דמי הניהול על האפיקים הפנסיונים הם עדיין לא כל ההוצאות של המחזיקים בקופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים (ביטוחי חיים). כן, ככה אתם אמנם סבורים, אבל המציאות בשטח שונה – מסתבר שמעבר לדמי הניהול (שגם כך לרוב לא נמוכים), החוסכים משלמים בדלת האחורית תשלומים נוספים – עמלות בגין ביצוע עסקאות, עמלות ברוקראז', עמלות קסטודיאן, דמי ניהול על קרנות השקעה זרות ומקומיות.

העלויות הנוספות  מסתכמות ב-0.1% עד 0.2% ולפעמים אף מעבר לכך וזה ממש לא עניין של מה בכך. רוב העלויות הנוספות נובע מדמי הניהול לקרנות ההשקעה, ומה הם בעצם קרנות ההשקעה האלו? ובכן,   מדובר בקרנות שמטרתן להשקיע כספים במקומות מסוימים, באפיקים מסוימים. הקרנות האלו מציעות את שירותיהם (שירותי ניהול ההשקעות) לגופים המוסדיים שמנהלים לנו את הכסף, ובמיוחד לגופי החיסכון הפנסיוני – קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים משקיעות בהן בתמורה לדמי ניהול (לרוב מבוססי רווחים); הקרנות האלו אגב, יכולות להיות מקומיות או זרות, והן מתמחות בתחום מסוים, כך למשל ישנן קרנות השקעה בהייטק, קרנות השקעה במניות יתר; קרנות השקעה שמתמחות בנדל"ן, קרנות ארביטראג' , קרנות גידור שונות ועוד. 

משרד האוצר אפשר את ההשקעות האלו מכיוון שהוא היה מעוניין בפיזור של תיקי ההשקעות של החוסכים לפנסיה. אבל, ריבוי מנהלי ההשקעות מתבטא בגידול בדמי הניהול. ובכלל – למה מנהל השקעות צריך מנהל השקעות? זה הרי אבסורד, אם אתה אדוני מנהל ההשקעות בקופת הגמל לא יודע לנהל את הכסף אצלך, נעבור לאחרים. אבל זה גם לא יעזור, כולם (גם האחרים) נשענים על ניהול חיצוני, ניהול שלכאורה מתמחה בנישות מסוימות, אם כי בהינתן התשואות של הגופים האלו על פני זמן, לא ניתן לראות ברוב המקרים אפסייד מרשים. 

חשוב להדגיש – הכל כמובן חוקי.האוצר מאפשר למנהלי החיסכון לטווח ארוך לחייב את חסכונות הלקוחות בעמלות קנייה ומכירה ובתשלומים על קרנות ההשקעה, רק שהרוב הגדול של החוסכים לא מודע לכך, הרוב הגדול של החוסכים לא מודע לכך שהוא משלם עמלות של עוד 0.2% פחות או יותר על ניהול ותפעול החיסכון שלו. זה לכאורה לא ביג דיל, אבל כל שבריר אחוז מצטבר על פני זמן לכסף גדול. לגופי ההשקעה המנהלים את החסכונות לטווח ארוך מדובר בסכומים גבוהים – מאות מיליוני שקלים.

 העלויות המוחבאות בקרנות הפנסיה וקופות הגמל – המקרה של גדיש