מעודכן ל-11/2019
במאקרו-כלכלה חשבון ההון הוא ריכוז כל התנועות הכספיות, לתוך המדינה ומחוצה לה. מדובר בתנועות הקשורות בהעברות כספיות, בעיקר של עולים
חדשים. החשבון כולל את הפעולות במאזן התשלומים שלא הסתיימו בשנת המאזן, דוגמה לפעולה כזו היא הלוואות לזמן ארוך ולזמן קצר הניתנות או מתקבלות מאזרחים זרים פרטיים, וכן רכישה של ניירות ערך פיננסיים זרים.
עוד דוגמאות הן הלוואות לזמן ארוך וקצר מהממשלה, אשראי ישיר באמצעות צינורות תיווך, או רכישת נכסים פיזיים. הסכום של עסקות אלה יוצר את חשבון ההון של מאזן התשלומים של ארץ מסוימת.
נהוג להבחין הלוואות לזמן קצר וארוך משום שההשפעה הכלכלית שלהן יכולה להיות אחרת. כך למשל עלייה מהירה בהשקעות חוץ לטווח קצר או בריחת הון עלולות לגרום ליצירת גירעון במאזן התשלומים, ואילוההלוואות לטווח ארוך עשויות לעודד גידול כלכלי מקומי.
תנועות הון לזמן קצר משקפות בעיקר הבדלים בשיעורי ריבית לזמן קצר והערכה קולקטיבית של ספקולנטים לגבי שערי חליפין יחסיים. הון נוטה להיות מועבר מארצות בעלות שערי ריבית נמוכים או מטבעות חלשים, מחשש לפיחות. לעומת זאת, תנועות הון לטווח ארוך הן הרבה פחות ספקולטיביות ומשקפות השקעות של פרטים או ממשלות בארצות אחרות.
חשבון ההון נכלל כתת-סעיף במאזן התשלומים של המדינה.
חשבון הון בחשבונאות
:חשבון הון בחשבונאות מתייחס לשלושה היבטים
. 1. אותו חלק של חשבונות העסק, הנותן פרטים על מבנה ההון ועל הנכסים הקבועים בעסק.
2. חשבון קבוע על שמו של בעל העסק, או בעלי העסק (כגון שותפים, בעלי מניות וכו'), המציין את האקוויטי שלהם באותו עסק, בדרך כלל בתום תקופת החשבון האחרונה. חשבון זה כולל הן את ההשקעה הראשונית, הן השקעות נוספות והן רווחים שלא נמשכו מהעסק.
3. גובה השקעות הבעלים, המזכה את העסק בהגנה מפני שחיקה אינפלציונית על פי חוק התיאומים.