כבר הרבה זמן שאתם לא מצליחים לעמוד בהוצאות הכספיות, מה שמביא לחובות שהולכים ותופחים. אתם אולי ציפיתם שזה יקרה, אבל כשזה מגיע זה כמובן כואב מאוד ומחריד מאוד,  ואכן בשלב מסוים קיבלתם את המכתב שכל אחד היה שמח להימנע ממנו: מכתב שמבשר על כך שנפתחו נגדכם הליכי הוצאה לפועל. בזה הרגע אתם מרגישים שעולמכם חרב עליכם, אבל המציאות היא שגם בתנאים האלה יש דברים שאפשר לעשות כדי לצמצם את רוע הגזירה, לבטל את הסנקציות ולהפוך את המסע המורכב והקשה להחזרת הכספים למעט פשוט יותר. זה בטח לא קל, זה גם משבר כלכלי, ולרוב גם משבר נפשי. אבל אפשר לצאת מזה.

מהי הוצאה לפועל?

על פי ההגדרה הדי בסיסית, הוצאה לפועל היא הליך שנפתח נגד אנשים שניתו נגדם פסק דין ו/או חיובים שדינם כפסק דין, אותם עליו לשלם לגורם אחר. מיד עם פתיחת התיק אמור האדם החייב לקבל הודעה בדואר שמעידה על כך שנפתח התיק. זוהי הודעת אזהרה, בתוכה מצוינים גובה החוב שיש לפרוע, פרטי הזוכים (אלו שאמורים לקבל את הכסף מהחייב) ועוד. לבקשה מצורף סכום תשלום לפירעון. המצב הכי פשוט הוא לפרוע את החוב כמה שיותר קרוב לקבלת ההודעה, מה שימנע מהתהליך להתפתח ומסנקציות להיות מוטלות על אותו אדם. חשוב כבר בשלב זה להדגיש – עיקר החובות נובע מריביות עתק, מסתבר שהריבית על החובות האלו באם החייבים לא משלמים מיד עלולה הגיע למאות אחוזים (בחסות החוק) וזה כולל ריבית, ריבית חריגה, קנסות והחזר הוצאות. אז במקום להסתבך עם כל החובות הענק האלו, צריך לסגור את העניין שהוא עדיין יחסית קטן.

ונניח שלא יכלתם לעשות את זה, לסגור את החוב בשלב המוקדם.  בשלב הזה מתחילה תקופת האזהרה, שנמשכת 20 או 30 יום (על פי מאפייני התיק). בתקופה זו יכול האדם החייב לעשות מספר דברים: התנגדות לחוב, בקשה שיעבור חקירת יכולת (חקירה שתכליתה לראות האם יש לו את סכומי הכסף הדרושים לכיסוי החוב) או הגעה לפשרה עם הזוכה או הזוכים. חקירת יכולת תיעשה לעיתים באופן כמעט אוטומטי כחלק מהתהליך של ההכרזה על חייב כמוגבל באמצעים, או בקשות המוגשות למתן צו לתשלומים. הזכאי עשוי לדרוש אף הוא חקירת יכולת בניסיון לאתר נכסים שכן קיימים אצל האדם החייב, או כדי להפעיל עליו "לחץ מתון" על מנת שיפעול להחזרת החוב (גם אם יש חייבים שמתייחסים לחקירת היכולת כאל תהליך שיכול להאריך את הזמן שעומד לרשותם עקב הקפאת התהליכים המופעלים נגדם).

