מדד סקטור באלאנס – מה זה? וכל מה שצריך לדעת

בבורסה לניירות ערך הרחיבו את מגוון אפשרויות ההשקעה של הציבור, על רקע האכזבה מהמדדים המובילים.

בשנים האחרונות מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 מספקים תשואה מאכזבת לעומת הניהול האקטיבי (ניהול דרך מנהלי השקעות) וזאת מכיוון שמדדים אלו מוטים לחברות הפארמה הגדולות. מנהלי השקעות שבחרו לצמצם את החשיפה לחברות הפארמה (טבע, מיילן, פריגו) שסבלו מרידה משמעותית בערכן, השיגו תשואות מרשימות לעומת התשואות במדדים האלו.

התוצאה היתה בריחה מעבר של מיליארדים מהמכשירים הפאסיביים – תעודות הסל והקרנות המחקות (העוקבים אחרי המדדים המובילים) למנהלי ההשקעות האקטיביים. ולכן – החליטו בבורסה על השקת המדד – ת"א סקטור־באלאנס. המדד הזה עשוי להחליף את מדדי הדגל של הבורסה – מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125.

ת"א סקטור באלאנס – ממה הוא מורכב?

 הפרמטרים למדד החדש הם פרמטרים כמותיים. המדד כולל 100 מניות גדולות בפיזור ענפי רחב (להבדיל מהמדדים המובילים כיום שמוטים כאמור למניות הפארמה, וגם למניות הבנקים). המטרה של המדד היא לבטא את הכלכלה הישראלית על מגוון תחומי הפעילות גם הפעילות הריאלית וגם הפעילות הפיננסית, כאשר ההערכה היא שהמדד הזה יהיה אלטרנטיבה ראויה למדדי הבורסה המסורתיים.

במדד סקטור באלאנס יהיו 100 מניות שיבחרו באופן פשוט על ידי עמידה בשני תנאים – הראשון והמשמעותי, המניה תהיה מ-100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין אלה הנכללות במדדים ת"א־125 ות"א־SME60 (מדד מניות היתר הגדולות) ותנאי נוסף –  שמחזור המסחר היומי הוא לפחות 300 אלף שקל (בממוצע).

אוקיי, זה עדיין לא אומר הרבה כי זה יכלול את רוב החברות הגדולות שנמצאות במדדים המובילים המסורתיים, ההבדל נעוץ במשקל של כל מניה וכל ענף. המדד מבוסס על שיטה שמגבילה את "הכוח" של כל מניה ספציפית וכל ענף, כדי למנוע הטיות למניות מסוימות ולענפים מסוימים.

משקל כל מניה – עד 2%

תקרת המשקל של מניה במדד סקטור באלאנס תהיה 2%, וייכללו במדד הזה לכל היותר 15 מניות מאותו ענף. בדרך הזו בעצם מגבילים (מאוד) את ההטיה של המדד לכיוון מסוים, ומפזרים אותו על פני מספר גדול של מניות, ומתגברים על משקל יתר לענף ולמניות מסוימים. אבל צריך לזכור שאליה וקוץ בה – במשך שנים רבות נהנו המחזיקים בתעודות הסל והמכשירים עוקבי המדדים בכלל מכך שיש משקל יתר למניית טבע בפרט ולמניות הפארמה בכלל. אז עכשיו מתלוננים – כשהמצב הפוך, ומה יקרה שאם (אם בכלל) מניות הפארמה ישנו כיוון, ובגלל המשקל הנמוך שלהם במדד החדש הם לא ישפיעו מאוד על המדד סקטור באלאנס  כפי שהיו משפיעים על המדדים המסורתיים. זה נשמע כמו עניין של אופנה, ולא כך צריכה הבורסה להחליט על המדדים המובילים שלה. יש נוסחה, יש שיטה – פעם זה טוב למשקיעים, פעם פחות, אבל מי שרוצה תמהיל אחר, תמהיל שונה, מוזמן לעשות זאת דרך מכשירים אקטיביים או דרך מדדים מסוגים שונים (דרך קרנות סמארט בטא).

אז נכון, שבהגדרה הבסיסית של המדד יש בעיות, אבל לשנות כל תקופה קצרה את הנוסחא, זה מצחיק – השקת מדד סקטור באלאנס מגיעה רק שנה אחרי רפורמת מדדים כוללת שבה הורחבו המניות במדדים המובילים ושונתה השיטה של בחינת המשקל של המניות.

במדד הסקטור באלאנס יש גם תקרת משקל נמוכה למניות בענף שיש בו ייצוג מרבי של מניות במדד. אפקטיבית מדובר על ענף הנדל"ן – 15 מניות ממנו כלולות במדד ומשקלן יוגבל ל־1% לכל מניה מהענף (במקום 2% ביתר הענפים).

על פי נתוני הבורסה שווי השוק הצפוי של המדד יהיה 530  מיליארד שקל. הענף בעל המשקל הגדול ביותר במדד הוא הנדל"ן – 14%,  הבנקים יהיו עם 11%; הביטוח עם קרוב ל-9%, מזון כ-6.8%, חיפושי נפט וגז 6.7%, תקשורת ומדיה 6.3%, מסחר – 6%, תוכנה ואינטרנט – 5.4%, אנרגיה 5%, מוליכים למחצה – 4%, פארמה 4%, וחברות ביטחוניות – 2.3%. המדד לא יכלול מניות ביומד ומניות השקעה ואחזקות, הנחשבות תנודתיות.

כפי שניתן להיווכח המשקל של מניות הפארמה צונח לעומת משקל במדדים הקודמים – אחרי הרפורמה במדדים, משקלם ירד ל-10%-14% כשבעבר הן היו 25% .

מדד סקטור באלאנס כולל 31 מניות הנכללות גם במדד ת"א־35 ו־96 מניות ממניות ת"א־125, ועוד ארבע מניות ממדד ת"א־SME 60, כלומר סה"כ 131 מניות, במשקל שונה לחלוטין מהמדדים המסורתיים. האם זה יספק ייצוג טוב יותר ונכון יותר של הכלכלה הישראלית ושל הבורסה הישראלית? ימים יגידו.

השקעה במניות או בדירה – מה עדיף?

השקעה בתעודות סל

מדד הפחד – מה זה? ומדוע צריך להיזהר מתעודות הסל שעוקבות אחריו (VXX)?