סובסידיה היא תמיכה כספית , לרוב על ידי הממשלה, המיועדת להפחית את מחיר המוצר.

הסובסידיה יכולה להינתן ישירות ליצרן עבור כל מוצר שהוא מייצר, או באמצעות הוזלות של חומרי הגלם המשמשים לייצור המוצר, למשל הורדת מחירי המים לחקלאים או הוזלת  הקמח לאופים. סובסיידה יכולה להיות מועברת ליצרן שרוכש אותו באמצעות הנחה, למשל פיקוח מחרים או הגרלות דירות הזולות ממחיר השוק.

אפשר לראות בסובסידיה גם מס שלילי עקיף. כפי שמתחת להכנסה מסוימת מקבלים החזר מס וכפי שמע"מ רגיל מייקר את המוצר, הסובסידיה היא מס שלילי עקיף המוזיל את המוצר.

 הפחתת המחיר בעקבות הסובסידיה תגרום לביקוש גדול יותר שלו, ומכאן לכמות גדולה יותר בשל הצורך לייצר יותר. עבור כמות גבוהה יותר צריך להגדיל את כוח האדם או אמצעי הייצור. מידת ההצלחה של סובסידיה תלויה בגמישות של הביקוש והייצע ביחס למחיר.

לפי כלכלנים מאסכולת השוק החופשי, דוגמת שיקגו או האסכולה האוסטרית, סובסידיה תמיד תפגע באזרחים. כך למשל אם הכמות עולה על הכמות האופטימלית שהיו קובעים כוחות השוק, המימון למוצר מגיע ממסים על חשבון האזרחים. בעוד האזרח קיבל הנחה על מוצר, נפגעת הכנסתו בשל וכך הוא יכול לרכוש פחות מוצרים.

עוד התנגדות לסובסידיות נובעת מהטענה שסובסידיות משאירות בחיים תעשיות וטכנולוגיות שאין בהן צורך ומפריעות לקדמה. אם מדובר בענף אחד השולט בשוק, מדובר גם בפתח לשחיתות.

כאלטרנטיבה, אומרים כלכלנים תומכיםהשוק החופשי, עדיף לתת את המוצרים לנצרכים ולא לקבוע מחיר אחיד בשוק. מחיר אחיד הרי מיטיב גם עם מי שידו משגת. במוצרים ציבוריים לחלוטין כמו אנרגיה כמובן שזה לא רלוונטי.