חשבונאות לאומית היא ביטוי במונחים כספיים, של סך כל הפעילות העסקית (הכנסות והוצאות) שנרשמה במדינה.

נניח שכל הפעילות במדינה מתרכזת ביצרנית אחת שמפיקה הן מוצרי צריכה (לחמים) והן מוצרי השקעה (מכונות), ולקוחותיה כוללים שלוש קבוצות: משקי הבית בישראל, הפירמות בישראל (קונים מכונות), ותושבי חוץ (יצוא). כל הפעילות הכספית של  יצרנית זו תקבל ביטוי בחשבונאות הלאומית, כלומר כל הוצאות הייצור מצד אחד וכל המכירות מצד שני.

חשבונאות לאומית עוסקת במושגים כמו תוצר לאומי גולמי, פחת, תקציב הממשלה, הכנסות הממשלה, הוצאות הממשלה, מיסוי ועוד.

החשבונות כוללים נתונים על המקורות שעמדו לרשות המשק והשימושים שנעשו בהם, חלוקת התוצר הלאומי הגולמי, חלוקת ההכנסה הלאומית ונתונים על ההכנסה הפנויה, החיסכון, השקעות ההון, הכנסות והוצאות הממשלה, מאזן תשלומי החוץ וכו'.

מודבר במערכת מאזנים ונתונים סטטיסטיים, המתארת בסיכום את מכלול הפעילות הכלכלית של ארץ מסוימת במשך תקופת זמן מוגדרת. החשבונות מפרטים בדרך כלל את הנתונים העיקריים המאפיינים את הפעילות המשקית ומציינים את קשרי הגומלין ויחסי התלות ההדדית בין המגזרים והענפים העיקריים במשק. החשבונות משמשים לשתי מטרות: להבנת המגמות והתהליכים שקרו במשק או לשם הכנת תחזיות של התפתחויות כלכליות בעתיד. באמצעות חשבונאות לאומית מבצעים את התכנון במשק וקובעים את  קווי המדיניות הכלכלית.

חשבונאות לאומית אינה  עוסקת בכמות ההון במשק, כמות הכסף במשק, סך כל הרכוש של משקי הבית במשק, החוב החיצוני ועוד.