך לעבודה או מהעבודה חלה סטייה של ממש מהדרך המקובלת, שלא למטרת מילוי התפקיד או מילוי החובות כלפי המעביד במסגרת העבודה. אבל גם כאן יש סייג שכדאי לכם מאוד להכיר: אם סטית מהדרך כדי לקחת או להוציא את הילד מהגן או כדי לקיים מצוות תפילה בציבור, זו תאונת עבודה.
4. ביקור במשרד לאחר הפסקת עבודה – כל ביקור במשרד במהלך שעות העבודה ובקשר לעבודה שבמהלכו התרחשה תאונה הוא בגדר תאונת עבודה.
5. תאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים – כאשר מדובר בתאונת עבודה שהינה גם תאונת דרכים, יש להגיש תביעה גם כנגד המוסד לביטוח לאומי וגם נגד מבטח הרכב שבו ישבת, או אם אתה הולך רגל או רוכב אופניים – נגד הרכב שפגע בך. התשלום במקרה זה יבוצע על ידי הביטוח הלאומי במסגרת החובה שבחוק ואת שאר הכסף תקבל מחברת הביטוח.

מהי מחלת מקצוע?

ישנן תאונות עבודה המוכרות "כמחלת מקצוע" וזאת כאשר אין מדובר בפגיעה בעבודה במועד ספציפי עליו ניתן להצביע.

מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בחוק, והעובד חלה בה עקב עבודתו אצל מעביד, ובמקרה של עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו. למעשה החוק מגדיר שורה של מחלות אשר מופיעות בעיסוק ספציפי, במקצועות שבהם המחלה עשויה להיות מוכרת כ"מחלת מקצוע".

"מחלות מקצוע" כוללות מחלות הנכללות ברשימה המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי או בנזק מצטבר שנגרם לעובד/ת (פגיעה הידועה לעיתים גם כמיקרוטראומה) כגון: חשיפה לרעש במשך תקופה אשר גרמה לפגיעה בשמיעה, הרמת משאות ממושכת אשר גרמה לפגיעה בגב, הקלדה מרובה אשר גרמה לנזק עצבי בידיים וכיו"ב. גם עובדי בית חולים, אשר באים במגע עם הפרשה של חולה ונדבקו במחלה מידבקת כגון צהבת, מחלתם תוכר כ-"מחלת מקצוע".

מה הקשר בין מצב הרוח לתאונת עבודה?

לחץ נפשי המביא לאירועים לבביים יכול להיחשב כתאונת עבודה, כאשר אפשר לאמת קשר ישיר בין אירוע חריג בעבודה ואירוע לבבי. האימות נעשה גם על ידי הצוות הרפואי וגם בבירור מעשיו של העובד בשעות שלפני האירוע. בישראל אירוע לבבי אינו יכול להיחשב מחלת מקצוע אך בנסיבות מסוימות בעבודה שהביאו להתרחשותו, הוא יוכל להיחשב תאונת עבודה.

נפגעתם בתאונת עבודה – מה עושים?

1. קבלת טיפול רפואי ראשוני: יש לגשת למוסד רפואי, קופת חולים או מיון בבית חולים, כדי לקבל טיפול רפואי ראשוני. הטיפול המיידי חשוב גם כדי לאבחן ולטפל בנזקים שנגרמו ולמנוע נזק בריאותי נוסף וגם כדי לתעד בזמן אמת את החבלות שנגרמו כתוצאה מהתאונה.

2. עובדים רבים משתהים ולא פונים מיד לטיפול ובכך משפיעים לרעה על סיכויי ההכרה בתאונה כתאונת עבודה. ממד הזמן משחק תפקיד כפול: מחד, פער הזמן בין התאונה לפנייה לטיפול מצביע על המידה שבה העובד באמת נפגע וסבל. בנוסף, ככל שעובר זמן רב יותר יהיה קשה לקשר את הפגיעה לתאונה עצמה.

טיפ חשוב: יש לשים לב למה שהרופא רושם בגיליון הרפואי ולזכור שכל מילה תיבדק בפרוטרוט. אל תתביישו להעיר לו, לתקן אותו או לבקש ממנו שירחיב ויפרט.

3. ידעו את המעסיק ודאגו להנפקת תעודה רפואית לנפגע עבודה: יש למלא טופס ביטוח לאומי 250 המהווה אישור של המעביד בחתימתו להתרחשות התאונה. בכפוף לאישור זה, יינתן טיפול רפואי תוך התייחסות לאירוע כאל תאונת עבודה.