כן מומלץ לנקוט בשלב הזה באסטרטגיה מסוימת, עם או בלי בעל מקצוע שילווה את התהליך של הוצאה לפועל. הסיבה היא שהפעולות שציינו עשויות להאריך את שעון החול עבור האדם החייב, ואף להביא לעיכוב תהליכים. כל עוד האדם נמצא בתקופת חקירת היכולת, לא ניתן לנקוט נגדו בתהליכים. כך גם במקרה בו מגישים באופן רשמת בקשת התנגדות ל"גזר הדין". מי שרוצה לנקוט בפעולות מסוימות כדי לקבל מרווח נשימה אבל חושש שלא יספיק לעשות זאת בפרק הזמן הנתון, יכול להגיש בקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות. לא כל הבקשות מהסוג הזה תתקבלנה, אבל בהרבה מקרים כן מומלץ לנסות. זו הסיבה שצריך למצוא טיעונים קונקרטיים להגשת הבקשה.

על אילו הליכים מדובר?

ציינו  שנגד אדם חייב על פי ההוצאה לפועל עלולות להיות מוטלות סנקציות שונות ולא נעימות. ההגבלות האלה עשויות להיות על פי בקשת אחד הזכאים או בהחלטת גורם מוסמך אחר, נניח בית משפט. כך למשל לפעמים החשש הוא שהחייב יעזוב את הארץ במטרה להתחמק מהתשלום, כך שעלול להיות מוטל נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ (אפילו בתוך תקופת האזהרה). מדובר בסנקציה יחסית קיצונית, שבאה בניגוד מסוים לחירות האדם, ולכן הבקשה תתקבל רק אם יש לה סבירות גבוה.

סנקציה אחרת וחמורה לא פחות היא עיקול, שיכול להיות ממספר סוגים: עיקול לצד ג' (למשל בנק), עיקול מקרקעין (הגבלת בעל נכס מקרקעין להשתמש בו, לממש אותו או לסחור בו), עיקול על הרכב או הסוג הנחשב לנפוץ מכולם – עיקול מיטלטלין (כל נכסי האדם החייב למעט נכסי מקרקעין). וכמובן שיש עוד הרבה מאד הגבלות שתשמחו שלא יטילו עבורכם.

מה שחשוב יותר להדגיש הוא שההגבלות האלה לא חייבות להיות גזירת גורל. האדם החייב על פי ההוצאה לפועל יכול לאורך הדרך להגיש בקשות שונות שישפרו את המצב שלו, אל חלקן התייחסנו כבר ואל חלקן עוד לא. לכל בקשה יש חוקים משלה מבחינת אופי ההגשה שלה, המסמכים הנדרשים והתנאים להגשה, אותם מומלץ כמובן לברר לפני שמתחילים בתהליך. ברוב המקרים יש להגיש את הבקשות בשני עותקים, אבל יש מקרים בהם יש צורך במספר אחר של עותקים: בקשה לאיחוד תיקים לדוגמא תיעשה בהתאם למספר הזוכים, בעוד שבקשה להתנגדות לביצוע שטר מצריכה שלושה עותקים.

עכשיו נסקור בשבילכם כבר בקשות נפוצות. המרכזית בעיני רבים היא איחוד תיקים, במסגרתה מבקשים שכל התיקים נגד האדם החייב יתרכזו במקום אחד – מה שמקל על ההתנהלות של החייב. הבקשה כרוכה בתשלום של 3% מסך החובות בכל חודש, וכדי להגיש אותה ממלאים את טופס 222 וטופס 568.. את הבקשה מגישים בלשכת ההוצאה לפועל בה מתנהלים רוב התיקים של החייב ובלשכה בה התיק ה"שמן" ביותר (אם יש בין הלשכות השונות מספר שווה של תיקים). לבקשה הזו יש להוסיף צילום של תעודת הזהות והספח שלה, שאלון כתב ויתור על סודיות, אישור על הפקדה של ערבות בשיעור של 3% מסך החובות ולעיתים מסמכים נוספים לפי דרישה.

