גם אם הצלחתם להוכיח שנגרם לכם נזק, הנתבעים כדי להפחית את הפיצויים יכולים לומר שאתם גם אחראים לנזק שנגרם לכם. עם זאת, על הנתבעים להוכיח שקיים אשם כזה.
אשם תורם מחולק להגנה יחסית, ובו הנתבעים משלמים פיצוי מופחת, ואשם מוחלט שבו הנתבעים לא משלמים כלל פיצוי. בחוק מוגדר אשם תורם כ "מעשהו או מחדלו של אדם שהם עוולה לפי פקודה זו, או שהם עוולה שיש בצידה נזק או שהן התרשלות שהזיקה לעצמו". אשם תורם מופיע בחוק הישראלי, האנגלי ובעוד מדינות כמעט תמיד כאשם יחסי.
האשם התורם המוחלט היה מקובל לפני המאה העשרים, אך במאה העשרים החליטו לראות בו הגנה לא הוגנת ויותר מדינות נטשו אותו לטובת האשם התורם היחסי, תחילה כלפי העובדים ואחר כלפי תובעים אחרים.
כך למעשה החוק מדבר על שני סוגי אשם תורם, אשם שיש בו פגיעה בתובע ואשם הנובע מרשלנות. לרוב אשם תורם יהיה קשור לחלק השני, לרשלנות, כיוון שזה קל יותר להוכיח, לפי התנהגות שבית המשפט רואה שהיא לא התנהגות של אדם סביר. כך למעשה האשם התורם מנסה לקבוע מה רמת הזהירות הנדרשת מכם כדי להימנע מהנזק ועל פי כך כך בית המשפט קובע כמה להפחית מהפיצוי.
עם זאת, בקרב ילדים ולקויי דעת נדרשת בפועל פחות רמת זהירות מאדם בוגר שפוי בעל אינטליגנציה ממוצעת . סוג אחר של אוכלוסייה שנדרשת ממנה פחות זהירות היא עובדים, מתוך התפיסה שעובדים עלולים לחשוש למקום עבודתם. על הנתבעים גם להוכיח שקיים קשר של סיבה ותוצאה בין ההתרשלות לנזק. או שהעובד פעל על דעת עצמו בניגוד לתקנות העבודה.
הסיבה לעילת האשם התורם מנומקת ביעילות – שני הצדדים יפעלו ביותר זהירות כדי למנוע נזק – ובהוגנות – שני הצדדים אחראים לנזק. אשם תורם לא רלוונטי בתביעות מול ביטוח לאומי.
דוגמאות לאשם תורם
אם עובד לא נשמע להוראות העבודה או לנוהלי הבטיחות, למשל לא חבש קסדה, ייחשב הדבר אשם תורם. כך גם אם הפעיל מכונה ללא הכשרה. כך למשל גם משקיעים שהתרשלו ולא שעו לנורות אזהרה נקבע להם אשם תורם. כך גם אדם שמועד במקום שצפויים בו מפגעים נחשב אשם תורם.
איך מנוכה שיעור הפיצויים
בתי המשפט קובעים את מידת האחריות לנזק של כל אחד מהגורמים וכך נקבע השיעור המפחית מהפיצויים. כך שאם נקבע למשל אשם תורם של 20%, הנתבע ישלם 80% מאומדן הפיצויים על הנזק.
השקעתם בניירות ערך והפסדתם הכל (ואפילו נוצרו לכם חובות) – ייתכן שגם הבנק אשם (ברשלנות)
שברה את האף בגלל מבנה בטון – עיריית רמת גן תשלם לה 58 אלף שקל