4. רשמו את פרטי העדים לתאונה, את זמן התרחשותה ואת נסיבותיה המדויקות.
5. צלמו את מקום התאונה, את מה שגרם לתאונה, כגון סולם לקוי או כתם שמן על הרצפה. חשוב לרשום את הנסיבות המדויקות של התאונה, היות שאם העניין יתגלגל לכותלי בית המשפט, לאחר התנהלות ארוכה עם הביטוח הלאומי, ספק אם תזכרו פרטים אלו. כמו כן, ייתכן שתתבקשו לאמת את פרטי התאונה אל מול חוקר של המוסד לביטוח לאומי וחשוב כי תדייקו בפרטים.
6. תעדו הכול: יש לאסוף כל חומר הקשור לתאונה, הן חומר רפואי (לרבות צילומים), והן את כל החשבוניות של הוצאות וקבלות על תרופות או עזרים רפואיים.
7. פנייה לעורך דין, המתמחה בתחום.

חשוב לציין: לכאורה ניתן לנהל את התביעה מול הביטוח הלאומי באופן עצמאי, ללא ליווי עורך דין. עם זאת, למרות שהמוסד לביטוח לאומי הוא מוסד ממשלתי, שהוקם מכוח החוק, והמטרה שלו היא לא למקסם רווחיו אלא לתת מענה לנזקק בשעת מצוקה, הוא לעיתים מתנהל כמו חברת ביטוח לכל דבר ועניין, בודק וחוקר את תביעותיהם של נפגעים ולעתים דוחה את תביעתם. לא פעם מובא העניין לדיון בתוך לכותלי בית המשפט, מקום שבו ייצוג על ידי עורך דין מנוסה חיוני ביותר.

הגשת התביעה: את מי תובעים ומה מקבלים?

תביעה להכרה בתאונת עבודה וקבלת דמי פגיעה: כדי לקבל הכרה בתאונת עבודה יש להגיש תביעה בסניף ביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריך. בשלב זה, פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי יעיין בתיק הרפואי ויכיר בפגיעות ובאיברים שנפגעו. במקביל, ביטוח לאומי מאשר תשלום דמי פגיעה במקום שכר למשך 90 יום ממועד התאונה, כאשר על יום התאונה אמור לשלם המעביד. שיעור התשלום הוא עד 75% מהשכר הרגיל הממוצע ב-3 החודשים שקדמו לתאונה.

שימו לב, אם המוסד לביטוח לאומי לא הכיר בפגיעה באיבר מסוים, ניתן לחלוק על החלטתו ולהגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה המוסמך לדון בערעורי הביטוח הלאומי. עובדים רבים ממתינים ובצדק בטרם הגשת התביעה בכדי לצבור די אישורים, מסמכים והוכחות אודות הנזק והגדלת הפיצויים, אבל חשוב לדעת: החוק קבע מגבלת זמן ברורה: יש להגיש את התביעה תוך 12 חודשים מרגע התאונה. בתביעות המוגשות מאוחר יותר, הביטוח הלאומי מפצה רטרואקטיבית אך ורק עבור 12 החודשים שקדמו להגשת התביעה.

הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות:

מי שהוכר נפגע עבודה על ידי הביטוח הלאומי והוכרה תביעתו לקבלת דמי פגיעה ועדיין נותרה לו נכות בגלל הפגיעה בעבודה, זכאי לקבל גמלת נכות – קצבה חודשית או מענק חד פעמי – על ידי הביטוח הלאומי. קביעת הנכויות היא בסמכות וועדות רפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי רשאי לקבוע אחוזי נכות לצמיתות או נכות זמנית, אם ההנחה היא שהמצב הרפואי אינו סופי ועשוי להשתפר עם הזמן.

אובדן כושר עבודה

גמלות נכות מעבודה עשויה להיות גמלה נמוכה יחסית לאדם שנפגע וכתוצאה מכך כאושר ההשתכרות שלו נפגעה. לכן יש גם ביטוח אובדן כושר עבודה שחלקו מבוצע באמצעות ביטוח פנסיוני וחלקו ניתן לקבל באמצעות רכישת פוליסת ביטוח ייעודית.

ביטוח אובדן כושר עבודה – למה זה חשוב? וכמה זה עולה?

קצבת נפגעי ונכי עבודה – כל השאלות והתשובות