מעודכן ל-04/2019
מאגר האשראי החדש – שאלות ותשובות
השבוע תושק מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל. המאגר אמור לעורר ולקדם את התחרות בעולם האשראי. המאגר מעורר המון שאלות לגבי פרטיות, מה החובה שלכם והזכויות שלכם כלווים. ומה מותר לחברות החשופות למאגר? שאלות ותשובות
אם גופים פיננסיים יקבלו תמונה יותר מלאה על יכולת ההחזר של מבקשי ההלוואה, הם יציעו להם אשראי בתנאים טובים יותר, מאשר במצב שבו הם אינם יודעים עליהם דבר.
מי אחראי על המידע?
בנק ישראל הקים את המערכת, הוא אחראי עליה, ואף הקים עבורה מערך חדש אשר מקבל לידיו את המידע הרלבנטי – נתונים מהבנקים, מגופים מוסדיים ומלווים חוץ־בנקאיים כמו חברות ליסינג שמספקות הלוואות.
מה המידע שכלול ואינו כלול במאגר?
המידע אינו כולל את המשכורת החודשית, אך הוא כולל את יתרת הניצול במסגרת האשראי, אשר משקפת את הפער בין ההכנסות להוצאות.
המאגר אינו חשוף לנתונים לגבי הנכסים שמחזיק כל אחד. אך מאחר שההלוואות הגדולות ביותר שהציבור מקבל הן כנגד ביטחונות – כמו דירה כבטוחה על הלוואה ללקיחת משכנתא או רכב – התמונה המתקבלת היא ברורה.
מצורף גם מידע שלילי, למשל כזה המגיע מהוצאה לפועל ומכונס נכסים, מידע על חשבונות מוגבלים מבנק ישראל, ועוד.
איך נקבע הדירוג ?
הגדלת התחרות על מתן ההלוואותהיא בהסכמה של הצרכנים לתת לגופים הפיננסיים גישה לדו"ח הנתונים. לצד הנתונים ניתן גם דירוג, שמנתח את הסיכונים ונותן לכל לווה דירוג. הדירוג עצמו נעשה על ידי שלוש לשכות אשראי: בי.די,איי, קו מנחה ודן אנד ברדסטריט.
מה קורה אם קיבלתי דירוג נמוך?
תתקשה לקבל הלוואות שאו שתקבל אותן בריביות גבוהות מאוד. כבר היום קיימים נתונים שליליים על לווים המגיעים מההוצאה לפועל וכונס הנכסים. קיים חשש כי בעלי דירוג נמוך יבקשו הלוואות בשוק האפור, אבל החשש הזה קיים גם היום.
איך שומרים על הפרטיות שלנו?
אומנם הבנקים חשופים למידע הפיננסי על חשבונות לקוחותיהם, אולם צריכים לקבל את הסכמתם כדי לקבל מידע נרחב יותר.
כבר ככה מציעים יותר מדי הלוואות. אנשים לא ייקחו הלוואות סתם?
ייתכן שאנשים ייקחו הלוואות רק כדי להעלות את דירוג האשראי שלהם. לקיחת "הלוואות סרק" תהיה תופעה שבנק ישראל יידרש לעקוב אחריה לאורך זמן ולהתמודד איתה במידה שאכן תתרחש.
איך יעבוד מאגר נתוני האשראי החדש
אושר בממשלה: יוקם מאגר מרכזי לנתוני אשראי לטובת הגדלת התחרות בשוק האשראי הקמעוני