בקשה לגיטימית אחרת היא לביטול הגבלות, וכדי להגשים אותה נדרש טופס 214 שתכליתו עיכוב, ביטול או חידוש הליכים. תחת סעיף 311 בטופס יש לסמן את ההגבלות שנבעו מההליך של הוצאה לפועל שרוצים לבטל: הגבלת חייב לעזוב את הארץ, הגבלה להשתמש בכרטיס חיוב/אשראי, הגבלת ההגדרה שלו כלקוח מוגבל מאד, הגבלה שלו לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד, הגבלה להחזיק או לקבל רישיון נהיגה והגבלה להחזיק או לקבל דרכון. את הבקשה אפשר להגיש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל, וגם בפקס או בדואר אלקטרוני. יש צורך לצרף צילום של תעודת זהות (כולל ספח) וגם קבלת על התשלום הראשון שבוצע – בגובה של התשלום החודשי המוצע על ידי החייב ולפחות 150 שקלים.

דוגמא נוספת היא בקשה לביטול ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים,  שנעשית באמצעות טופס 222 (סמנו ב-X את בקשה 116). את הבקשה הזו מגישים בלשכה בה מתנהל התיק הפרטני ממנו יוצאת ההכרזה של האדם כחייב, או תיק האיחוד, ויש לצרף לטופס המצוין צילום של תעודת הזהות וספח.

לצד זה תמצאו בקשות ייעודיות לביטול עיכוב יציאה מהארץ, ביטול פינוי, ביטול חשבון עובר ושב בבנקים, בקשה לביטול עיקול או הוצאת מיטלטלין ועוד. מידע נוסף לגבי כל בקשה תמצאו במדריך הרשמי של הוצאה לפועל לחייבים.

אל תשכחו את הריבית

אפשר למצוא רשויות סבלניות יותר מההוצאה לפועל, כאשר העובדה שהזכאים דופקים על הדלת אינה תורמת מן הסתם לשקט הנפשי. התוצאה היא שמצד אחד חייבים לעשות הכל כדי לשלם את החובות בזמן, אבל מצד שני קשה לעשות את זה – בעיקר במקרה בו מוטלות סנקציות שהופכות את ההתנהלות לקשה יותר. ריבית הפיגורים על איחורים בתשלום החוב, ביחס לפסק הדין הנתקבע, היא תוספת "נכבדת" מאד למחיר שעומדת נכון לעכשיו על כ-7.5% (עם זאת ייתכן מצב בו ריבית הפיגורים תהיה שונה, למשל כאשר החוב אינו נובע מפסק דין אלא כתוצאה משטר או מהמחאה). מיותר לציין שהריבית הזו היא גבוהה יותר מאשר מה שמעניקים בדרך כלל על הלוואות דרך הבנקים או השוק הפרטי, כך שזו יכולה להיות המלצה מועילה כן לקחת הלוואה כדי לעמוד בנטל התשלומים בזמן, ולא לעבור את הדד ליין.

כדי לרכך את רוע גזירת הריבית, אפשר להגיש כאמור בקשת התנגדות או חקירת יכולת. כל התהליכים שהיו נגד האדם יידחו להם עד קבלת ההחלטה לגבי המשך התהליך, כולל ריבית הפיגורים. מומלץ לנסות במקביל להגיע להסדר עם הנושים, שיכול לכלול התייחסות גם לגובה הריבית שיש לשלם על הפיגור. השאיפה היא כמובן להקטין את הריבית כמה שניתן.

טיעון אחר שעשוי להביא לעיכוב הריבית או שהיא מוגדרת כ"ריבית עושקת", לדרוש קיזוז של הריבית בהתאם לנסיבות ספציפיות של המקרה או כחלק מטענת "פרעתי". אלו הם תהליכים די מורכבים שקצרה היריעה מלפרט כאן עליהם, ולכן מומלץ לפנות לאיש מקצוע שיוכל לסייע לכם בהתנהלות הלא פשוטה הזו.

