שנת 2020 הבאה עלינו לטובה צפויה להיות בסימן העובד ומשפחתו שיעמדו במרכז תשומת הלב ■ אמנם מדובר במגמה שכבר מתרחשת בשנים האחרונות במקומות עבודה רבים ומתבטאת בגילוי גמישות בצורת ההעסקה ובשעות העבודה, אך השיא ככל הנראה עדיין לפנינו והוא קרוב מאוד ■ ואילו טרנדים נוספים ממתינים לכם במקומות העבודה?
כפי שבוודאי שמתם לב, שוק העבודה עבר בשנים האחרונות גל של שינויים שלא לומר צונאמי. טכנולוגיות מתקדמות מתפתחות באופן מואץ, החברות קלטו דור חדש של עובדים בעלי מודעות שלא מתביישים להציב למעסיקים דרישות, צורת ההעסקה כפרילנס הפכה למקובלת, ומקומות עבודה רבים מגלים גמישות רבה יותר כלפי העובדים ושמים דגש על החוויה האישית שלהם – כל אלה משנים את הדרך שבה אנשים עובדים ואת הדרך שבה ארגונים מנהלים את ההון האנושי שלהם.
בשנים האחרונות כשדיברו על שוק העבודה העתידי התמקדו בחששות מכניסת האוטומציה והבינה המלאכותית, אולם היום ברור שהעתיד כבר כאן וקצב השינויים רק הולך וגובר.
"המגמה המובילה בתחום משאבי האנוש היא חיבור בין עולם הרגש לעולם הטכנולוגי", מסבירה מנהלת בכירה בעמותה בתחום התעסוקה בישראל. "השימוש בעולם הדיגיטלי מיושם במיוחד בנושאים הקשורים לפיתוח אישי ומקצועי של העובדים, בבניית הקריירה של העובד ובמתן אופק מקצועי – נושאים שנותנים מענה במיוחד לעובדים מדור ה-Y ודור ה-Z".
ולאחר ההקדמה הזו, אלו הטרנדים החמים שיכבשו בשנה הקרובה את מקומות העבודה שלכם:
- האדם שמאחורי התפקיד
החידוש המשמעותי שילווה את שוק העבודה השנה הוא שחוויית העובד הופכת להיות חוויית האדם, ובמקרים מסוימים האדם ומשפחתו. דבר זה נבע מצורך שנוצר בעקבות כמה מהאתגרים שמזמן שוק העבודה העתידי – החל מקושי בגיוס ושימור "טאלנטים", דרך שינוי במודל ההעסקה והכניסה של דור ה-Z. כך לדוגמה, ב"פרוקטר וגמבל ישראל" בנו תוכנית שמתחברת לכישורים של העובדים ולתשוקות שלהם. במסגרת תוכנית זו עובדים התחברו והובילו פרויקטים חברתיים ועסקיים, מעבר לתפקידם הרגיל בחברה, כמו למשל-תרומת פאה לכל אישה חולת סרטן, הקמת בית לחדשנות, גיוס ערבים וחרדים ועוד.
גם בחברת NSO הקימו קהילות פנים-ארגוניות בתחומי עניין שונים שבחרו העובדים, במטרה לייצר חיבור בין העובדים ולאפשר להם לפתח מיומנויות חדשות, לתרום מהידע שלהם ולהכיר חברים חדשים. בין היתר הקימו העובדים את קהילת "ביחד במטבח" שבה משתפים במתכונים, מעבירים סדנאות בישול ועוברים הכשרות מקצועיות; קהילת מוזיקה, קהילת ריצה, קהילת שביל ישראל, קהילת הורות וקהילת 4X4 שיוצאת יחד לטיולי ג'יפים ועוד.
ב-Chegg ישראל מצהירים כי לא רק העובד במרכז מבחינתם אלא גם משפחתו: "אנחנו לא מגדירים את עצמנו כמשפחה של העובד, אנחנו מכבדים את המשפחות שלהם ומנסים להיות הכי קרוב לזה באינטימיות ובאמון שאנחנו בונים בשיח פתוח ובטוח, אבל המסר הוא שהמשפחה הפרטית של כל אחד, היא הדבר החשוב ביותר", אומרת מנהלת משאבי האנוש ב-Chegg ישראל. כחלק מהפילוסופיה הזאת כל העובדים מקבלים מימון מלא לבדיקות סקר מקיפות אחת לשנה, וזה כולל את בני הזוג. כמו כן, מנהלת משאבי האנוש מסייעת לבני ובנות הזוג של העובדים והמעגל הראשון של בני המשפחה בכל הקשור לניהול ומעברי קריירה.