כך משיגים את הפטור המיוחל בהליך הוצאה לפועל

יש אנשים שעבורם מטרת העל בהתנהלות מול רשות ההוצאה לפועל היא קבלת הפטר, שמוגדר כיום כהוראת שעה עד לחודש ספטמבר 2018. העיקרון של מסלול ההפטר הוא שעבור אנשים העומדים בתנאים מסוימים, ייתכן הפטר (פטור מהמשך תשלום החובות). כדי להצטרף למסלול המיוחל הזה צריך לעמוד במספר תנאים:

1. החייב צריך להיות מוגדר כ"מוגבל באמצעים" למשך ארבע שנים רצופות לפחות.
2. סכום החובות שלו בהוצאה לפועל יכול להיות עד 800,000 שקלים.
3. החייב משלם באופן סדיר את צו החיוב בתשלומים בשלוש השנים האחרונות שקדמו למועד הגשת הבקשה.
4. נגד האדם לא מתנהל תהליך של פשיטת רגל, ולא הוגשה בקשה להכריז עליו כפושט רגל.
5. אין לחייב נכסים בעלי ערך שניתן לעקל, לממש או למכור.

את הבקשה להפטר אפשר להגיש באחת משש לשכות ההוצאה לפועל בהן מתנהל מסלול שכזה, כשתנאי מרכזי הוא שהלשכה בה מגישים את הבעיה תהיה הלשכה בה מתנהל תיק האיחוד (אם יש תיק איחוד). יש לציין שאי אפשר לקבל הפטר על חובות מסוג מזונות, חובה שנוצר במרמה, קנס פלילי או מנהלי, משכנתא ועוד.

השלב הראשון הוא הגשת בקשה להפטר באמצעות טופס 55, אותו ניתן למצוא באינטרנט או לקבל בלשכות ההוצאה לפועל. יש למלא את הטופס במלואו ולצרף אליו שאלות בקשת חייב לצו הפטר, תצהיר, כתב ויתור על סודיות (כולם מצורפים לטופס הבקשה) וכן מסמכים תומכים בבקשה המפורטים בסוף הטופס. את הבקשה מורכב יחסית להגיש, על כל הנתונים שצריכים להופיע בה והסעיפים הקיימים בה, ולכן אנחנו ממליצים בפה מלא לעשות זאת אם איש מקצוע (גם אם עד כה החלטתם מסיבותיכם לא לקבל ייעוץ או ליווי מקצועי).

כ-2.5 מיליון תיקים פתוחים בהוצאה לפועל!

מהדוח השנתי של רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים (הרשות האחראית על מערכת ההוצאה לפועל ועל המרכז לגביית קנסות) עולה כי בסוף שנת 2016 ישנם ­700 אלף חייבים במערכת ההוצאה לפועל, עם כ-2.5 מיליון תיקים פתוחים במערכת. אמנם מדובר על ירידה של יותר ממיליון תיקים מאז הקמת הרשות לאכיפה וגבייה ב-­2009, ועדיין בארץ יש 700 אלף חייבים בהוצאה לפועל – זה נתון לא נתפס, זו שערורייה – אחד ל-12 אנשים בארץ הוא חייב במסגרת הוצאה לפועל.

במרכז לגביית קנסות אגב, יש 445 אלף חייבים. היקף התייקם ירד בשנים האחרונות  במקביל לפעולות שנקטה הרשות – מבצעי הגבייה, הוראת שעה לסגירת תיקים ללא מעש (תיקים לא פעילים), טיוב נתונים בתיקים ישנים ופעולות שננקטו במחוזות השונים במטרה להביא להסדרים בין הזוכים והחייבים.

הרוב הגדול של החייבים הם אנשים פרטיים. בירושלים נרשם מספר החייבים הגדול ביותר – ­60 אלף חייבים. אבל, אחוז החייבים שגרים בירושלים מתוך אוכלוסיית העיר כולה הוא נמוך יחסית – 7% . אחוז החייבים בתל אביב  עומד על 9%. שיעור החייבים הנמוך ביולר נמצא בבני ברק – 3.3%.