- הטכנולוגיה תשמש לקידום פנים-ארגוני ופיתוח קריירה
שורה של מחקרים הוכיחה זה מכבר כי אחד הדברים החשובים ביותר לעובדים הוא אופק לקידום אישי והזדמנויות לפיתוח הקריירה שלהם. על פי אחד המחקרים הללו, למעלה מ-90% מהעובדים שהתפטרו עשו זאת מכיוון שלא היו להם מספיק הזדמנויות קידום בתוך הארגון.
הטכנולוגיה המתקדמת שנכנסה לשוק העבודה משנה לא רק את התעשייה עצמה – בעזרת אוטומציה או רובוטים שמחליפים פונקציות מתוך העבודה היומיומית, אלא גם את הדרך שבה מתנהלים ומנהלים עובדים – באמצעות אותה דיגיטציה ובינה מלאכותית.
כך למשל, חברת ענק בינלאומית בתחום המזון משתמשת בבינה מלאכותית כדי לעודד את עובדיה לממש את הפוטנציאל שלהם ולמצוא את הצעד הבא שלהם בקריירה בתוך החברה. מערכת ייחודית שפותחה בישראל ואומצה בכל סניפי החברה בעולם, לומדת את כישורי העובדים, ניסיונם והשאיפות העתידיות שלהם, ומציעה להם מגוון הזדמנויות פיתוח המותאמות עבורם באופן אישי במגוון הפרויקטים של החברה, תוך שקיפות מלאה לכל ההזדמנויות הזמינות ברחבי העולם: פרויקטים זמניים, מנטורינג ומשרות בתחומים חדשים בתוך החברה, שיספקו ערך מוסף לקריירה שלהם.
"עובדים אלו יוכלו למנף הזדמנויות של צמיחת קריירה אופקית, במקביל להתקדמות אנכית מסורתית בארגון", הסבירה סמנכ"לית משאבי אנוש בארגון. "המערכת נותנת לעובדים שלנו גמישות שמאפשרת זיהוי הזדמנויות ברחבי העסק, פיתוח מיומנויות חדשות וצבירת חוויות משמעותיות לעתיד המקצועי".
- העובדים עצמאים בשטח – אין משרד כלל
שינוי נוסף שהתאפשר בזכות הטכנולוגיה נוגע לרבדים שונים של מקום העבודה המסורתי. הן המקום הפיזי, הן צורת ההעסקה והחיבור של עובדים שאינם מגיעים למקום אחד. המגמה של צורות העסקה אלטרנטיביות מתגברת בישראל בשנים האחרונות. בעולם כבר רואים עלייה מתמשכת במספר הפרילנסרים ובישראל, במחקרים אחרונים שערך צה"ל נמצא שלמעלה מ-70% מתלמידי התיכון מכוונים להיות עוסקים עצמאיים ולא שכירים. התחזיות העולמיות הן שבעוד עשר שנים כמעט מחצית מכוח העבודה בעולם יהיה מורכב מפרילנסרים, עובדים זמניים או עובדי קבלן.
בעקבות מגמה זו נדרשים מנהלים בארגונים שמנהלים צוותים מרוחקים וגלובליים ועובדים שהם עצמאים, להתמודד עם אתגרים שונים. "צבר רפואה", למשל, היא חברה הנותנת שירותי בית חולים בבית, וכיום היא נחשבת לבית החולים הרביעי בגודלו בארץ. לבית חולים זה אין קירות פיזיים, והצוות הרפואי מתפרש בבתים הפרטיים של החולים בכל הארץ.
החברה לא התעלמה מהאתגרים שמציב מקום העבודה החדש הזה, ובהם: איך מצליחים לתקשר, למשב, להכשיר ולנהל צוותים של עשרות אנשים בפריסה גאוגרפית רחבה, בלי שפוגשים בהם פיזית? איך מחזקים את הכשירות המקצועית, ללא תמיכה מקצועית זמינה כמו זו שקיימת בבתי חולים מסורתיים? כיצד ניתן לשכנע ולגייס רופאים מומחים לעסוק בעבודה פיזית של ביקורי בית, במקום בעבודה המוכרת והיוקרתית שהייתה משאת נפשם במשך שנים? איך מזהים ופועלים להפחתת השחיקה הרגשית של אנשי הצוות הרפואי המועדים לשחיקה מוגברת, כשבנוסף חווים בדידות יומיומית? כדי להתמודד עם אתגרים אלה בצורה מיטבית בנתה מחלקת משאבי האנוש בצבר פלטפורמה טכנולוגית שמאפשרות דיוני צוות – "סבב מטופלים" ויצרה בית וירטואלי לתקשורת הפנים ארגונית – שבה מועברים עדכונים שוטפים באמצעות אפליקציית "סברס", מדריך דיגיטלי שנותן מענה לייעוץ מקצועי שוטף בין אנשי הצוות. יצירת תרבות ותשתיות של למידה עצמאית מרחוק באמצעות ערוץ דיגיטלי, שמירה על חוסן ומניעת שחיקה של אנשי הצוות על ידי יצירת תשתית לזיהוי וטיפול בשחיקה ומתן כלים מקצועיים כגון מתן משוב באמצעות תהליך "שיחות דופק" .
- זמני עבודה גמישים
הצורך והרצון של עובדים לאזן בין העבודה לחייהם הפרטיים ולזכות בגמישות מצד מקום העבודה, כבר גרמו לארגונים שונים לקצר את שבוע העבודה, לאפשר עבודה מהבית ובאופן כללי לחשוב על פתרונות יצירתיים ולשנות את צורת ההעסקה שכבר לא מתאימה לאפשרויות הטכנולוגיות שקיימות היום.
בחברת Fyber למשל מעניקים חמישה ימי ראשון חופשיים בשנה ובנוסף שני ימי תרבות, כדי לאפשר לעובדים לבלות זמן נוסף עם המשפחה. במיקרוסופט יפן ערכו באוגוסט ניסוי לקיצור שבוע העבודה לארבעה ימים והופתעו לגלות שתפוקת העובדים עלתה ב-40%. פעילות החברה ביפן נסגרה במשך חודש בימי שישי כך שהעובדים יצאו לשלושה ימי חופשה.
אפילו ג'ק מא, מייסד עליבאבא, שידוע כתומך נלהב של תרבות העבודה הנוקשה של סין, טען לאחרונה כי ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הבינה המלאכותית תאפשר לשנות את הדברים באופן קיצוני. בנאום שנשא בכנס AI בשנחאי הוא טען שאוטומציה תאפשר לאנשים לעבוד רק 12 שעות בשבוע.
גם בשוק העבודה הישראלי יש לא מעט חברות שמנסות להגמיש את תנאי ההעסקה: בתחילת החודש יצאה קבוצת הראל בפיילוט שבו היא מאפשרת לעובדים שלה לקצר את שבוע העבודה לארבעה ימים, כך שהיקף המשרה וכן השכר ירדו ל-80%. כשבוע לאחר מכן הודיעה GROO (לשעבר גרופון) שהיא יוצאת בפיילוט שבמסגרתו תאפשר לעובדיה לעבוד יום בשבוע מהבית.
- הכשרה ולמידה אישית וממוסדת
הצורך של עובדים היום להמשיך וללמוד לאורך כל הקריירה, והפער בכישורים הנדרשים אל מול הקיימים הפכו את הלמידה המתמשכת וההכשרה הארגונית לאחד הפרמטרים החשובים לעובדים בבחירת מקום העבודה ולטרנד שילווה אותנו גם בשנה הקרובה. ההוצאה של ארגונים על הכשרת עובדים נמצאת במגמת עלייה וטיפסה מ-1,068 דולר בשנה ב-2008 ל-1,299 דולר בשנת 2018, כך עולה מנתונים שמסר ארגון הניהול האמריקאי.
בעלי חברות ומנהלים בכירים מסבירים כי יש הבנה עמוקה שהכשרה או שדרוג מיומנויות מתבצעים בשני כיוונים, ותורמים הן לארגון שייהנה בעקבות זאת מעובדים פרודוקטיביים ומעודכנים, והן לעובדים. כמו כן, מחקרים מראים שנטישת עובדים פוחתת כאשר משקיעים בפיתוח האישי שלהם. כלומר גם מהבחינה הזאת ניתן לראות בהשקעה כזאת כלי לשימור עובדים.
מדעי הרוח שוב רלוונטיים: התואר שאולי יעזור לכם להתקבל להייטק